בתשובה לדי לה, 04/01/11 14:33
למה מגיע לי כל הטוב הזה? 560866
ראובן • בתשובה לדי לה יום ג', 4/1/2011, 15:43
אני אומר שכל כך מתרגלים לצורך בחיזור המתמשך יותר מרגע, שכאשר מישהי נזרקת לזרועותיך אתה שואל איפה המצלמות.
למה מגיע לי כל הטוב הזה? 560871
די לה • בתשובה לראובן יום ג', 4/1/2011, 16:37
אה, אתה אומר את זה משום שאתה חושב מיד על התחלה. במקרה של היפהפיה, סירוב אחד הגיע אחרי הסוף - מאחד האקסים שלה; והשני מ"יזיז" ותיק שבאותו בוקר פצח ברומן עם מישהי אחרת. במקרה של חתיכה, היו למעשה שני סירובים, אבל מאותו בחור, שלכן הגדרתי אותם כאחד. סירובו הראשון התרחש, אמנם, בערב הראשון שלהם יחד, והוא טען ש"הוא עוד לא בשל". הסירוב השני הגיע 6 שנים אחר כך (שנים שבהן לא היה ביניהם כל קשר), והוא "היה צריך עדיין לחשוב על כך". לפי כל הטיעון המפורט יותר, הוא היה פשוט טיפוס משונה להפליא.
טיפוס משונה 560909
ראובן • בתשובה לדי לה יום ג', 4/1/2011, 23:12
לפי תאורך נראה לי שכאן מדובר בצורת הרבים של אנקדוטה ואין להסיק מסקנות סוציוביולוגיות מרחיקות לכת.
טיפוס משונה 560916
די לה • בתשובה לראובן יום ד', 5/1/2011, 0:01
לא היסקתי מכאן שום מסקנות, חוץ מזה שסירובים כאלה קיימים. וגם זו לא ממש מסקנה, אלא פשוט עובדה.
To Theorize Before One Has Data 560917
ראובן • בתשובה לדי לה יום ד', 5/1/2011, 0:13
אבל אני התכוונתי להסיק מסקנה או שתיים ונראה שאצטרך לוותר.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות