בתשובה לאא, 29/12/10 23:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התיאור ההיסטורי שאני מכיר מדבר על אחידות אתנית בעולם העתיק ועד סוף ימי הביניים ועל דיאלקטים מקומיים בכפרים. יש בזה גם סבירות מסוימת בהתחשב במבנה החברה המסורתית ובקושי לניעות גיאוגרפית וחברתית בתוכה. מצד שני, יכול להיות שהפנטזיה האירופית שציינת, שהאידאל שלה היה העבר הטהור והאידאלי השפיעה על התיאורים שאני מכיר. אני באמת לא יודע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תסלח לי על ההתעקשות, אבל תוכל להיות יותר קונקרטי? היכן אתה מכיר אחידות אתנית? ודאי שלא באימפריות הפרסית הבבלית הרומית הביזנטית או העותומנית, שלא לדבר על אוסטרו-הונגריה ופולין. לגבי סין יש לי ספק, שנעדר לחלוטין לגבי הודו, אם כי יפן היא חריג מעניין. הסיבה אולי קשורה לכך שמרחוק, ומעבר לערפלי אי-הידיעה, נוח לדמיין - למשל - ממלכה מצרית אחידה שמעבידה בפרך עם עברי אחיד, אבל קשה לי להאמין שזה היה המצב בפועל. אלינו הגיעו שני נרטיבים: ההירוגליפים והתורה, שנכתבו בידי שתי קבוצות מאוד מצומצמות. פשוט לא קיבלנו דיווח על הרצפים האתניים, נקודות ההשקה, העממים השונים, נוודים, סוחרים וכובשים, שנכחו במצרים דאז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אימפריות רב-לאומיות בודאי אינן דוגמא מוצלחת לאחידות אתנית. בעולם שלפני המהפכה הצרפתית במילא לא מדובר על חפיפה בין מסגרת מדינית למסגרת אתנית. אבל אחידות אתנית באזורים מסוימים סביר שהייתה, אחרת כל המושג של ''אתנית'' מאבד את משמעותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק לחלוטין. בעולם העתיק מושג האתנוס היה תרבותי-לשוני ומנותק לחלוטין משאלת האזרחות והמדינה. האימפריה הרומית היתה רב לאומית ואילו ביוון הקלאסית היחידה המדינית היתה הפוליס ולא האומה היוונית. העולם הערבי הוא דוגמת הקיצון ההפוכה. עד היום לא ברור מה מעמדה של הלאומיות (המצרית, הירדנית, הלבנונית וכו') אצל הערבים והאם היא תופעה של קבע או מציאות חולפת. נכון להיום לא ברור מה המדרג של הזהויות אומה, לאום, דת. הדבר היחיד שברור הוא שהאזרחות משתרכת רביעית והרבה מאחור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |