 |
סליחה, אבל רוב הביקורות המודרניות דווקא טוענות בדיוק ההיפך - קבוצות אינטרסים חברו על מנת לגונן על השווקים שלהם באמצעים פוליטיים ומשפטיים, ושימוש ביתרון גודל בצורה חזירית.
החברות הקיימות מנסות לדחוק מתחרים חדשים מהשוק - ולכן השוק חופשי יותר, ולא פחות. הבעיה היא שהחברות הללו מוציאות מיליארדים על לוביסטים ותמיכה בפוליטיקאים (משני צידי המתרס) והון על עורכי דין, על מנת לגנון על עצמם והשווקים שלהם תוך דריסה של מתחרים מתחילים על מנת לשמור על רנטות מונופוליסטיות בשוק - תוך קריאה ל"ביטל הרגולציה" כדי לשמור על "שוק חופשי".
דוגמאות?
חוקי הפטנטים - שמעתם על עיסקאות חילופי פטנטים? זה כשמספר חברות מתחרות חותמות על הסכם שבו הן לא יתבעו אחת את השניה על שימוש בפטנטים. בגלל שבפועל מוציאים עשרות פטנטים על כל שטות, כל מוצר שמתחרה שייצא יחרוג לפחות על אחד הפטנטים, ואם לא, אז הוא עדיין יצטרך להוציא מיליונים ושנים על מנת להוכיח את זה בבתי המשפט.
בישראל בולט רישיון היבוא הבלעדי של חברות מכוניות, שזה כמו להדפיס זהב.
תיאום המחירים בין חברות התקשורת, והלחץ המשותף שלהן על הממשלה.
עסקאות בעלי עניין - בעל שליטה מבצע עסקה בין 2 חברות שלו אחת הקורבן (יכול להיות עם שליטה ממונפת, כך שיחסית אין לו בהכרח הרבה כסף בחברה - או יותר גרוע, בחברה שמנהלת כספי אחרים) ואחת המרוויחה - העסקה טובה מאוד לחברה המרוויחה וגרועה לחברה הקורבן. בדרך כלל מאוד קשה להוכיח (אי אפשר היה לצפות, וכו') אפשר להזכיר את העסקה בו האחים עופר בתור בעלי חברה לייצור אוניות מכרו לאחים עופר בכובע שלהם בתור בלעי צים הרבה אוניות, והכניסו את צים לבור לא קטן.
הכל חוקי לגמרי (אני לא עורך דין).
ועוד, ועוד - הרוב מתחת לשטח, ולא ידוע.
אם הממשלה הייתה עושה את עבדות הרגולציה כמו שצריך, היא לא נותנת לדברים כאלה לקרות במגמה לעודד תחרות ולמנוע עושק.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש