|
נניח שמיליארד אנשים מטילים מטבע עשר פעמים כל אחד. נניח ש"ראש" זה טוב ו"זנב" זה רע. לאחד מ 1024- כמעט מיליון איש- יהיו עשר הטלות ראש. לאחד מ 1024 יהיו עשר הטלות זנב. הללו יחשבו ברי מזל והאחרים חסרי מזל (גם בעיני עצמם). אם תוסיף הטלה למחצית מברי המזל יצא זנב ולמחצית מחסרי המזל יצא ראש. זה לא משנה כלום. יהיו לך אחד מ 2000 עוד יותר מזליטיקים ואחד מ 2000 עוד יותר נחסיונרים. עכשיו תחליף את המטבע בארועי חיים למיניהם, קטנים (האוטובוס בדיוק יצא/ התעכב עוד שניה) או גדולים (החליפו אותי בצוות ה"דקר"). מי שיצא לו עשר פעמים זנב לא יכול להמלט מהתחושה שהעולם כולו נגדו. תחושה שהיא נכונה. כי זה הוא שיצא לו עשר פעמים זנב ולא מישהו אחר. יש כאן התנגשות בין החד פעמיות של הקיום לבין הרב פעמיות של ההסתברות. ברור שאחד מאלף יהיה נחסיונר ענק, אבל התשובה לשאלה "למה אני?" נשארת- מזל.
|
|