 |
2. בזמנו יצא לי לעיין היטב בנתונים האמריקאיים לגבי עברות אלימות. אין *מתאם* גיל באותה רמה שיש בעברות מין, למעט רצח, ששם יש מתאם לא רע לצעירים שחורים. כמו-כן, למיטב הבנתי מהספרים שקראתי ועסקו באנסים 'קלאסיים' (צריך לחפש, עברו כמה שנים מאז, וזה לא הספר של שני האבולוציוניים. כמה דברים אקדמיים אחרים ממדף מדעי החברה) גם אצלם יש מתאם כזה במידה רבה. לדעתי, הגדרה עוד יותר מדוייקת תדבר על ספקטרום מניעים, ולא או-או.
1. לא תמיד יש 'דחף' לאלימות, כשם שלא אצל כל שודד יש 'דחף' לאלימות. מה שיש הוא *נכונות* להפעיל אלימות לטובת קידום היעד. מעט מאוד שודדים, אם ניקח את האנלוגיה עוד הלאה, יוצאים לשדוד בגלל שהם מעוניינים דווקא להפעיל אלימות; ולמשל (מקרה אמיתי, קראתי את פסק הדין) אותו אחד שחדר לזוגתו בהסכמה ואז היא ביקשה להפסיק והוא לא הפסיק ובסופו של דבר הורשע באונס (כולל בג"ץ), בוודאי לא היה מונע מ'דחף' לאלימות.
בשיקום אנסים, למעט פדופילים (הדוגמה למחלה, כנראה, בנתיים ללא טיפול חוץ מסירוס כימי), מטפלים באלימות מאותה סיבה שבשיקום שודדים נטפל באלימות ולא ברצון לכסף. עד כאן בסדר - מה שמפריע לנו איננו מין, או תאוות בצע, אלא הנכונות להיות אלים בשביל להשיג את זה. מה שלא בסדר הוא כשכשקובעים שאונס הוא, מבחינת האנס, אלימות, למעשה נותנים פה חצי-הכשר לכל אלה במקרים הגבוליים, ש*לא* מונעים מחיפוש אלימות (אף אחד, למשל, עוד לא מצא את הרגע בו גבר בדייט מפסיק לרצות מין ומתחיל לרצות אלימות באמצעות מין רק בגלל שמישהי אמרה לו 'לא'): כמו שכבר כתבה חוקרת אחת לפני שנים, היא מצאה שיש את אלה שהודו שהם אנסים, ואלה שהודו במעשה, אבל לא הודו שהם אנסים, כי לא ייתכן, כי הם לא 'הטיפוס' של אנסים, אז מה שהם עשו בוודאי איננו אונס.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש