|
||||
|
||||
למה הוא צריך לתת את הדין על מלחמת לבנון? על עצם היציאה למלחמה? מוצדק לגמרי, מבחינתי. על העובדה שצה"ל לא התאמן איזה 5 שנים1 והימ"חים היו ריקים? זה באחריות ראש אט"ל, הרמטכ"ל ושר הבטחון. על התנהלות המלחמה עצמה? אגב, גם אם נניח שהיציאה למלחמה לא היתה מוצדקת, אני מוכנה לקבל שנבחרי המדינה מחליטים החלטות מוטעות2. מה שאני לא מוכנה לקבל, זה נשיא, או ראש ממשלה, או שר - אנס. 1 נניח. 2 הם באמת עושים את זה, כל הזמן. |
|
||||
|
||||
כן, על היציאה למלחמה בלי שיקול דעת, כביכול כדי להחזיר שני שבויים שכבר היו מרחק מילין רבים לא ידוע איפה, והנורא מכל - היומיים האחרונים אחרי שכבר הוסכמה שביתת הנשק. חשבת על זה שכל אותו זמן הוא ידע שהריץ תרומות כפולות מאלי"ן ואיל"ן ואקי"ם כדי שבני משפחתו לא ישלמו את הכמה מאות דולר על כרטיסי טיסה מכיסם? אבל אני לא רוצה להתווכח איתך על פוליטיקה, הבטן מתחילה להתהפך אצלי רק ממחשבה על האיש הזה, אני מעדיפה להסכים איתך על דברים. מה שהתכוונתי לומר הוא שראש ממשלה מושחת משחית את כל המדינה, מפורר את המבנה שלה, מדרדר אותה למדינת עולם שלישי. ולשם אנו באמת הולכים. נשיא אנס לא מדרדר את כל המדינה כי האונס הוא בינו לבין הקורבן. היה סיאוב פוליטי כשהוא נבחר לנשיא, אבל אפשר לדמיין נשיא שנבחר בלי קופת שרצים על גבו - ולפתע הוא עובר עבירה חמורה. זה לא מפורר מדינה שלמה. |
|
||||
|
||||
אגב, נועה, דוח וינוגרד הראשון מצא את אולמרט אשם. זה היה אירוע קוסמי כי ועדות חקירה בארץ לעולם לא מאשימות את הדרג הפוליטי. הסיבה היא שוועדות חקירה מורכבות תמיד משופטים, ושופטים שופטים כשופטים, מבחינת החוק אינך יכול להאשים אדם על שיקול מוטעה. לכן מואשם רק הדרג הביצועי, זו תסמונת הש''ג. אבל בוועדת וינוגרד להרף עיין קרה נס והאצבע הופנתה אל האשמים האמיתיים. היתה יכולה להיות מהפכה בארץ, משהו מרפא אמיתי, אבל הרגע חלף לבלי שוב. בא החלק השני של הדוח ומסיבות שאפשר רק לנחש - כמו זמנים קשים, לא לזעזע את הספינה וכולי - פטר את אא. |
|
||||
|
||||
האמירה ששופט יכול להעניש פוליטיקאי בגלל שיקול מוטעה (ולא פשע), היא בעייתית בלשון המעטה. אין שום דבר מרפא בכך ששופטים יגרמו להדחתם של פוליטיקאים בגלל בחירות שעשו שלא ניראות להם. (בלי שיועמדו לדין ויורשעו שעברו על החוק). אם דעתם אינה נוחה מהתנהגות הפוליטיקאי הם יכולים לקטר ביום שישי בארוחה המשפחתית (לא בשונה מספרנית, מסגר, רואה חשבון או מדריך כושר) או לחליפין, להקים מפלגה ולהציב עצמם לבחירת העם כאלטרנטיבה שלטונית. הריבון הוא העם, והוא קובע מי יהיו נבחריו בבחירות, אם מעשיהם של נבחריו לא עומדים באמות המידה של הבוחרים, כל אחד מהם יכול להצביע אחרת ממה שהצביע בבחירות הקודמות. המצב ששופטים הם שמטילים קלון שמונע היבחרות ע"י העם, קובעים מי יכול להיות חבר כנסת, שר, ראש ממשלה. וחמור מזה פוסלים חוקים, או מורים לשנות מדיניות. והופכים לערכאת עירעור למי שלא נראת לו החלטה של הדרג המבצע, המצב שלמעשה,השופטים הם אלה שמחליטים את ההחלטות השילטוניות. זה עיוות שלא רק שאינו מספק מרפא אלא שמחבל ומרסק את הדמוקרטיה ואת האפשרות של נציגי הריבון לפעול. (כמובן מי שלא עושה לא טועה. האפשרות לפעול רק אם תובטח שלא תהיה טעות בשיקול הדעת, אומרת בפועל שאין אפשרות או חרות לפעול). כל אותם נושאים שבית המישפט דן או ידון בהם: גדר ההפרדה, מינויו של גדות למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, חוקי ועדות הקבלה, בית יונתן, הכרה בהוצאות מטפלת לזיכוי מס ועוד ועוד ועוד ועוד, כל הפניות האלה לשופטים שיכרעו במקום לתת לדרג המבצע והמחוקק להגיע להחלטות וליישם אותם מונעים למעשה מהשלטון למשול במשך התקופה אליה נבחר. המשפטולוגיה ושלטון השופטים העליונים רק גורם למדינה ללכת מדחי אל דחי. |
|
||||
|
||||
כמדומני, יצאנו למלחמה בין השאר משום שהחיזבאללה הראה לעם העברי היושב בציון שיש לו אמצעי הפגזה המגיעים עד חיפה, והוא שש להשתמש בהם. על עניין התרומות לא ידעתי, וזה מעורר קבס. אני לא מחסידות אולמרט גם ככה. אבל איכשהו, עניין התרומות והשחיתות נראה לי חמור מהחלטה על מלחמה מיותרת. _______________ אני נאלצת להסכים על הפסקה השלישית. |
|
||||
|
||||
את אמצעי ההפגזה המגיעים עד חיפה הפגין החיזבאללה *אחרי* היציאה למלחמה, לא לפניה. |
|
||||
|
||||
אבל את אמצעי ההפגזה על שלומי הוא הפגין עוד לפניה. |
|
||||
|
||||
אאל''ט ואאז''נ, את הפגנת הכוח, של הפגזה החורגת מהטווח הרגיל, החיזבאללה עשו במקביל לחטיפה. |
|
||||
|
||||
חורגת מהטווח הרגיל, כן. חיפה - לא. ואגב, ההוכחה הזאת בדיוק אומרת שמלחמה דורשת התכוננות מיוחדת. |
|
||||
|
||||
אבל גם בשנים קודמות. |
|
||||
|
||||
גם אם נניח שההחלטה לצאת למלחמה הייתה מוצדקת לחלוטין (לא לשיטתי, כמובן, אבל נתעלם), אז, א. ראש ממשלה אמור להיות מודע לכך שמלחמה חורצת גורלות לחיים ולמוות. אם מחליטים עליה בישיבה חפוזה של שעתיים, אז זו קלות דעת נפשעת בעליל. ב. חוסק המוכנות של צה"ל הוא אולי אשמתם של הגורמים שהזכרת, אבל ראש הממשלה צריך לדעת את המצב במידה מספקת כדי להבין שרצוי לדחות את המלחמה לפחות לתקופה מסוימת שתאפשר לשפרו. האמיני לי שאם אני ידעתי - ואני אכן ידעתי! שצה"ל איננו מוכן לצעד הזה, אז גם מר אולמרט יכול היה לדעת זאת. |
|
||||
|
||||
מהו התפקיד שמתוקפו ידעת מה מצבו של צה"ל? (אם זה לא מידע מסווג כמובן) |
|
||||
|
||||
שום תפקיד שהוא, זה בדיוק העניין. הספיקה ההיכרות עם כמה חיילים. |
|
||||
|
||||
טוב שכל חייל בארצנו הוא גנרל. |
|
||||
|
||||
החיילים לא דיברו על מלחמה, זה היה שבועיים-שלושה קודם. הם פשוט תיארו מה המצב ביחידותיהם. זה הספיק. לא צריך להיות גנרל כדי להבין שאם הכל כל כך מבולבל, יד אחת אינה יודעת מה עושה השנייה, דברים הולכים לאיבוד ואנשים עושים בלגן כללי - אז איך צבא כזה יכול להילחם? הרי לא מדובר בחיילים מאותה יחידה או אפילו מאותו גדוד, אלא ממקומות שונים ובתפקידים שונים. |
|
||||
|
||||
המצב שתיארת היה נכון, אגב, גם לפני מלחמת קדש ומלחמת ששת הימים. למשל, בכל חטיבת הצנחנים במלחמת קדש לא היה מפתח ברגים אחד שמתאים למשאיות איתן יצאו לקרב; המטכ"ל לא ידע מה החטיבה עושה אלא באיחור רב, מפני שמשום-מה היא העבירה דיווחים לפיקוד דרום, שבכלל לא היה אחראי עליה; וכן הלאה וכן הלאה. שלא לדבר על הביצועים העלובים של חטיבה 10. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |