בתשובה לנועה ו, 06/02/11 18:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין ספק שהסכם ריבנטרופ-מולוטוב גרם לפרוץ המלה''ע בפלישה לפולין. לכן אפשר לומר שסטאלין אשם יותר מצ'מברלין ודלאדייה אך עדיין פחות מהיטלר (הרי עכברא גנב ולא חורא גנב). במלחמת פינלנד הראשונה, אני רואה דוקא תנא דמסייע לטענתי. אין ספק שהמלחמה הזו היתה מעשה נבלה של הסובייטים, אך שקלי נא במאזניים מלחמה זו מול מלחמת העולם. בכגון זה אסור לומר דין פרוטה כדין מאה. כפי שכבר כתבתי מספר המתים משפעת במלחמת העולם הוא לבדו גדול פי כמה מכל קרבנות המלחמות הפיניות כולן יחדיו. ולטענתי אין זו סתם מקריות אנקדוטלית. הסובייטים מעולם לא טוו לעצמם אידיאולוגיה שנועדה להסביר מדוע צריך להשמיד את העם הפיני או להפוך אותם לעבדי העם הרוסי. העניין כאן אינו לטהר את הסובייטים משרציהם, אלא לטעון שבדירוג מעשי הנבלה, לא הגיעו לדרגתם של הנציונל-סוציאליסטים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על העובדה שכלפי חוץ - הנאצים היו הרבה יותר נבלות, אין עוררין. אבל כלפי פנים, אני לא משוכנעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איך תגדירי 'כלפי חוץ' ו'כלפי פנים'. ברור לחלוטין שרוסי במדינה הקומוניסטית היה בסיכון גדול יותר מגרמני במדינה הנאצית, ושהסיכויים של פעיל מפלגה נאמן להיות מטוהר ולהירצח היו גדולים הרבה יותר במדינה קומוניסטית. גם ברור שהמשטר הנאצי לא התקרב לרמת הטוטליטריות כלפי פנים של המשטר הסטליניסטי או המאואיסטי. אבל בהתחשב בנטייתם של הנאצים להוציא מן הכלל יהודים גרמנים ואז לרצוח אותם, שלא לדבר על יהודים לא גרמנים, ובהתחשב ביחסם למתנגדי משטר שגם הוא כלל דכאו וכאלה, אני תמה איך מגדירים את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לא מעט הטייה בטענות מן הזן הזה. א. רבים יותר מקרבנותיו של סטאלין ובני משפחותיהם שרדו כדי למסור לדורות הבאים את העוול שנעשה להם ואת מורשת הסבל. ב. העריצות של היטלר צמחה מתוך הדמוקרטיה הוימארית להבדיל מן העריצות הבולשביקית שצמחה בעצמה על חורבותיה של עריצות קודמת. נבע מכך שהרבה יותר גרמנים היו מלכתחילה תומכים מושבעים של היטלר בעוד התמיכה בסטאלין היתה מצומצמת בעיקר לבני אדם שנהנו באופן ישיר מן המשטר. לכן הפרנוייה הסטאלינסטית היתה בעלת בסיס רחב יותר במציאות מאשר זו של היטלר. ג. אפשר אפילו לעיין באיזוטריה שהזכרת של חבורות הסוינג-יוגנד, שכמה מראשיה סיימו את חייהם בדכאו. גם בבריה''מ היו מסעות תעמולתיים כנגד מוזיקאי ג'אז וחובבי פופ מערבי, אך ככלל לא ידוע לי שמישהו נשלח לגולאג בגלל נגינת ג'אז. ככלל בשני המשטרים הללו אנשים רבים מאד נשלחו למחנות מסיבות שונות ומשונות ולעיתים גם ללא סיבה בכלל, אך גם בתחום זה הגרמנים הצטיינו יותר (בספר של פרופ פרידלנדר נזכר סיפור של גרמני ''כשר למהדרין'' שהוטרד ע''י הרשויות במשך שנים בגלל שם משפחה בעל צליל יהודי). מערך מחנות העבודה והענישה בבריה''מ אפילו בשיאו לא הגיע להיקף של מערכת המחנות הגרמנית (שאכן כלאו בעיקר לא גרמנים) שהפכה ליסוד מרכזי בכלכלה ובחברה הגרמנית. האזרח הרוסי הפשוט לא קיבל בחורף חבילות בגדים שנגזלו מאסירי הגולאג ומשפחותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ב"לילות לבנים", על סמך חוויותיו שלו מהגולאגים ועל סמך שיחות עם אסירים שחוו את מחנות הריכוז של גרמניה (לפני מלח"ע 2, היינו - אלה המחנות שגרמנים חוו) בגין טוען את הטענה הבאה: מבחינת תנאים, סיכויי שרידה של האסיר המצוי וכיו"ב, וללא העניין של הרג היהודים, עדיפים המחנות של גרמניה. אבל אם הוא היה צריך לבחור בין הנבלה לטרפה עבור כלל העם היהודי - לעבור את המחנות של היטלר או המחנות של סטלין, הוא ללא ספק היה מעדיף את המחנות של סטלין. משום שלעם היהודי סיכוי יותר גבוה לשרוד אותם, כי בכל זאת נכנס השקלול של הרג היהודים. ב. לא ממש. לרפובליקה הוימארית היו שנים ספורות, ולגרמניה לא היתה מסורת של דמוקרטיה. לעומת זאת, מאות שנים של קיסרות - דווקא היו לגרמניה, וניסיון עם דיקטטורה, או דיקטטורה נאורה. לא פלא שבמצב של משבר כלכלי ושבר גדול הרבה גרמנים העדיפו "מנהיג שיעשה סדר". מעבר לזה, אני קוראת עכשיו ספר (מזעזע) שנקרא "ארצות דמים", על מזרח אירופה בין סטלין להיטלר. נטען שם, שהמפלגה הקומוניסטית (בברה"מ) הכריזה על הסוציאל-דמוקרטים סוציאל-פאשיסטים, ומנעה ברית בין המפלגה הקומוניסטית (בגרמניה) למפלגה הסוציאל-דמוקרטית. לשתיהן ביחד היו יותר בוחרים מלנאצים. ג. בתקופות מסויימות, היה אפשר להשלח לגולאג על איחור של רבע שעה לעבודה, או על לשאול את השלטונות מה-לעשות-בתינוק-של-השכנה-שנאסרה1. נראה בעיני גרוע מלהשלח למחנה ריכוז על ריקוד סווינג (שהוא דבר אקטיבי שעושים כשיודעים שהוא אסור). לגבי חבילות הבגדים - זה רק משום שלא היה יותר מדי מה לגזול מאסירי הגולאג. זכורתני שקראתי על חיילים סובייטים שמגיעים לכפרים בגרמניה, ומתפעלים מזה שלאנשים (איכרים, כולה) יש כל כך הרבה חפצים בבית. ומעבר לזה, במקרה של הסובייטים, זה די פשוט. אם נאסרת, השותפים שלך לדירה (היינו, המשפחות שחולקות עם משפחתך את הדירה) משתלטים על החפצים. 1 אליבא דסולז'ניצין. האשה שנאסרה בגלל המה-לעשות-עם-התינוק עשתה את הטעות של לגשת מיוזמתה למשרד הנ.ק.ו.ד. לנ.ק.ו.דיניקים היתה מכסה, והאשה כבר היתה במשרדים, אז למה לא לאסור אותה ולחסוך זמן ומאמץ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |