בתשובה לצפריר כהן, 22/11/10 19:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה שבה דן בזמנו בג''ץ הייתה האם להכיר בגיור רפורמי לצורך חוק השבות. זו לא שאלה מסובכת, ולא צריכה להתעורר בעיית ניסוח. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתור התחלה: מהו בדיוק גיור רפורמי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מדובר על עניין שכלל לא הוחלט ע"י הכנסת או הממשלה. כלומר: לפי המודל שלך, לא היה נמצא מי שיעביר אותו למשאל עם. או שמשאל עם זו דרך נוספת של הכנסת להפטר מאחריות? ומה קורה כש"מתחלף העם"? (אם החלטה התקבלה ברוב של 55% מול 45%, מה הסיכוי שתוך שנתיים לא יווצר רוב מקרי לדעה הנגדית?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ''מודל שלי'' אני לא הבעתי תמיכה או הסתייגות ממשאל עם בנושא הזה (או כל נושא אחר). אם אתה שואל איך להגדיר מהו גיור רפורמי אז ניתן להגדיר את זה באותה דרך שבה בג''ץ הגדיר. אין לי מושג מהי הדרך הזו, אבל היא מחייבת היום את פקידי משרד הפנים כך שכנראה היא מוגדרת באופן מספיק ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות שלי: התכוונתי למודל של דב, כלומר למודל שהוא הציג. לגבי המקרה המסוים הזה: ההחלטה הזו לא הגיעה כלל להכרעה בממשלה או בכנסת. או ליתר דיוק: בעקבות בג"ץ החל תהליך נוסף של הסדרת הנושא בחקיקה: ועדת נאמן. בעקבות מסקנותיה החל להתגבש יותר מאוחר חוק חדש, שנמצא כיום בשלבי חקיקה. מסתבר שדי מסובך לא להרגיז מצד אחד את הדתיים ומצד שני את יהדות התפוצות. מעניין מה היה קורה אם החוק הזה היה צריך להחקק לאחר פסיקה של העם במשאל עם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |