בתשובה לנעמה, 13/01/11 3:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראיתי אתמול את הכתבה על שני חלקיה. צריך לייחס לזדורוב קור רוח ותבונה על אנושיים כדי לפברק בהצלחה כזאת את השחזור, ואף להימצא דובר אמת בבדיקת הפוליגרף. לא קראתי את הכרעת הדין ובכל זאת הדעת לא תופסת איך אפשר לקבוע ש"אין שום מקום לספק סביר" - מיהם בעלי הרגליים הקטנות שטביעות נעליהם בדם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שדרושים "קור רוח ותבונה על אנושיים" כדי לפברק את השחזור. פקחות סבירה תספיק. לצורך הונאת הפוליגרף מספיקהה פסיכוזה קלה, אבל אינני יודעת אם היא מופיעה אצל זדורוב. וודאי שיש לי עדיין ספקות כבדים מאוד לגבי אשמתו: העובדה שכעת יש לי גם ספקות באשר לחפותו רחוקה מלסלקם. לו הייתי שופטת במשפט הזה ברור שהייתי משחררת אותו - כמובן לפני הסרט, אבל בהחלט גם עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שהאפשרות שהצעת (שיש בה איזה שהוא הגיון, אך בכל זאת אני נותן לה סבירות מאד נמוכה) היא האמיתית (כלומר זדורוב שהוא באמת הרוצח ביים שיחזור באופן כזה שייראה שהכול לא סביר), נשאלת השאלה מדוע קבלו השופטים את השחזור הזה. אילו גם הם חשבו כמוך, הם היו צריכים לפסול את השחזור הזה על הסף ולומר שאין בו כל ממש ואינו מוסיף שום תמיכה להרשעה, ואת ''הדבר הנוסף'' היו מדביקים לטביעות הנעל, כביכול, ול''פרטים המוכמנים''. אבל זו עובדה שהשחזור לא נדחה ע''י השופטים, וכמו במשפט ברנס ובמשפט עובייד (זה שהורשע ברצח חנית קיקוס) ובכל ההרשעות שבאו בעקבות הודאה, תמיד היה שיחזור, ותמיד הוא התקבל כראייה ע''י השופטים. כלומר הגירסה הרשמית של הכרעת הדין היא שהרוצח שחזר את מה שזכר, והדבר משמש כראיה. זה הפרט המוזר בכל סיפור השחזור. טענתי בתגובה קודמת שהשחזור הזה הוא בדיחה ולפליאה בעייני שבכלל המשטרה טרחה להציג אותו בפני בית המשפט. אבל בכל מקרה, גם אם את צודקת בהשערתך האחרונה, גם אז לא היה צריך להציג את השחזור הזה, כי אם הנאשם סתם ביים אותו אין הוא כשלעצמו הוכחה לשום דבר, אלא אולי לכך שהנאשם ה''שקרן'' ''עובד'' על כולם. אבל זה לא נאמר בהכרעת הדין על השחזור הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שהיבעתי את פליאתי שה"בימוי" האפשרי הזה לא נעשה בשחזורים רבים, עלה בדעתי שלמעשה אינני יודעת אם זה אכן המצב: הרי בד"כ לא מזדמן לנו לראות אותו, ואם השופטים מקבלים שחזור כזה כמשכנע - ומסתבר שלפחות במקרה הזה כך היה - ייתכן בהחלט שהיו מקרים כאלה רק שאיננו יודעים עליהם. כך שבאמת זה לא עוזר בשום צורה. מכל מקום, כיוון שהשופטים במשפט הנדון הזה קיבלו בשלוות נפש גם את חוסר הראיות הפיזיות, למשל, ועודד הוסיפו ושיבחו את עבודת המשטרה בעניין, אז כבר לא ברור לי מה יכול להיראות להם לא אמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך צריך לתקן תקנה חדשה: אין שחזור ללא נוכחות עו"ד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי להבין את כל החלק הראשון של התגובה (כמעט כולה). אם חשוב לך שיובן נסי שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי. צר לי על הניסוח המגושם:) כשהעלתי את האפשרות שזדורוב "ביים" את השחזור, הוספתי (כמדומתני) שמפתיע אותי שאין רבים אחרים שעושים זאת. אבל במחשבה שנייה הבנתי שייתכן שדווקא יש כאלה, רק שאנחנו איננו יודעים זאת - אולי משום שהשופטים מקבלים אותם כאמת, כפי שעשו לגבי זדורוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד מהשופטים במשפט היה בהרכב שזיכה את ברנס. לא הייתי אומר שהם לא מודעים לאפשרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהם לא מודעים לאפשרות *הזאת* דווקא (כלומר, שהמשטרה "תביים" שחזור. אבל לא בטוח שהם מודעים לאפשרות שהנאשם יעשה זאת. בכל מקרה, הם לא ציינו את האפשרות הזאת כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זו בלבד, אלא שהשחזור הוא אחת הראיות הממשיות שהובילו את השופטים להכרעת הדין. כך כתוב בעמ' 451, בסוף הכרעת הדין: 6. ולעניין הצבר הראיות – קיימות כאן ראיות עיקריות שהוכחו כמהימנות והן: א. טביעת הנעל. ב. דברי הנאשם בתאו בפני המדובב, לרבות הדגמת אופן ביצוע הרצח. ג. הודאתו של הנאשם בפני החוקרים. ד. השחזור. ----- על השחזור דובר כאן. הוא לא תואם את המימצאים, ובמיוחד לא את דרך היציאה של הרוצח מהתא. אין הסבר לעקבות הנעליים הברורות של אלמוני על האסלה, על מיכל ההדחה, ועל הקיר המפריד בין השירותים. ניתוח טביעות הנעליים של זדורוב כביכול על המכנסיים של תאיר ז"ל, ניתוח שחלק נרחב מאד בהכרעת הדין מוקדש לו, הוא פארסה מדעית לא פחות מניתוח פניו של ישו על התכריכים של טורין. ההודאה בפני המדובב, היא חזרה על התיאור של המדובב שהוא שגוי בעצמו. מה שנשאר הוא הודאה כללית ברצח, הודאה היתה ונשארה מלכת הראיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמו שכבר הערתי, חוץ מפושעים מקצועיים כל אזרח רגיל יודה אחרי שבועות של חקירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אם כך כדאי להפוך את העניין ולהתיחס לסירוב להודות כמלכת הראיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שזה קצת בעייתי. אפילו לפושעים קורה לפעמים שהם מסרבים להודות בפשע, למרות שלא הם ביצעו אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סומך על הפושעים שהם כל כך קשוחים עד שיצליחו לעמוד בחקירה הנוקשה ביותר ועדיין יודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה מהעבר הקרוב, שניים נמלטו אחרי שוד ברכב גנוב וגרמו לתאונה עם הרוג ונתפסו. בחקירה של אלף: אתה נהגת? לא. מי נהג? לא זוכר. בית נהג? לא זוכר. בחקירה של בית: אתה נהגת? לא. אלף נהג? לא יודע. מי נהג? לא זוכר. וכך הלאה והלאה, שניהם נשפטו על אישומים מופחתים (שוד, גניבת רכב ועבירות תנועה)אף אחד לא שילם על ההריגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רואה- על פי ההצעה שלי עצם זה שהם לא מודים מוכיח את אשמתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר לפי המבט והפרצוף המכוערים אפשר לקבוע את אשמתם, חבל לבזבז תקציבים על חקירה ומשפט. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |