בתשובה להאייל האישי, 08/01/11 11:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדבריה של של התובעת בראיון היא אמרה שהחקירה הייתה הוגנת ושאין בעיה עם כך ששיקרו לנחקר ואמרו לו שנמצא דם הנרצחת על בגדיו, וזו עובדה שכשחיפש מצא הסבר טוב (לדבריה) לכך, ולכן לא ברור איך הפרט הזה גרם לו להודות. אבל השאלה מה גרם לו להודות אינה קשורה כלל בשאלה אם כן או לא ביצע את הפשע כי האינטרס שלו שלא להודות קיים בשני המקרים. (האם תקפוהו מוסר כליות פתאומי ?) מעניין מה הייתה משיבה על כך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין גם מאיפה ההנחה שלך שהשופטים לא הכירו את כל הראיות שמוצגות כאן. לדוגמה: מעניין למה לא מבססים עליהם ערעור. (אה. בגלל שהמערכת מושחתת ויד רוחצת יד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חיפשתי התייחסות בפסק הדין לשיטות החקירה ולשקרים אך אם אינני טועה, בתוכנית עליה אתה מדבר, התובעת אמרה שבית המשפט הכיר בשקרים (או לפחות בחלקם) כלגיטימים במסגרת ''תרגילי חקירה''. (בעיניי ''תרגילי החקירה'' האלו מוגזמים, אך כנראה עומדים בקריטריונים המקובלים). לגבי סרט החקירה ללא הקול- בית המשפט קיבל את הטענה כי מדובר בתקלה טכנית ואף אמר כי קשה להאמין שבאותה דקה שבה אין פס קול קרה דבר מה מהותי שישנה את כל אופי ההודאה. לגבי טביעות הנעל- אם אני זוכר נכון, המומחה לדבר קבע כי לא מדובר בטביעות נעל של ילד בזירת הרצח. כמו כן הוא אמר כי ''אפשרי בהחלט'' (לפי הסולם שלו מדובר בסבירות גבוהה) כי טביעת הנעל שנמצאה על מכנסי המנוחה שייכת לנאשם. מדובר בנעל שהיא יחסית נדירה בארץ ואף היתה התאמה בין פגמים ספציפיים שהיו על סוליית הנעל של הנאשם ובין הטביעה שנמצאה על מכנסי המנוחה. אני לא יודע איך הסבירה ההגנה את העובדה כי זרק את בגדיו. נדמה לי ששמעתי פעם שזדורוב טען שבאותו היום הוא לבש זוג מכנסיים בפעם הראשונה ומאחר וגילה כי היו קטנים עליו- הוא זרק אותם. העובדה כי ידע שילדה נפלה בשרותים מסתדרת אם ההנחה שזדורוב הוא אכן אשם ברצח. כמו שאמרתי, ההצטברות של הראיות משכנעת אותי בדבר אשמתו אפילו אם אין הוכחה חותכת אחת. מצד שני אני לא משפטן ולכן גם הנימוק כי היה צריך לזכות אותו מחמת הספק נשמע לי סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע עם "ילדה נפלה בשרותים" ממש לא מובן הקשר בינו ובין משהו שדומה לראיה. אם הוא הרוצח הוא יודע ששום ילדה לא "נפלה" בשרותים, ולמה הוא בכלל צריך לספר סיפור כזה ? מה מוכיח הקשקוש הזה ? עדות השמיעה הזאת יכולים להיות לה אלף פרושים, אבל אף אחד מהם לא מראה שאמר זאת רוצה הילדה. ללא קשר לדבריך, אני רוצה לסכם מדוע שיניתי את דעתי, מאז הכרעת הדין כשאמרתי אז שאני נוטה להאמין (אם כי בפרוש לא בודאות) שזדורוב הרוצח, למרות שאיני מאמין בהרשעות על סמך הודאות הנאשם. היו אז שלושה נימוקים עיקריים שאותם גם הזכרתי שגרמו לדעתי ההיא: 1. ההודאה של הנאשם לא הוצגה רק כמסמך כתוב וחתום על ידו כפי שהיה נהוג בעבר, אלא לוותה בקלטות שהציגו את ההודאה. 2. היו "פרטים מוכמנים" שרק מי שהיה בזירת הרצח בעת שבוצע היה יכול לדעת. 3. נמצאה טביעת נעל של הנאשם על מכנסי הנרצחת. אחרי התכנית התברר לי ש: 1. הקלטות לא מחזקות את ההודאה אלא מחלישות אותה. פשוט צפיתי בהן ונוכחתי בכך מעל לכל ספק. בנתונים האלה מסמך כתוב היה כבר עדיף. אמנם מסמך כתוב חתום בידי הנאשם לבדו מהווה תעלומה כי לא ידוע איך בדיוק הושג, אך כשרואים איך הושג כבר אין תעלומה אבל אוי לעניים שכך רואות . . . 2. ה"פרטים המוכמנים" שכל כך שכנעו אותי בזמנו (ורואים זאת בויכוח עם נעמה) התבררו לי לגביהם שני דברים. האחד הוא עדות של מומחה, פרופסור לקרימינולוגיה לפיה נערכה בדיקה בארצות הברית ב 38 תיקים שבהם בוטלה הרשעה של נאשמים ש"הודו" באשמתם עקב בדיקת די אן איי חד משמעית שלא הייתה נהוגה כשהורשעו. כפי שמספר המומחה ב 36 מקרים מתוך ה 38 היו גם "פרטים מוכמנים" ובכל זאת חד משמעית הנאשמים היו זכאים. ההסבר שלו הוא שהפרטים האלה מועברים לנאשם ע"י החוקרים במודע או שלא במודע. אולי יש לכך הסבר אחר, אבל ההסבר לא כל כך חשוב אלא העובדות בבדיקה זו שהן חד משמעיות. נימוק נוסף שבגללו איני מאין עוד ב"פרטים המוכמנים" הוא שבמקרה שלנו אבדתי אמון מוחלט במשטרה לאחר שראיתי את הקלטות, וכיוון שהפרטים המוכמנים נמצאים בתוך עדות של שוטרים קל לי לא להאמין. 3. לגבי טביעת הנעל התברר שטביעות נעל על בד אינן מקובלות בעולם הזהוי הפלילי כחד משמעיות מבחינה מדעית כמו טביעות אצבעות ומבחני די אן אי ויכול להיות עליהן ויכוח. ברור שלא מדובר בראייה מוחלטת אלא בהשערה. הבאת מומחה שאומר "אפשרי בהחלט" שזה בכלל לא "בטוח", ואני שמעתי מומחה לזהוי פלילי שהסביר את אותם סימנים על המכנסיים בצורה אחרת ומשכנעת מאד, וגם הסימנים עצמם שראיתי בתמונה (למרות שאני עצמי לא מומחה כלל) לא הזכירו לי סוליות נעליים גם כשהתאמצתי להפעיל את דמיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר אפשרי לשאלות בפסקה הראשונה שלך: הרוצח בא הביתה, הוא נסער (היה לו יום קשה...), הוא מרגיש שהוא חייב לשתף מישהו אבל לא יכול לספר לאשתו את האמת. אז הוא מספר לה את הגרסא המכובסת ביותר האפשרית: "ילדה נפלה בשירותים", ותוך כדי כך גם מרגיש טוב יותר - בהבל פה נבנתה מציאות חלופית שבה הילדה נפלה ולא הוא או מישהו אחר רצחו אותה. זה קצת פתלתול, אבל נראה לי שסערת נפש מוסרית שאי אפשר לחלוק אותה היא מקור טוב לדיס-אינפורמציות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר אפשרי נוסף (ונדמה לי שהוא מופיע בפסק הדין): לאחר שהמעביד של זדורוב התקשר אליו והודיע לו כי לא יוכל להגיע לעבוד מחר בבית הספר זדורוב סיפר לאשתו כי לא יעבוד מחר מכיוון שילדה נפלה בשרותים. המעביד העיד כי באותו זמן כלל לא ידע שהמנוחה נמצאה בשרותים כך שפרט זה לא יכל להגיע לזדורוב ממנוץ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר הזה הגיוני הרבה יותר מההסבר של ברקת בתגובה הקודמת, אבל זה עניין ייחסי. אבסולוטית הוא מאד קלוש. יש בו המון תמיהות אך לא אכנס לכך עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, איך שכחו החוקרים לאמת את זדורוב עם העובדה הזאת בחקירה, אבל זכרו היטב לשאול אותו שאלות שקר ? קטע של סרט שבו הוא נשאל לפרשנות על "עובדה" מעניינת זו (ולא על דם הנרצחת שנמצא על חפציו ולא למה נכשל בפוליגרף), והתשובה הספונטנית שהיו מקבלים החוקרים לו שאלוהו, היו יכולים להיות מאד מעניינים ולהבהיר, אולי, דברים. אבל אני ראיתי דברים אחרים. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בעוד משהו מעצבן שהיה בדבריה של התובעת. היא נשאלה ע''י המנחה אם לאור כל המקרים הרבים מהעבר שבהם שוחררו נאשמים שהודו בחקירה, עקב מציאת הרוצחים האמיתיים, האם היא לא מאמינה שייתכן שיימצא גם במקרה של זדורוב מישהו שאין ספק באשמתו. על כך היא ענתה שאין היא נביאה, אבל מה שהיא יכולה להגיד שחומר הראיות וכו'. . . אני חושב שאם לדעתה לא היה ספק באשמתו של זדורוב ולכן הורשע, הדבר הזה מקביל לכך שאין היא מאמינה שקיים אדם אחר שרצח, ושעלול להתגלות בעתיד ולגרום לזיכוי זדורוב. כשהיא עונה על שאלה כזאת במילים שאין היא נביאה, לפי ההגיון שלי היא סותרת את עצמה. לפעמים נדמה לי שהחברה האלה שם בעולם המשפט, מרוב מילים יפות, שוכחים מה המטרה של המלים האלה ועושים את כל חוקי השפה וההיגיון ללעג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לכך שהיא לא רואה את עצמה כשוטה? מה בדיוק מטריד אותך בכך? או שמא לפי ההיגיון שלך היא חייבת להיות שוטה? (כזכור, באותו שלב כבר מוצו כל מיני כיווני חקירה אחרים. כולל כמה חלק ממה שההגנה העלתה מאוחר יותר כחידושים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון שאם אין לי ספק במשהו אז אין לי ספק בו. אבל אני לא חושב שתבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. בני סלע אשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסה להסביר. תסתכל בספק סביר [ויקיפדיה] שם כתוב "נוסחה מקובלת להגדרת 'הספק הסביר' היא שעל ההוכחה להיות משכנעת וקרובה לוודאי, עד כי ייאמר לגבי טענה הנטענת לזכות הנאשם כי הדבר אמנם אפשרי מבחינה תאורטית, אך כה רחוק עד שאין לתת לה כל ממשות." אם אין שום ממשות לטענה כי זדורוב לא רצח למה היא לא פשוט אומרת שהאפשרות הזאת מגוחכת?! מדובר בעוד מושג עם משמעות קונקרטית שהמשפטנים עושים בו כבשלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אותי אם דוב מפעיל את אותם שיקולים בנתחו את דברי ההגנה. זה שהז'רגון המשפטי משמש אותנו יותר ויותר בחיי היום־יום זה לא חדש. נדמה לי שדיברנו על כך לא מזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע איך דב מתייחס להגנה אבל יש הבדל מהותי. להגנה מספיק למצוא ספק סביר לעומת התביעה שחייבת להוכיח שאין ספק סביר כלל. הסניגור בהחלט יכול לחשוב שסביר להניח להניח שהנאשם ביצע את העבירה ועדיין לטעון שצריך לזכותו. לא דיברתי על זה שהז'רגון המשפטי משמש אותנו בחיי היום יום אלא על זה שביטוי עם משמעות ברורה מאבד את המשמעות ונהיה כחומר ביד השופט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשבית משפט אומר 'סביר', אין הכוונה ל'סביר' במובן של אדם מן הרחוב. בזמנו, בפס"ד בש הידוע, הנאשם הביא כל-מיני עדים כדי להוכיח ש'האדם הסביר' לא היה חושב שאם תשאיר מקרר בחצר ביתך, ייכנסו לתוכו ילדים וייחנקו למוות. הוא הורשע. למה? כי בית המשפט רצה לקבוע נורמה. אז 'האדם הסביר' הפך להיות 'מה שביהמ"ש רוצה שיעשו'. כנ"ל במקרה המהולל בו קבע ביהמ"ש ש""גם בתנאי דחק חייב נהג לפעול באותו אופן בו שבו נהג סביר היה נוהג...יש ותגובה אינסטנקטיבית היא סבירה בנסיבות המקרה, ויש ותגובה אינסטקטיבית אינה סבירה בנסיבות המקרה". ובמילים אחרות, אפשר לשפוט אותך על טעות אינסטנקטיבית שעשית, אם האינסטינקט לא הוביל לתוצאה המבוקשת. כנ"ל, כשבית משפט אומר "מעבר לכל ספק סביר", לפעמים הוא בעצם מתכוון, "אנחנו משוכנעים שהוא אשם, ולכן אפשרויות אחרות אינן סבירות". בברכת ""דג - פירושו כל חיית מים בין שהיא דג ובין שאינה דג" (סעיף 2 לפקודת הדיג, 1937) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשאלה המעניינת היא: האם זה לא מה שבאמת נשאלה התובעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובתך זו מחזקת את אבחנתי. אבל אני בטוח שאם בית המשפט העליון יאמר שלבן זה לבן ושחור זה שחור ולא להפך אז תבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם ההגנה תאמר זאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה שואל אותי, אני אומר שלבן הוא לבן ושחור הוא שחור גם אם ביניש תגיד שזה לא נכון וגם אם ההגנה תגיד שזה לא נכון וגם אם ההתקפה תגיד שזה לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אז בלבלת בין התביעה לשופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני לא מבין על מה אתה מדבר, אבל אני מניח שזו תהיה תגובתי האחרונה בחילופי דברים תמוהים אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי אמש ראיון עם עורכת הדין ורד כהן בקשר לעתירה לבגץ שתורה למשטרה לחקור כיוון נוסף http://www.local.co.il/kfar-saba/80767/article.htm . אודה שדבריה של עורכת הדין עוררו בי מחשבות נוגות לגבי עולם המשפט, ולעצם ההגנה על זאדורוב ייתכן שכל העתירה הזאת היא בבחינת יריה ברגל של עצמם. שכן עורכת הדין לא מצאה כל פגם בפסיקתו של בית המשפט המחוזי ואף אמרה שהמשטרה עשתה מאמצים רציניים בחקירה, ועל סמך הראיות שהוגשו לבית המשפט ייתכן שהרשאת הנאשם ללא כל ספק הייתה סבירה. הטענה שלהם היא מדוע לא חקרה המשטרה כיוונים אחרים שהתגלו. על סמך העמדה הזאת אני חושב שלמשטרה יש תשובה מצויינת. אם היו בידיה ראיות שלפיהם מצא בית המשפט שהנאשם אדם ללא כל ספק , אין שום צורך לעשות מאמץ בכיוונים אחרים. הרי לא ייתכן שהנערה נרצחה גם ע"י זאדורוב וגם עי"י חבורת נערים ונערות. זה נראה כאילו אין קשר בין המושגים שמסתובבים בעולם המשפט ובין האמת. אין קשר בין "ללא ספק" במשפט ו"ללא ספק" בעברית הרגילה שאנו בה מדברים. אין שם שום שאיפה להגיע לחקר האמת. זה נראה יותר ממוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שהרשעת הנאשם ללא כל ספק הייתה סבירה'' צריך לקרוא את ''שהרשעת הנאשם ללא כל ספק'' ביחד, כלומר שבית המשפט החליט שלא היה ספק באשמתו, וזה סביר בעיני עורכת הדין. בשורה הרביעית צריך להיות כמובן ''אשם ללא כל ספק'' ולא ''אדם ללא כל ספק''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם בית המשפט פעל רק על־פי העדויות שהובאו לפניו. אך גם ההגנה הביאה עדויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח. איך זה קשור למה שאמרתי ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי לנאמר בכתבה: "בעתירה, מסבירים עורכי הדין בר-און וכהן, כי בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר הרשיע את רומן זדורוב בביצוע רצח הילדה – קבע מפורשות בפסק דינו, כי הוא אינו יכול לשפוט, אלא בראיות שהובאו בפניו, וכי לא יכול היה להכריע אלא במה שהונח בפניו וקשור לרומן זדורוב עצמו." בסוף יסתבר שעוד מישהו רוצה לתפוס טרמפ על המקרה הזה כדי להתפרסם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שהמשטרה עשתה מאמצים ניכרים (רציניים אני לא בטוחה) - להוכיח את אשמתו של זדורוב. לו היו משקיעים מאמצים כאלה במציאת הרוצח, התוצאה הייתה אחרת לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להזכיר פרט קטן אבל חשוב, לחיזוק המשפט האחרון בתגובה 564621: המשרד הזה, כהן-בר-און, הגישו עתירה בשם שני אנשים שאחד מהם הוא ככל הנראה סוכן למכשירי חשמל [?] ושמו חיים סדובסקי. סדובסקי הנ"ל הוא, לפי כל הסימנים, שרלטן ורמאי לא מהיום. הוא נמלט מישיבת ביהמ"ש ב-2009 בעקבות התפרצות שהתפרץ לעברו שמואל ראדה (האב): "אתה שקרן! עבדת עלינו! אמרת שתביא את הרוצח!". סדובסקי מציג עצמו בביהמ"ש וגם בעשרות אתרים ברשת כ"חוקר פרטי"-לשעבר, כ"רופא-נטורופת" וכ"דוקטור", אך אם הוא נטורופת - איננו רופא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסדובסקי התייחסתי ב תגובה 561588 אך איך כל זה לא קשור לתגובה 564599 אליה התייחסת, וגם התייחסותו של צפריר כולל ההבהרה אינה קשורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, למה האחרים ממשיכים להיות איתו בקשר? האם זה לא מעלה חשד שמאחורי התביעה יש (לא מעט? בעיקר? כמעט רק?) מניעים של רדיפת פרסום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתיל זה שפתחתיו ב תגובה 564599 וגם זה שאליו הצמדתי אותה, תגובה 561370 עוסק בטרמינולוגיה ובהתבטאויות של משפטנים שכמתבונן מחוץ לעולם שלהם נראה לי מוזר כאילו לרדיפת האמת אין בכלל עדיפות, ומה שגובר הוא התיפיפות ומלים. זה נושא נפרד שאינו קשור כלל בשאלה אם במקרה של זדורוב נעשה משפט צדק, נושא שהתייחסתי אליו בנפרד, ובודאי לא במניעים של כל צד בכלל ושל יוזמי הסרט בערוץ אחד בפרט. לכל אחד יש מניעים. גם כשאתה כותב כאן יש לך בודאי מניעים, וגם לי יש מניעים כשאני כותב כאן, אבל את מי זה מעניין כרגע ? זה בכלל לא הנושא. אם אתה רוצה אתה יכול לקרוא שוב את שתי התגובות שהזכרתי כאן, לנסות להבינן, ואם יש לך איזו הערה בקשר אליהן אתה גם מוזמן להעירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עוסק במשפטים ומתפלא על כך שהמושגים הם משפטיים? אם אפנה את הקוראים למשהו על רובוטים יעירו לי בצדק שמדובר על מינוח טכני. אתה רוצה להציע ניסוח חלופי לדברי עורכת הדין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מפתח רובוטים יספר לי שהוא מפתח רובוט שידע להבריג ברגים בקו יצור של מכונית, אבל כשהרובוט הושלם ונבנה התברר שכל מה שהוא יודע לעשות הוא לגרד לעצמו את הביצים, לא אקבל את הסברו של המפתח שבלשון הטכנית בעולם הרובוטים כשאומרים שהרובוט מבריג ברגים מתכוונים שהוא מגרד את הביצים. כך גם לא ייתכן שיאמרו לי שאין ספק באשמתו של פלוני אבל ייתכן שהאשם הוא מישהו אחר (התובעת עליה דברתי בתגובתי הראשונה מאלה שהזכרתי), וגם לא ייתכן שיאמרו לי שאשמתו של נאשם הוכחה מעל לכל ספק אבל צריך לנסות לחפש גם מישהו אחר (עורכת הדין מתגובתי השנייה שאותה הזכרתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק זה חסר לי - שיחליפו אותי ברובוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה צודק אבל אני רוצה להעיר שאם אכן זה הפירוש ברובוטית של הברגת ברגים זה אומר משהו לא סימפתי גם על עולם הרובוטיקה ביחוד אם המושג השתנה ממשמעותו המקורית, כפי שפעם בעולם המשפט למונח ''ספק סביר'' הייתה משמעות אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה הפרוש של "ספק סביר" פעם ומה הוא היום ? לא כל כך הבנתי את כוונתך. רציתי להוסיף לעניין זה שלו הייתי שופט (והשבח לאל. אני לא.), והייתי שולח מישהו לשנים רבות לבית סוהר בגלל שלא היה "ספק סביר" באשמתו, ואחר כך, לאחר שנים רבות שבהן בילה בבית הסוהר, היה מתברר, ממבחן די אן אי שלא היה קיים בעת ההרשעה, למשל, או מכך שהתגלה הפושע האמיתי, שהאיש חף מפשע, לא הייתי יכול לחיות את שארית חיי בשלווה בשום פנים ואופן, וגם הייתי עושה מאמצים לסיים את כהונתי כשופט בהקדם האפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמעות פעם היא מה שציטטתי בתגובה 561374 מה המשמעות היום זו שאלה טובה. מעבר לזה שמתי לב שבחוק כתוב "לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן הוכחה מעבר לספק סביר." כך ששינו הביטוי "ספק סביר" הוא דוגמא לאקטיביזם שיפוטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נתפס לסמנטיקה. יכול להיות שמישהו רקם קנוניה מתוחכמת ונפתלת. זה לא לגמרי מן הנמנע. ההסתברות לכך מאוד נמוכה. האם המשטרה צריכה להמשיך לבזבז שנים בחקירות הללו? המשטרה כבר מצתה כל מיני כיווני חקירה. אז לא שללנו את האפשרות שBarry Chamish [Wikipedia]1 היה שם וירה כדור סרק. אבל יש כל מיני אנשים שרוצים שהמשטרה תבדוק גם את הכיוון הזה. באותה מידה נראה שלפי דעתו של דב, לתובעת אסור לחשוב שההסתברות שזדורוב אשם היא רק זו המוגדרת במונח המשפטי "ספק סביר". אסור לה לחשוב, בתור מי שמכירה את החקירה, שמוצו כל מיני כיוונים אחרים ושזדורוב אשם. אסור לה להחזיק בדעה הזו. אין סתירה בין הדעה הזו לבין הסתברות מאוד נמוכה שמישהו אחר אשם. 1 שחקן שבץ-נא ידוע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתך מורכבת משני חלקים. בחלק הראשון אתה פונה אלי בגוף ראשון, טוען שאני נתפס לסמנטיקה ושואל מדוע המשטרה צריכה לבדוק כיוונים חדשים כפי שמבקשים העותרים בעתירה שהוגשה לבג"ץ. בעניין הזה קשה לי ממש לעקוב אחרי הלוך המחשבה שלך (וכך היה המצב גם באשר לתגובתיך הקודמות בפתיל זה). הרי תגובתי בעניין העתירה לבג"ץ, עניינה היה ביקורת עליה ולא תמיכה בה. הרי אני עצמי שאלתי למה על המשטרה לחקור בכוונים נוספים אם מוסכם שהרשעת הנאשם הייתה בסדר ואין ביקורת עליה, כפי שהסבירה עורכת הדין שהגישה את העתירה. מדוע את אותה שאלה שאני שאלתי אתה מפנה חזרה אליי ? האם עוד לא מצאת זמן לקרוא את תגובתי ולהבינה ? בחלק השני (שבו לראשונה בכל תגובותיך בפתיל זה אתה מגיע לעניין) אתה מדבר בגוף שלישי על איזה "דב", אבל אני מניח שאתה בכל זאת פונה אלי. בחלק זה, אתה, לראשונה מתייחס לעניין, אבל בצורה, לדעתי, מאד שגויה. אתה אומר ש"דב" לא יכול להבין שהתובעת יכולה לחשוב שהנאשם אשם "ללא ספק סביר"(1) וגם לחשוב שקיימת סבירות שהאשם האמיתי הוא אחר. אני חושב שבעניין זהזה חשיבתו של "דב" מאד מובנת. מי שחושב בצורה מוזרה ולא מבין שיש כאן סתירה הוא אתה. (1) ספק סביר זה ספק סביר. פרוש המושג הז אינו "לגרד את הביצים", בשום לשון, וגם לא בלשון משפטית. אם תרצה את הפרוש בלשון משפטית איקוגניטו הפנה אותי לויקיפדיה ושם פרוש המושג הוא כפי שאנו רגילים לו בלשון הדיבור: "נוסחה מקובלת להגדרת 'הספק הסביר' היא שעל ההוכחה להיות משכנעת וקרובה לוודאי, עד כי ייאמר לגבי טענה הנטענת לזכות הנאשם כי הדבר אמנם אפשרי מבחינה תאורטית, אך כה רחוק עד שאין לתת לה כל ממשות." אם אין כל ממשות לאפשרות שהנאשם אינו האשם איך זה יכול להיות שיש סבירות ואפילו נמוכה שקיים אשם אחר ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תתעניין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידה: מה משותף למאמר בקישורית ול תגובה 606612 ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטירה/סתירה מול תביעה/טביעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטי נקודות. אגב, דר' עמנואל לוטם נוהג לכתוב ''השעון מטקטק'', ואני תוהה אם זה בכוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ברור שהשעעון מטקטק, הוא משמיע את הצליל "טיק טיק". ___ "תיק תיק" משמיעים במהלך מו"מ קואליציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה כותב ד"ר עמנואל לותם? (שלא לשאול מה שותה השוטה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא כותב שעימנו אל לא תם. אין לי מושג מה שותה השוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. חוות הדעת הזאת תואמת את חוות הדעת של החוקר מטעם השלישיה שהופיעה בטלוויזיה. הם טענו שהסימנים האלה אינם כלל סימיני נעל. אגב, הייתי קרוב מאד לפספס את תגובתך. ראיתי שיש תגובות חדשות בידיעה זו, וכשלחצתי קבלתי את כל התגובות כולן החדשות והישנות ולא ידעתי איך למצוא את המחט בערמת השחת. משום מה החלטתי לחפש בערמת השחת "2012" ורק כך הגעתי לתגובה. ואם נחזור לעניין אני די סקפטי לגבי הסיכוי של זדורוב לזכות בערעור. הודאת הנאשם נחשבת במערכת המשפט המערבית בכלל ושלנו בפרט "מלכת הראיות". אני מכיר פסק דין של השופט חשין בקשר למקרה קיקוס שמשבח ומהלל את את סוג הראייה הזה. אני חושב שמדובר באחת הטעויות והעוולות החמורות שקיימות. אז מה אם אין שום ראייה ממשית ? אז מה אם הנאשם שהודה לא נתן שום הסבר למעשהו והחוקרים כלל לא ניסו להוציא ממנו את הפרט הזה או לחשוב בעצמם איזו סיבה גרמה לאדם לרצוח פתאום תלמידה בבית ספר. יש הודאה. יש הרשאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד שאלה: מיהו בדיוק אותו מומחה FBI לטביעות נעל1 ואיך הוא צץ עכשיו? אני מניח שאם וכאשר יוגש ערעור יתבררו הפרטים הללו. 1 למי שלא מבין על מה כתב השוטה: במקור היה כתוב בכתבה שהוא מומחה לתביעות נעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי (ממש תוך כדי כתיבת תגובתי הקודמת) גם כתבה בגלי צה"ל על אותו נושא. נאמר שם שמדובר במומחה מספר אחד לטביעות נעל, זה שבעצם המציא את שיטת הזיהוי הזאת, ונדמה לי שנאמר שהוא גם כתב ספר על הנושא הזה. איך הוא צץ עכשיו ? אני חושב שההגנה על זדורוב אינה המיטב. אין שם כנראה הרבה כסף. עכשיו מדברים על הסנגוריה הציבורית שמנהלת את העניין. אני משער שאלו היכולות וזה הקצב שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי הוא אותו מומחה אנחנו כבר יודעים. פורסם השם ומדובר בגדול המומחים בעולם לטביעות נעל. ב"מבט שני" הערב שוב עלה הנושא, והייתה שם תשובה לשאלתך השניה. מיכל קפרא כתבת "מבט שני" אמרה בדיוק את מה שאני נחשתי: להגנה לא היה כסף. הסנגוריה הציבורית שמטפלת בעניין עכשיו ושמתוקצבת מתקציב המדינה עושה את העבודה כנראה טוב יותר. לא התרשמתי טוב מאיכות ההגנה של הסנגור שהופיע עד כה. עורכי הדין הצעירים מטעם הסנגוריה הציבורית שהופיעו בכתבה, ותיאור עבודת המחקר שעשו הסטודנטים לבקשתה, כל אלה מייצרים תמונה הרבה יותר טובה לגבי איכות ההגנה. למרות שהאמירה שאיני מעריץ את שופטי בית המשפט העליון הינה המעטה (בפסק הדין שלהם בעניין חנית קיקוס מופיעים שירי הלל ל"מלכת הראיות" - הודאת הנאשם בחקירה המשטרתית, וזה בלבד מוריד את ערכם בעיניי), נראה לי שהפעם לא תהיה להם ברירה, וכמו במקרה דמיניוק ייאלצו לזכות את זדורוב או להחזיר את העניין לבית המשפט המחוזי לצורך תיקונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכורות: תגובה 561555 - התחקיר הקודם של "מבט שני" בעניין זה. תגובתו של רביב דרוקר. תגובה 551578 והפתיל שמתחתיה - המומחה הקודם שהגיע מחו"ל ומימונו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדבריו של דרוקר יש רק במקום אחד (סעיף 10) התייחסות שקשורה לגילויים החדשים, ליתר דיוק לאחד מהם. מדובר בעדותו של המומחה לטביעות נעלים שהוזמן מחול. וכאן הדברים הם ברורים וחדים. המומחה הישראלי בחוות דעתו הסתמך על התיאוריה של המומחה שהוזמן עכשיו ע"י הסנגוריה, הוא הוזכר שם בשמו, ויש הבעת תודה לו. ועכשיו אנו נמצאים במצב של "נקרא לנערה ונשאל את פיה". המומחה המהולל שעל סמך התיאוריה שלו הובאה חוות הדעת אינו מסכים לחוות הדעת הזאת. מה יותר ברור מכך. בסרט מאמש הוצג קטע שבו המומחה הישראלי מנסה להסביר למומחה מארצות הברית באמצעות צילומים ושקף על מה מבוססת חוות דעתו, והוא נראה שם ממש פתטי, וכמעט לא מסוגל להוציא מילה מפיו. בסרט מובא סיפור חדש על עדות שיכולה להביא למציאת הרוצח (הרוצחת) האמיתית. לפחות מהתרשמות ראשונה הסיפור הזה, ובמיוחד התייחסות המשטרה, וגם תגובתה לפניית התחקירנים, שבה פשוט התעלמו מהשאלה הטבעית שנשאלו, מדובר בסיפור על התנהלות בלתי ראוייה בלשון המעטה. אני מניח שהנושא הזה עוד יעלה בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יהיה? קוגל העיד כי הוא, וכמוהו גם רופאי המכון הלאומי ואף מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, תומכים בחוות דעתה המקצועית של ד"ר מאיה פורמן בתיק זדורוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוח הנוכחי בדה מרקר מטעה במקצת. ד"ר קוגל _לא_ נתן שום חוות דעת משפטית מוכרת בנוגע למשפט זדורוב ובמיוחד לא נתן חוות דעת לעניין הטענה שסכין הרצח היא סכין משוננת (בניגוד לטענת הפרקליטות שמדובר בסכין יפנית ובניגוד לפסיקת בית המשפט שמדובר ב"סכין חדה"). פסיקת בית המשפט שמדובר ב"סכין חדה" נשמעת כטענה סותרת לטענה שמדובר ב"סכין משוננת", אבל קטונתי מלהבין את הפליק פלאק המשפטי של בית המשפט בעניין זה. מה כן אמר ד"ר קוגל (ראש המכון לרפואה משפטית של ישראל באבו כביר) ? ד"ר קוגל אמר שדוקטור פורמן , המועמדת למשרה בכירה במכון לרפואה משפטית, היא מקצוענית ברמה גבוהה ועדותה בעניין הסכין המשוננת במשפט זדורוב נעשתה ברמה גבוהה של מקצוענות ויושר. כלומר, ד"ר קוגל דיבר על המקצוענות של הבדיקה של ד"ר פורמן בעניין הסכין המשוננת/חדה בלי שקבע האם לדעתו ד"ר פורמן צודקת במסקנותיה. מה דעתו של ד"ר קוגל בעניין סכין הרצח של תאיר ראדה (משפט זדורוב) ? דעתו האישית לגבי טיב הסכין לא ידועה על פי מקורות מוסמכים, משום שנאסר עליו להביע את דעתו האישית מסיבות פרוצדורליות שגם אותן קטונתי מלהבין. השמועות אומרות שדעתו של ד"ר קוגל על טיב הסכין (משוננת או חדה) קרובה לדעתה של ד"ר פורמן, וכן הוא יידע אנשי מקצוע נוספים שזו דעתו. לפי מה שהבנתי יש כרגע ערכאת ערעור על משפט זדורוב. כמו כן, לפי מה שהבנתי, במסגרת ערכאת העירעור הוגשה בקשה לבית משפט שתינתן לד"ר קוגל רשות להעיד בפני בית המשפט בעניין הסכין (יתכן עדות עקיפה אם הוא לא בדק בעצמו את עניין הסכין). הערה כללית לגבי התצהיר האחרון של ד"ר קוגל עליו התפרסם המאמר בדה מרקר בתאריך 11.8.14 או בתאריך קרוב לו. מדובר בדיון משפטי בבית הדין לעבודה בנוגע למינוי ד"ר פורמן למשרה בכירה במכון לרפואה משפטית. הפרקליטות ביקשה לפסול קבלת פורמן לעבודה בטענה שאינה מקצוענית דיה, זאת על סמך טענת בית המשפט במשפט זדורוב בעניין חוות הדעת של פורמן אודות סוג הסכין שבו נעשה רצח תאיר ראדה. בית המשפט זילזל באיכות המקצוענית של פורמן בעניין זה. כנגד זאת, ד"ר פוגל טוען שאין פגם באיכות המקצוענית של פורמן (כל זאת, בלי שקוגל מחווה דעה האם פורמן צודקת או טועה בעניין הסכין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת יותר מאשר ''טוען שאין פגם באיכות המקצועית של פורמן'' בבית הדין לעבודה פורמן טוענת לרדיפה מצד המדינה, ופוגל תומך בגרסתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי דעתו של ד"ר קוגל בעניין הסכין (מתוך הכתבה המקושרת, השגיאה הלשונית לגבי מינו של הלהב והשגיאה הלוגית בדברי העד, במקור): קוגל התייחס לסיטואציה הלא נוחה שבה הוא נמצא, שבה הפרקליטות אוסרת עליו להתייחס לסוגיית כלי הרצח, אך מנגד בבית המשפט הוא מחויב להגיד את האמת: "עמדתך המפורשת לגבי חוות דעתה המקצועית של המבקשת היא שהסכין בתיק זדורוב הנה בעלת להב משוננת?" שאל בא כוחה של פורמן, עו"ד עמית גורביץ', וקוגל השיב: "אני מנוע מלהגיב, אבל לשאלתך - כן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני שמתי לב לתשובה הדו משמעית שלו. יתכן שהוא התפתל. מצד אחד הוא מנוע להביע דעתו בעניין הסכין ומצד שני הוא רוצה (אולי) לאמר את דעתו שהסכין משוננת למרות האיסור. אז תשובתו הולכת בין הטיפות. בכל מקרה, לא מבין מדוע אוסרים עליו להביע את דעתו, הרי זה תפקידו כראש המכון להביע דעתו. מתעורר רושם כאילו הפרקליטה מתנכלת לעובד מדינה (או מי שמבקש להיות עובד מדינה) שמביע דעה שאינה תואמת את דעת הפרקליטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בעוד פרט בכתבה שהוא מעניין באופן כללי. מיכל קפרא נשאלה: "ההגנה מובלת כרגע ע"י הסנגוריה הציבורית, ויוצא מזה שהמדינה מממנת גם את התביעה וגם את ההגנה". התשובה של מיכל קפרא הייתה משהו כמו: "מה אפשר לעשות. ככה זה אצלנו". ואני שואל: מה רע בכך ? האם האינטרס של המדינה הוא להביא למקסימום הרשעות או להביא למקסימום אמת וצדק ? למה שתהיה הגנה טובה יותר לעשירים ? נהפוך הוא. אני הייתי מחזיק רק סנגוריה ציבורית ואוסר על סנגוריה פרטית. יש אומרים שזה יפגע במקצועיות, אבל לדעתי זה לא חייב להיות כך, והצדק ואי האיפה ואיפה חשובים יותר מהמקצועיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל תיק שיש ייצוג של הסניגוריה הציבורית (ושל הסיוע המשפטי) כספי המסים מממנים גם את התביעה וגם את ההגנה. לא ברורה לי ההפתעה1 הגדולה שבזה. 1 או הבעיה הגדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי לא ברורה ההפתעה או הבעייה הגדולה, אבל השאלה לא נשאלה על ידי ואני גם לא הייתי זה שענה על השאלה. כיוון שהזיכרון יכול לתעתע, ואני הקלטתי את רוב התכנית, הלכתי וחפשתי את הקטע הזה. ובכן יש כאן ראיון עם הכתבת מיכל קפרא. המראיינת אומרת: הסנגוריה הציבורית ממנת את ההגנה, כלומר נוצר האבסורד שהמדינה מממנת גם את ההגנה וגם את התביעה. ומיכל קפרא עונה: נכון אבל זו היא המציאות הפתלתלה שהביאה למצב הזה. אם כך, הרעיון שזה אבסורד והתשובה שלכאורה מסכימה עם כך שמדובר באבסורד הם לא שלי, ופשוט הבאתי דברים בשם אומרם. אבל אני נצלתי את הקטע הזה כדי לומר עוד משהו. מה דעתך על כך ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי המראיינת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקטעים שהקלטתי שמה לא מופיע. היא הגישה את התכנית מבט שני שכלל גם נושאים אחרים. שער בלונדיני ארוך. משקפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי שאתה שאלת את השאלה או שענה עליה. לא הקדשתי מחשבה עד עכשיו לשאלה האם יש מקום לסניגוריה ציבורית בלבד, אבל אני לא חושבת שיש לזה מקום. יש צורך בסניגוריה ציבורית (וסיוע משפטי אחר מטעם המדינה), לדעתי גם יש מקום להרחיב את הפעילות של אלה, אבל לא נראה לי שהם צריכים להיות האופציה היחידה להגנה משפטית פלילית. אבל כמו שאמרתי, זה לא עניין שהקדשתי לו מחשבה יותר מדי כך שזו לא איזו קביעה נחרצת מצדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לסנגוריה ציבורית בלבד, אפשר לגאול את דיון 90, שבו הציע יוסי גורביץ בדיוק את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי על המאמר של גורביץ. אכן ישנה שם הצעה לפיה הסנגורים ימונו אף הם מטעם המדינה כמו שאני חושב שצריך להיות, אבל גורביץ מתרכז בעיקר בהיותו של הסנגור שותף לפשע, וזו לדעתי סוגיה אחרת שההצעה הזאת אינה קשורה בה ולא תפתור אותה. כי סנגור רוצה לעשות את תפקידו ולהצליח ללא קשר לשאלה ממי הוא מקבל את משכורתו. אם במסגרת מאמציו הוא עובר את הגבול, זו אכן בעייה, אבל בעיה שההצעה הזאת לא תפתור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, במידת מה, אבל לא לגמרי. אם הסנגור הוא מטעם המדינה אז אפשר לפחות להשתדל שהתגמול וההערכה הרשמיים שהוא מקבל לא ינבעו באופן אוטומטי מהצלחתו בזיכויים (כשם שמערכתית משתדלים לא לתגמל שוטרי תנועה לפי מספר הדוחות שרשמו, לפחות לא באופן אוטומטי). אני מניח שאז זה יקל על הסנגור לזכור שתפקידו לאו דווקא לנצח במשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמתבוננים בהתנהגות התביעה בפרשת זדורוב, למשל תגובתם על כך שהראיה הפיזית היחידה בתביעה: טביעת הנעל על מכנסי הנרצחת נמצאה לא נכונה בדיוק כפי שטענו המומחים המתנדבים (אלה שבית המשפט [שאף הוא מקבל משכורת מהמדינה] קרא להם בפסק הדין "שרלטנים מומחים בעיני עצמם") טענו, מבחינים שאין סיכוי שההשתדלות הזאת תישא פרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני לא יודע איך מעריכים, פורמלית ולא-פורמלית, את אנשי התביעה (והסנגוריה הציבורית) בתוך הארגון. אני חושד שכן מעריכים אותם במידה רבה מאוד לפי הצלחתם להרשיע (או לזכות), ולא מנסים להעריך את מידת הצדק שבכך. זה אולי בלתי-נמנע כשהצד שכנגד הוא בעיקרו סנגוריה פרטית, שבאופן מאוד טבעי מוערכת (כספית) לפי הצלחתה לזכות. אם, לפי חזון גורביץ, גם הסנגוריה תהיה כולה ציבורית, אז יש סיכוי שכל השיח ישתנה לכיוון של חתירה לצדק ולא להרשעה מצד אחד וזיכוי מצד שני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי אותך בעניין זה בדיון 90, תוכל לענות שם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהעניין לא כל כך פשוט גם מבחינת החתירה לצדק. זאת עובדה ששיטת המשפט התגלגלה לצורתה הנוכחית שבה יש תביעה וסנגוריה. לו כולם היו חותרים לצדק, התביעה והסנגוריה היו צריכים לחתור לאותו מקום, ואז הייתה נשאלת השאלה מה ההבדל בין התביעה והסנגוריה. זה ברור שכל צד צריך לראות את הצד שלו ולהתאמץ ככל יכולתו שיצליח. מכך שזה חותר לכאן וזה חותר לכאן ההנחה בשיטה הזאת שמזה יוצא צדק. אבל בודאי צריכים להיות גבולות למאמצים האלה. למשל ברור שאסור לעבור על החוק, ואולי צריכים להגדיר עוד כמה סייגים. ומבחינה זו איני רואה את היתרון של הסנגוריה מטעם המדינה לסנגוריה הפרטית. אבל, כפי שאמרתי, אני מצדד בסנגוריה ציבורית בלבד, מסיבות של אי עשיית איפה ואיפה בין בעל אמצעים וכזה שאין לו אמצעים. כי איפה ואיפה כזאת היא בהגדרה חוסר צדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהשופטת מרים בן פורת ז''ל טענה שצריך לעבור מהשיטה האדווסרית שישראל ירשה מהמסורת האנגלו-אמריקאית לשיטה האינקוויזטורית שנהוגה בצרפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בויקיפדיה על השיטה האינקוויזטורית. ממבט ראשון היא נראית לי מסורבלת וגם לא כזאת שנותנת מענה מספיק לחוסר הצדק שכרוך בכך שבעל האמצעים זוכה ליותר הגנה מזה שאין לו אמצעים. אני עדיין חושב שהשיטה הצודקת ביותר היא קיומה של סנגוריה ציבורית בלבד למול התביעה, כששתיהן מתוקצבות ע''י המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 608882 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה היא משפט צדק, ואם הגנה פרטית עוזרת לנו להגיע לשם מה טוב, אם הגנה ציבורית אינה מספיק טובה כדי להגיע לצדק, כפי שמשתמע מכך שמי שהפרוטה בכיסו מעדיף הגנה פרטית, צריך אולי לשפר אותה, אבל בטח שלא צריך לפגוע בצדק בשביל זה. אגב, אין לי מושג איך פועלת הסנגוריה, אבל אם אני הייתי המדינה הייתי נותן לנאשם לבחור את עורך הדין שלו מבין עורכי דין אפשריים, לא הייתי רוצה לכפות על נאשם, עורך דין שלדעתו הוא גרוע\לא מתאמץ וכיוצא באלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן המטרה היא משפט צדק. איפה ואיפה, שמגדילה את סיכוי העשיר לזכות, היא אי צדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערכתי שבית המשפט העליון לא יוכל להתעלם ממעדות המומחה לטביעות נעל, התאמתה וזה אכן החזיר את התיק לדיון נוסף בבית המשפט המחוזי. אבל מה שאני טוען כל הזמן הוא שכל ה''הודאה'' הזאת דעליה התבססה ההרשעה פגומה. רק כדוגמה העובדה שהחוקרים לא התעניינו בכלל במניע, וההודאה לא כוללת הסבר מה הניע את האיש לבצע את הרצח אומרת דרשני. ה''הודאה'' וגם השחזור המוזר שבא בעקבותיהם, די היה בהם כדי להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, אם לא למעלה מזה. אבל כבר למדתי שאי אפשר לצפות ממערכת המשפט שלנו להרבה, ורק כשהדברים מגיעים לידי אבסורד ממש, למשל שהמומחה שעל תורתו מסתמכת התביעה בכלל לא מקבל את טענותיה, או שמתגלה האשם האמיתי כמו במקרה דמיניוק, רק אז זז שם משהו לכוון הצדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיני מצפה לגילויים מרעישים בעניין דווקא כשיוגש הערעור. מה כבר יתגלה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל משמו שלא מופיע בכתבה. זו אינה הפעם הראשונה ששומעים על ממצאים חדשים מטעם ההגנה (או משהו דומה) שאמורים לזכות את זדורוב. בפעמים הקודמות התברר שלא היה מדובר על משהו רציני. אני מעדיף לחכות לדיווח רציני ואמין יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחדשות שלוש זה עתה, נמסר השם ''ויליאם ברודיאק'' ונאמר שמדובר בבכיר המומחים בעולם לטביעות נעל. השם הוא באמת לא מידע מרעיש ולא היה איכפת לי כלל ששמו של האיש יהיה ג'ון בראון או כל שם אחר. על התאור שלו, שזה יותר מעניין, שמעתי כאמור עוד קודם בגלי צה''ל וסיפרתי על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לשאול אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויליאם בודזיאק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי את השם ברדיו ומיד רשמתי אותו על פתק כפי ששמעתי, וזה יצא ''ויליאם ברודיאק''. הלכתי לחפש בויקיפדיה ומצאת איזה סופר בריטי בשם ברודיק, שככל הנראה לא מומחה ולא נעליים. אבל צדיק לא צעיר שהשמיעה שלו כפי הנראה כבר לא משהו, מלאכתו נעשית בידי אחרים. אין ספק בודזיאק הוא האיש. זה מתאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרשאה/הרשעה, ברוח הפתיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשאה להרשעה . . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד כמה שבועות יועמד קן אנדרסון, תובע מחוזי לשעבר במדינת טקסס (שגם היה שופט), בפני בית משפט לחקירות בחשד להסתרת עדויות ושיבוש הליכים משפטיים. מייקל מורטון שוחרר שנה שעברה לאחר 25 שנות מאסר על רצח אישתו במכות, אחרי שארגון "פרוייקט חפים מפשע" גילה שהתובע הסתיר עדויות כמו צעיף מוכתם בדם, שבדיקת מעבדה הובילה לאדם אחר שגם רצח אישה נוספת. ארגון "חפים מפשע" הוביל עד כה לזיכויים של 300 נאשמים, בעיקר באמצעות שימוש בבדיקות מעבדה מתוחכמות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |