|
||||
|
||||
תודה. לגבי מוכנים ומזומנים תמיד ועם כל אחת: מן המפורסמות היא, וגם אני תמיד לקחתי את העובדה הזו כמובנת מאליה. אלא שכשישבתי עם עצמי בכנות, גיליתי בתדהמה מקרים בהסטוריה שלי עצמי שבהם היתה הזמנה חד משמעית ואפילו מילולית מצד הבחורה ואילו אני סירבתי או התחמקתי (פעם אחת היה מדובר במפלצת מלוך נס, פעם נוספת דווקא בבחורה שהייתי מעוניין בה אבל מסיבות שונות לא הרגשתי בנוח עם הסיטואציה, במקרה נוסף ההזמנה לא היתה חד משמעית עד כדי כך אז אני לא אכניס לסטטיסטיקה). בכל המקרים הסירוב שלי הביא לסיום הקשר. מה שהדהים אותי זה שהעובדות הפשוטות לא הפריעו לי להחזיק תפיסה שגויה לחלוטין לגבי ההתנהגות שלי עצמי, והייתי בטוח שברור שאני אכנס למיטה עם כל מי שתגיד כן. מדהים. אז אולי אני לא טיפוסי, אבל לפחות יש כאן איזה טווח. (ואני מקווה שהבחורות הנ"ל לא באמת האמינו שגברים מוכנים ומזומנים תמיד ועם כל אחת כמו שאני האמנתי, אחרת הן בטח נעלבו נורא.) |
|
||||
|
||||
אני שמעתי כבר על לפחות שלושה סירובים, שניים לבחורה יפהפיה (אחד מהם אפילו שמעתי במו אוזניי, כולל ההזמנה המילולית הברורה), ואחד לבחורה חתיכה להפליא. אז אני יודעת, לפחות, שבהחלט לא תמיד. ואם לכלול גם הזמנות ברורות למדי אבל לא מילוליות, אז ידוע לי על עוד כאלה. |
|
||||
|
||||
לא יודע, זה יותר דומה למצב בו מישהו שאת לא מכירה ניגש אליך במסיבה ומציע לך הרבה כסף תמורת עזרה פשוטה ( איכפת לך לחכות באוטו בזמן שאני ניגש רגע לבנק הזה? אה, ותעבירי לי את מסיכת הסקי שלי). ברור שאת רוצה, אבל משהו בסיטואציה נראה לא טבעי. |
|
||||
|
||||
לא יודעת, שמעתי "לא מתאים לי" מבחור שהכרתי והיינו בעיצומה של סיטואציה אינטימית למדי. כלומר, השלב הבא היה מאד טבעי, והוא זה שעצר אותו.1 1 למעשה, משני בחורים שונים. |
|
||||
|
||||
אז אני מבין שלא העברת לו את מסיכת הסקי? |
|
||||
|
||||
(וגם אני לא) |
|
||||
|
||||
אני אומר שכל כך מתרגלים לצורך בחיזור המתמשך יותר מרגע, שכאשר מישהי נזרקת לזרועותיך אתה שואל איפה המצלמות. |
|
||||
|
||||
אה, אתה אומר את זה משום שאתה חושב מיד על התחלה. במקרה של היפהפיה, סירוב אחד הגיע אחרי הסוף - מאחד האקסים שלה; והשני מ"יזיז" ותיק שבאותו בוקר פצח ברומן עם מישהי אחרת. במקרה של חתיכה, היו למעשה שני סירובים, אבל מאותו בחור, שלכן הגדרתי אותם כאחד. סירובו הראשון התרחש, אמנם, בערב הראשון שלהם יחד, והוא טען ש"הוא עוד לא בשל". הסירוב השני הגיע 6 שנים אחר כך (שנים שבהן לא היה ביניהם כל קשר), והוא "היה צריך עדיין לחשוב על כך". לפי כל הטיעון המפורט יותר, הוא היה פשוט טיפוס משונה להפליא. |
|
||||
|
||||
לפי תאורך נראה לי שכאן מדובר בצורת הרבים של אנקדוטה ואין להסיק מסקנות סוציוביולוגיות מרחיקות לכת. |
|
||||
|
||||
לא היסקתי מכאן שום מסקנות, חוץ מזה שסירובים כאלה קיימים. וגם זו לא ממש מסקנה, אלא פשוט עובדה. |
|
||||
|
||||
אבל אני התכוונתי להסיק מסקנה או שתיים ונראה שאצטרך לוותר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |