בתשובה למעריך של קנות', 22/01/11 22:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההערכה שלי שהדוגמה שלך לא מייצגת במיוחד. נסיון בתכנות תוכנה חופשית הוא נסיון בתכנות. ההבדל העיקרי הוא שלא צריך לסמוך על המלצות כדי לבדוק את איכות העבודה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, ראיינתי פעם מועמד לתפקיד מפתח תוכנה/אלגוריתמאי שבמקום המלצות שלח לי קישורים לקוד פתוח שכתב. במקרה הספציפי ההוא הקוד לא היה ברמה סבירה וגם לא הצביע על פוטנציאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אני מניח שהוא מעריך את הקוד שהוא כתב קצת יותר ממך (לפחות ברמת הפוטנציאל), אחרת הוא לא היה משתמש בו ככרטיס ביקור. מדובר על פרויקט שלו בלבד / בעיקר או משהו שעבר מספיק ביקורת עמיתים? קוד שנמצא בשימוש במקומות אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלות במקום, אלא שאני לא זוכר פרטים מעבר לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש כאן עניין של סטנדרט. כשמישהו אומר לך שהוא עבד שנתיים וחצי על X בחברה שאפשר להסכים שהיא סבירה, אז אתה יודע בדיוק מה זה אומר: בערך כמה שעות ביום הוא עבד, שהוא היה כנראה צריך לעבוד עם מנהלים ועמיתים, לתאם דברים עם אנשי בקרת־איכות ומנהלי־מוצר, שהוא עבד עם מערכת ניהול באגים ומערכת ניהול גרסאות, שהוא ראה לכל הפחות ארבעה-חמישה מחזורי גרסאות ויודע להתאים את אופי וקצב העבודה שלו אליהם, וכיו"ב. אתה גם יודע עוד משהו: שבמשך שנתיים וחצי, שזה די והותר זמן להכיר עבודה של אדם, הוא היה לפחות טוב מספיק כדי שלא יפטרו אותו. אם מישהו אומר לך שהוא עבד על Y בקוד פתוח, אתה יכול לראות את הקוד שלו ואולי הוא מקודד טוב (או שעזרו לו, או שהוא השקיע המון זמן בכל שורה), אבל אין לך שמץ של מושג לגבי העבודה שלו המובן הרחב יותר, לא איכותה ולא היקפה ולא הקצב שלה. אז כן, אתה יכול ללכת ולנבור במערכת ניהול הגרסאות וברשימות התפוצה, לראות מה היחסים שלו עם שאר האנשים ומה קצב השינויים שהוא מכניס, ולנסות לעקוב אחרי העבודה שלו בכלל ולגבש איזו תמונה, אבל זה ידרוש ממך הרבה מאוד זמן ולא בטוח שתקבל תמונה מדויקת. אין סטנדרט. איך שאני רואה את זה, נסיון בקוד־פתוח הוא תחליף לחוסר־נסיון (חוסר־נסיון בכלל, או חוסר־נסיון בתחום מסוים). זו דרך להעשיר את ארגז־הכלים הטכני שלך, ולהציג את זה כך בקורות־חיים. זה לא קשור בכלל לסעיף של נסיון עבודה של ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמעט מסכים עם מה שאתה אומר, ואולי באמת החברות עשו בשכל שלא התעניינו יותר מדי בעניין הקוד הפתוח (זה לא שווה את ההשקעה). כמעט, כי אני לא בטוח שיש סטנדרט, אני מכיר במקומות שלא עשו בהם יותר מדי ובקוה"ח הם נראים ממש מרשימים. השאלה היא מה המשקל שנותן המעסיק הטיפוסי לנסיון בקוד פתוח במקום נסיון אמיתי (ברור שזה לא 0), ולהערכתי המשקל כ"כ נמוך, שאם אתה נכנס לעניין הקוד פתוח רק בשביל "להכנס לתחום", חבל לך על המאמץ. אתה יכול להגיד ששיחקת עם זה בבית, להדגים ידע בראיון ותקבל תוצאה דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לשחק עם זה בבית" זה אחלה. יש מצב שקל יותר, ויש יותר מה ללמוד, במסגרת של פרוייקט גדול וקיים, מאשר סתם לכתוב מחשבון דואודצימלי ולשמור אותו במגירה, אבל זה עניין של העדפה אישית. לגבי היוקרה של מעורבות בפרוייקט ממש, אני מניח שזה תלוי באיזה פרוייקט. יש פרוייקטים שיש להם יוקרה בתחומים מסויימים. נגיד, אם הכנסת קוד לקרנל לינוקס והוא יצא בגרסה רשמית של לינוס טורוולדס (במיוחד אם הוא לא דרייבר, אבל גם אם כן), יש מצב שיהיה לזה משקל משמעותי בראיון למשרה שמערבת תכנות לקרנל, כי ללינוקס יצא שם שקשה להכניס לשם קוד. אם מצאת ותיקנת חור אבטחה בOpenSSL, כנ"ל, בתחום אבטחת־תוכנה. אם אתה מפתח דביאן רשמי והמשרה קשורה להתעסקות עם הפצה מבוססת־דביאן (נגיד, לתחזק את הappliance של המוצר), כנ"ל. מה שמשותף לשלושת הפרוייקטים האלה זה שהם מפורסמים בסטנדרטים הגבוהים שלהם, כל אחד בתחומו (גם אם בפועל אנחנו מגלים שהם אולי לא תמיד ראויים לסנדרטים האלה...), ועדיין צריך ליפול על מראיין ששמע על הסטנדרטים הגבוהים של הפרוייקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שתלמד יותר במסגרת פרוייקט קיים מאשר לבד, אבל אנחנו לא רוצים ללמוד אנחנו רוצים לקבל עבודה וללמוד על חשבון המעסיק. אז השאלה היא כמה חשיבות המעסיק ייתן ל"תרמתי קוד" לעומת "שיחקתי עם זה", לא רלוונטי כמה אתה באמת לומד. מבחינתך הכי זול זה לשחק עם זה בבית, אז אם התשואה של שני הדברים דומה - עדיף לשלם פחות. אתה באמת צודק שיש פרוייקטים מסויימים בהם המעסיק בוודאי מודע ומסתכל על קוד פתוח (אם מישהו כותב את הגרסא שלו לקרנל, כנראה שהוא יודע מה זה להכניס קוד לקרנל ויתרשם ממך אם הכנסת) לדעתי תחום המחקר באבטחת מידע לא קשור, שם חברה רצינית בתחום קוראת פרסומים של אנשים פרטיים על פרצות שהם מצאו, וייתנו לך כבוד בין אם מצאת פירצה בקוד פתוח או בקוד סגור. אני דווקא לא מעריך שייתרשמו מעובדת היותך מתחזק של דביאן אם אתה מכוון לעבודה של sysadmin, כי למנהלים שחפשו sysadmin-ים שפגשתי, לא היה מושג מה כרוך בלהיות מפתח דביאן. אבל יכול להיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין "תרמתי קוד" לבין "שיחקתי עם זה" הוא בדיוק העובדה שלא מדובר רק על כך שזה משחק פרטי שלי. יש עוד מישהו אחר שחושב שזה מספיק מועיל כדי שהוא ישקיע מזמנו בשילוב תרומת הקוד הזו. יש עוד עיניים שהסתכלו על הקוד. הייתי שותף לתהליך של בקרת עמיתים. סתם לדוגמה: ארזנו אצלנו בחברה חבילות תוכנה באריזות deb בצורה עצמאית. זה עבד. לאחר שנה הבננו שזה לא חכם לתחזק מאגרים נפרדים ועדיף להעלות את כל התיקונים שאפשר למעלה. כמובן שהתברר שכל מיני דברים ש"עובדים" הם אינם הדברים הנכונים, וגם אינם מוצלחים במיוחד (עלולים להכשל בדרכים מאוד נחמדות בנסיבות המתאימות). זה בדיוק התהליך של בקרת עמיתים. והוא לא קרה כשהתוכנה לא היתה (מספיק) חשופה למפתחים חיצוניים. אני לא אעז להעלות שטויות לדביאן כי יעלו עלי מהר (בהסתברות גבוהה למדי). מעורבות בפרוייקט תוכנה (ובפרט תוכנה חופשית) אינו מעשה חד-פעמי של כתיבת קוד עצמאית. אתה כותב לפי צרכי הסביבה, מגיב למשוב מהסביבה. מגיב לבעיות שהעלו. וכמובן: אתה מספיק סומך על איכות הכתיבה שלך כדי לשים אותה באינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה אין ויכוח. השאלה היא מתי ועד כמה האתגרים האלה וההתמודדות המוצלחת שלך איתם חשופים למעסיקים פוטנציאליים כשאתה מפרט את התרומות שלך בקורות־החיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבא, ספר על נסיון אחר (אולי שלך) בו היה משקל לקוד הפתוח שכתבת. אני לא מדבר על זה שלינוס טרובלדס מצא עבודה בגלל קוד פתוח, אלא סטודנט למדעי המחשב שתרם קוד לפרוייקטי קוד פתוח במהלך לימודיו, והמעסיקים התלהבו מעובדה זו כך שהיה לו יותר קל להתקבל לחברה בזכות תרומתו לקוד פתוח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |