 |
צפירות בעיניי מאוד מטרידות ואף מהוות איום. לפני כמה חודשים הלכתי ברחוב בלילה ומכונית עברה לידי וצפרה. מכיון שאני מתעבת את תשומת הלב הזו הוצאתי בתגובה אצבע משולשת לנהג תוך כדי שהוא ממשיך לנסוע. התוצאה הייתה שהוא הסתובב בכיכר הקרובה וחזר לכיווני, תוך השמעת צחוקים ונסיון לפתוח איתי בשיחה. העובדה שהיה מדובר לא בנהג בודד אלא בקבוצת ערבים (שמהווים להערכתי את הרוב המוחלט מבין הנהגים שצפרו לי אי פעם) בהחלט נחוותה כאיום.
אפשר כמובן לטעון שכמו אישה טובה, לא הייתי צריכה להגיב אלא לספוג בשקט את ההשפלה וחוסר האונים שמתלווים לצפירה שמחרישה לי את האוזניים וגורמת לי להרגיש שלא בנוח. משיכת תשומת לב מינית מהסוג הזה בלי שיש לי אפשרות להגיב היא איומה בעיניי.
לכן אין לי אלא לחזק את הטיעון שלך למטה: המרחב הציבורי הוא מקום הרבה פחות בטוח ונוח לאישה מאשר לגבר.
ולטובת תרומת העובדות לדיון: כמו שציינת, צפירה לא קשורה בשום אופן לסגנון הלבוש. כלמודת ניסיון של עשרות אם לא מאות צפירות, הן לא היו קשורות בשום אופן לסוג הלבוש. אפשר לטעון שעבור ערבים גם גופיה היא הזמנה להטרדה מינית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש