 |
בד"כ אני לא מתלהב מלהקות המשפטפטנים המתנפלות על אנשי הציבור כמו כלבים על רוכב אופניים. במקרה זה התרשמותי היא שגאלאנט הוא איש צבא משכמו ומעלה שאנו זקוקים לו יותר מאשר הוא לנו. עושה רושם שהוא עדיף באופן ברור על כל מתחריו.
בכל זאת נראה לי שבמקרה זה אני נאלץ להחיל עליו את מה שחשבתי לגבי המקרים של המפקדים היותר זוטרים, תמיר ופארס. מה שהפריע לי אצלם הוא שבמקום לנצל את מעמדם וכוחם כדי לתקן נהלים והתנהלויות בירוקראטיות מטופשות הם בחרו לנהוג כמו החפש"ים שלהם, לשקר, לעקוף רשויות ולחפש פרוטקציות. העבירות שביצעו פחות הפריעו לי וחשבתי שהתנהגותם בכגון אלו מעידה גם על יכולותיהם וכישוריהם כמנהיגים ומובילים בשדה הקרב. לכן חשבתי שצדק אשכנזי כאשר נתלה בעבירות השגרתיות הללו כדי להיפטר מהם.
אני מתאר לעצמי שרוב הציבור היה מתנהג בדיוק כמו גאלאנט. כל אחד בתחומו ובמסגרת האפשרויות שלו. אני מניח שמול הבירוקרטיה הקרקעית הבלתי אפשרית, כולנו היינו נופלים בפח הזה. הצרה היא שאם אנשים כמו גאלאנט ואנשים במעמדו לא יתייצבו מול התחלואים ההלו וינסו לישר ול"גהץ" אותם בגלוי ובהתנהגות אזרחית כשרה, מי יעשה זאת? העובדה שהם בחרו בדרכי רמייה וכחש ובניצול מעמדם כדי לעקוף ולעבור את הרשויות במקום לתקן אותם, משליכה על יכולותיהם וכישוריהם גם בתחומם המקצועי.
אני לא חושב שגאלאנט טעה בכך שהוא נהג כפי שכולנו נוהגים. הוא טעה בכך שבחר לנהוג כמו כולנו ולא כמו שמנהיג אמיתי אמור לנהוג.
דברים דומים אפשר להגיד גם על הטירה הפיאודלית והראוותנות הלא ראוייה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש