 |
האמירה ששופט יכול להעניש פוליטיקאי בגלל שיקול מוטעה (ולא פשע), היא בעייתית בלשון המעטה.
אין שום דבר מרפא בכך ששופטים יגרמו להדחתם של פוליטיקאים בגלל בחירות שעשו שלא ניראות להם. (בלי שיועמדו לדין ויורשעו שעברו על החוק).
אם דעתם אינה נוחה מהתנהגות הפוליטיקאי הם יכולים לקטר ביום שישי בארוחה המשפחתית (לא בשונה מספרנית, מסגר, רואה חשבון או מדריך כושר) או לחליפין, להקים מפלגה ולהציב עצמם לבחירת העם כאלטרנטיבה שלטונית.
הריבון הוא העם, והוא קובע מי יהיו נבחריו בבחירות, אם מעשיהם של נבחריו לא עומדים באמות המידה של הבוחרים, כל אחד מהם יכול להצביע אחרת ממה שהצביע בבחירות הקודמות.
המצב ששופטים הם שמטילים קלון שמונע היבחרות ע"י העם, קובעים מי יכול להיות חבר כנסת, שר, ראש ממשלה. וחמור מזה פוסלים חוקים, או מורים לשנות מדיניות. והופכים לערכאת עירעור למי שלא נראת לו החלטה של הדרג המבצע, המצב שלמעשה,השופטים הם אלה שמחליטים את ההחלטות השילטוניות. זה עיוות שלא רק שאינו מספק מרפא אלא שמחבל ומרסק את הדמוקרטיה ואת האפשרות של נציגי הריבון לפעול. (כמובן מי שלא עושה לא טועה. האפשרות לפעול רק אם תובטח שלא תהיה טעות בשיקול הדעת, אומרת בפועל שאין אפשרות או חרות לפעול).
כל אותם נושאים שבית המישפט דן או ידון בהם: גדר ההפרדה, מינויו של גדות למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, חוקי ועדות הקבלה, בית יונתן, הכרה בהוצאות מטפלת לזיכוי מס ועוד ועוד ועוד ועוד, כל הפניות האלה לשופטים שיכרעו במקום לתת לדרג המבצע והמחוקק להגיע להחלטות וליישם אותם מונעים למעשה מהשלטון למשול במשך התקופה אליה נבחר. המשפטולוגיה ושלטון השופטים העליונים רק גורם למדינה ללכת מדחי אל דחי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש