|
||||
|
||||
זה משהו אחד להגיד שצריך לשמוח למרות... ומשהו אחר לגמרי להגיד שצריך לשמוח בגלל... ומשהו אחר לגמרי להראות את השמחה בפומבי. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני חנן פורת (שאגב, הביע לא פעם את התנגדותו לטבח ומעשים כגון אלו) היה שיכור למדי ו*גם* לא אמר 'פורים שמח בגלל הטבח'. |
|
||||
|
||||
הוא התראיין לטלוויזיה אחרי הרצח, שיכור, ושנשאל לתגובה לרצח הוא ענה ''פורים שמח''. נכנס יין יצא סוד. את ההתנגדות הוא לא הביע לפני או ביום עצמו, אלא רק אחרי שהתברר לו שיש לשמחה הפומבית גם מחיר פוליטי. |
|
||||
|
||||
גם אצל הערבים יש לשמחה הפומבית מחיר פוליטי? |
|
||||
|
||||
כן. כמה חברים בפרלמנט הפלשתינאי הביעו שמחה פומבית על הרצח באיתמר? |
|
||||
|
||||
מה את נותנת? |
|
||||
|
||||
האם יש לחפש הצדקה או השראה לגילויי חוסר מוסריות אצלנו - בחוסר המוסריות של מישהו אחר? (של היריב, לצורך העניין, אבל זה איננו העניין - העקרון הוא העניין). |
|
||||
|
||||
לא. אבל דוגמה ישנה אחת מלפני 15 שנים של אדם אחד (אם כי בכיר) היא קצת חלשה. מכיוון שאני בטוח שיש משועממים בשמאל שעוקבים בעניין אחרי התבטאויות מעניינות (גם בתחום זה) של אנשים בימין (הסהרורי ודרומה), אני בטוח שנוכל למצוא כמה דוגמאות קצת יותר רלוונטיות, אם זהו אכן הלך רוח מייצג. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |