|
||||
|
||||
אולי לא הבנתי. איך זה עוזר? נניח שיש לך חומר כזה. מה תעשה המכונית עם החומר הזה לאחר החמצון? אם תשחרר אותו לאוויר, לא תוכל להשיג אותו אחר-כך כדי לפרק אותו בחזרה למרכיביו בחשמל. ואם תשמור אותו במכונית, איבדת את כל היתרון של שימוש בחמצן מהאוויר. ריכוז הפד"ח באטמוספירה לא מהווה בעיה כי אפשר למצות אותו מהאוויר על־ידי קירור, כשלב ראשון של היצור במפעל המתאן. |
|
||||
|
||||
דמיין חומר דמוי המוגלובין1. ברזל מתחמצן מהאוויר להפקת חשמל שמניע את הרכב, החלודה נותרת בסוללה. לאחר מכן במהלך הטעינה, חמצן משתחרר לאוויר והחלודה חוזרת להיות ברזל. למיטב ידיעתי (שהיא לא משהו), התהליכים שאתה מדבר עליהם לא יעילים מספיק ביחס לשיטות הקיימות. לייצר מתאן מאוויר ומים לצורך הנעת כלי רכב ? מה היעילות הכוללת של כל התהליך ? וגם אז, עדיין צריך תשתית הולכה, כי הפד"ח שנפלט בשריפה לא נשמר ברכב. 1 במובן של מכיל ותומך וכו'. |
|
||||
|
||||
מה זה חלודה? ברזל וחמצן, בעיקר. אבל ברזל הוא מחומצן כבד מאוד. בוא נדבר על מימן לצורך הדוגמה: המים שוקלים פי 9 מהמימן שלהם. או על מתאן: הפד"חוהמים שהם חומר הפליטה שוקלים פי 5 יותר מהמתאן ששרפת כדי להפיק אותם. המשקל הגבוה של החמצן גורם לזה שהצורך לאחסן את חומר הפליטה המחומצן מנטרל את כל היתרון של שימוש באוויר כמחמצן שלא צריך לסחוב. אפשר כבר להשתמש בסוללות וזהו. תשתית ההולכה לא בעייתית כי כל "תחנת דלק" תוכל לייצר לעצמה את הדלק על־ידי התחברות לרשת החשמל ולצינור מים, והפד"ח מגיע מהאוויר. אני לא אומר שלייצר מתאן מאוויר ומים עכשיו זה כלכלי. אבל זה משהו שיוכל להיות כלכלי אם מחיר החשמל ירד מאוד, או מחיר הדלק יעלה מאוד, או שניהם. אם החשמל זול ביחס, היעילות פחות רלבנטית. הכוונה היא שיש פתרון של מוצא-אחרון להמנע משימוש בדלק פוסילי אפילו בלי שום טכנולוגיות חדשות, אם נמצא את עצמנו עם הגב לקיר יום אחד. |
|
||||
|
||||
מה שאני לא מצליח להבין הוא זה: אם כבר מדובר על חימצון של מימן או מתאן, אז למה מוכרחים לעשות זאת במתקן דמוי סוללה ("תא דלק") להפקת חשמל, למה אי אפשר בצילינדר של מנוע בעירה פנימית? ואז חוזרים לנקודה קודמת: נראה שהחלק הבעייתי כאן הוא לא ההפקה וההובלה, אלא האכסון\אחסון ברכב עצמו, לא? מה פיספסתי? |
|
||||
|
||||
המזוהה שאל בתגובה 556332 אם יש סוללות שעובדות על חמצן, ואמרתי שיש איזה רעיון. לא אשמתי שאפשר פשוט לשרוף את הדלק. בעצם, כן אשמתי – כתבתי בתגובה 556443 שאני שונא מנוע בעירה פנימית בגלל הסרבול המכני והרעש. המהנדס שבי פשוט משתגע ממערכת כל־כך מורכבת שהיא יכולה להפגע מזה שלא מגיע לה חשמל למשאבה שמעבירה את שמן הסיכה של בוכנת המנוע. גרררר. רכב חשמלי (עם או בלי תא דלק) יכול להיות מכונה טריוויאלית, בהשוואה. שלא לדבר על הרעש – המכוניות והאוטובוסים פשוט משתלטים על השיח הציבורי ברחובות עמוסים, מילולית. זה הדבר השני שמפריע לי בהם, כשהראשון הוא המקום שהם תופסים פיסית ועל הרשתית. זיהום אוויר אצלי (עם או בלי גזי־חממה) זה רק מקום שלישי. |
|
||||
|
||||
-- לא יודע איך זה באוטו שלך, אצלי משאבת השמן לא צריכה חשמל. -- לשיטת ההנעה כמובן אין המון השפעה על "המקום שהם תופסים על הרשתית". -- על הרעש ניתן להתגבר אם זה גבוה מספיק בסולם העדיפויות. היתרון הבולט ביותר למערכת שמשתמשת בחומר דלק פיזי (לעומת חשמל) הוא זמן המילוי. ברכב חשמלי אפשר לחשוב על הטענה בעזרת חומר ("תאי דלק"), הטענה בתחנת המילוי על ידי החלפת המצבר עצמו, או הטענת המצבר. יתכן גם שילוב של כמה שיטות: למשל החלפת מצבר מהירה בתחנת דלק, משולבת עם אפשרות הטענת מצבר אטית בבית ובמדחנים (שכנראה יקראו מָטְחַנים - מטעינים וחונים). טעינה מהירה בתחנות דלק היא בעייתית עד גבול הבלתי אפשרי. מעבר לעובדה הפשוטה שלא קיימת טכנולוגית סוללה מתאימה, הטעינה צריכה להתבצע בהספקים של הרבה מאות קילוואט (עד כדי מגאוואטים) כדי להתבצע בזמן סביר, דבר בעייתי מאד. כל זמן שאין תאי דלק קלים, יעילים וזולים, האפשרות של מנוע בעירה פנימית (לא חייבים בוכנות - אפשר גם טורבינה) קטן ויעיל ששורף מימן נראית לי אפשרות אטרקטיבית. |
|
||||
|
||||
נראה לי שיש חסרון למנוע בעירת מימן לעומת מנוע חשמלי. החסרון הוא שייצור המימן דורש ייצור חשמל להפקתו. וביצור החשמל הולכת לאיבוד יותר ממחצית האנרגיה שבדלק. מנוע המימן ישרוף אותו לצורך יצירת עבודה ושוב אי אפשר יהיה להימנע מאותו בזבוז. כך שאם הנצילות שאפשר להשיג הן בייצור החשמל והן במנוע המימן הן 0.4, הנצילות הכוללת תהיה 0.16 .במנוע חשמלי אפשר להתקרב לניצול מלא של האנרגיה החשמלית. יש לנו 0.4 לעומת 0.16 וזה מאד משמעותי (במיוחד לאלה שפוחדים מהתחממות כדור הארץ :) ) לפני ימים מספר בקרתי ב"בטר פלייס" בת"א, חברה שמתעתדת להחליף את המכוניות במכוניות חשמליות, ואף נתנו לנו לנהוג להתרשמות במכונית כזאת. הרעיון נראה לי כזה שאי אפשר לפסול אותו על הסף. בדברי ההסבר שלהם הם נותנים משקל רב לאי תלות במדינות שמפיקות דלק וזה נראה לי לא ענייני כי גם כשמייצרים את החשמל קיימת אותה תלות. אבל היתרון הגדול והמאד מרשים הוא שגזי הפליטה של המכוניות לא מחוברים ישירות לאפך. עיר שבה נעות מכוניות חשמליות במקום מכוניות נושאות אגזוסט נראית לי עיר אטרקטיבית, למרות שאיך שהוא כמות עשן דומה נפלטת באיזה שהוא מקום, אבל כזה נפלט דרך ארובות גבוהות במקום בלתי מיושב זה נשמע יותר טוב. לעניין התדלוק בעזרת החלפת מצבר, הדגימו לנו החלפה כזאת בעזרת רובוט. התהליך נמשך פחות מדקה מרגע שהמכונית נעצרת, וזה נראה מרשים ופתרון טוב. לאנשים שנוסעים יום יום פחות מ 160 ק"מ הפתרון יהיה באמצעות הטענה בלילה בבית, וזה נשמע סביר, ואף יחסוך להם את זמן התדלוק הרגיל כיום. אשר למטרד הרעש, ייתכן שיש בכך משהו. כשנהגתי במכונית החשמלית הפעלנו את הרדיו, והרושם הראשוני היה שבאמת המוסיקה נשמעת בסביבה שקטה יותר, אבל מאידך גיסא ראיתי לפני זמן מה תכנית בטלויזיה שבה נטען שמרבית הרעש ממכוניות בכבישים מהירים נובע מממגע הצמיגים בכביש ולא מהמנוע. |
|
||||
|
||||
מכונית חשמלית פתורה מהתלות ביצואניות הנפט בגלל שחשמל לא מייצרים מנפט. |
|
||||
|
||||
כל טורבינות הגז שנכנסות לפעולה בשעות השיא פועלות על מוצר נפט דמוי דלק סילוני (גם על גז טבעי), ונדמה לי שעדיין יש תחנות כוח קיטוריות שפועלות על מזוט. אבל אם כוונתך ששורפים פחם, הרי גם פחם מפיקים בארצות שיש בהם פחם, כלומר ישנה תלות ביצואניות דלק כזה או אחר. |
|
||||
|
||||
אאז"נ כמות החשמל שמופקת משריפת נפט זניחה. כל אנרגיה צריכה להגיע מאיפשהו, ואם מחוץ לארץ אז יש תלות ביבוא. אבל רק תשווה בין המציאות כלכלית והפוליטית שכרוכה ביבוא נפט לעומת ליבוא פחם ותראה את המוטיבציה. תראה גם את כמות עתודות הפחם לעומת נפט, ההבדל במחירים, המספר הגדול הרבה של יצואניות פחם ללעומת יצואניות נפט (בפועל או בכוח) וזהותן. זכור גם שפחם הוא לא המקור היחיד לחשמל; יש גם הידרואלקטרי, גרעיני וגז, מתוכם יש לישראל גז מקומי. אז איך להתנתקות מיצואניות הגז אין משמעות? |
|
||||
|
||||
' כמדומני, שלושת תחנות הכוח האחרונות מופעלות מזוט - חיפה, רידינג ואשדוד - הוסבו במהלך תחילת המילניום הנוכחי (או הושבתו). היה סיפור חביב על אוניה שהובילה את המזוט לתחנות. משו הקשור באחים עופר (איך לא), ומחותנו של אהרון ברק - כבוד השופט המחוזי לשעבר, דן כהן |
|
||||
|
||||
>> מחותנו של אהרון ברק - כבוד השופט המחוזי לשעבר, דן כהן כמדומה "מחותנו לשעבר", לא? עצם ההזכרה של הקשר-המשפחתי-לשעבר נראה לי כמו מין "blame-by-association" שזה לדעתי טריק מלוכלך. למה העובדה שבתו של הנוכל התחתנה עם בנו של השופט העליון (וכנראה כבר התגרשה בינתיים) ראויה לאזכור כשמדברים על הנוכל? הזדמנות למרוח קצת סמרק על ברק? |
|
||||
|
||||
' צודק. רמיזה נגועה, ובכוונה תחילה. נפוטיזם במערכת המשפט הינה תופעה שכיחה וגורמת לסלידת רבים מ'כנופיית החוק'. שנתיים-שלוש לאחר קבלת רישיון עו"ד פתחו הבן של ברק והבן של זמיר משרד עצמאי. נסיונם העשיר הביא חברות ממשלתיות לבקש את שירותיהם המקצועיים כבר על ההתחלה. בהמשך הצטרפו השניים למשרד בראשות דן כהן. בתקופה שהתפרע כמעט בפרהסיה עם מכרזים וחוזים של חברת החשמל. בניגוד למקרה של קצב וסטיותיו כולם ידעו והיו כאלה שאף כתבו/דיברו על השחיתויות בתקשורת. דן כהן ציפצף ממרומי המקפצה הכלכלית, והנשיא ברק שתק. כולנו משפחה אחת גדולה ומאושרת |
|
||||
|
||||
יש משהו מפתיע בכתבה שקישרת אליה. נאמר שם כך: יתרה מזו, הטענה הבודדת המושמעת נגד אלישבע ברק, הנחשבת לשופטת מוערכת, היא שאין היא מהשופטים המהירים. שופט בכיר בדימוס, המעדיף להישאר בעילום שם, אומר כי "ידוע שההספק שלה קטן ושהיא היתה האיטית מבין השופטים." למיטב ידיעתי, כבוד השופטת ברק זכתה לציונים נמוכים מאוד במשוב לשכת עורכי הדין (כמו גם כבוד השופטת שידלובסקי-אור). |
|
||||
|
||||
' אולי בזמן כתיבת המאמר עדיין לא הונהג משוב עו''ד. ואם כן, אולי המתינו בלשכה עד לפרישת ברק כדי לא לעורר עליהם את חמת אליל החוק עם נתונים בלתי מחמיאים למלבת סלון העליון. |
|
||||
|
||||
אין ספק שאתה צודק לגבי נושא הנצילות (פרט להנחה שהחשמל מופק על ידי שריפה - אנחנו מתכננים עתיד בו החשמל ייוצר בביקוע או היתוך גרעיני, סולארי, רוח וגאותרמי). הבעיה של מכוניות חשמליות "נטו" (לעומת הייבריד) היא בנושא התדלוק: כל זמן שמדובר על טעינה בלילה או בזמן חניה1 אז בטכנולוגיית הסוללות הקיימת כיום אפשר לעשות זאת ביעילות _יחסית_2. לעומת זאת, מי שרוצה להשתמש ברכב זה לנסיעה שארכה עולה על הטווח של טעינת סוללות יחידה נתקל בבעיה: אין אפשרות (וגם איש לא צופה עכש"י) סוללות שניתן לטעון למלוא התכולה בזמן סביר (כלומר כזה שנמדד בדקות - זמן בר השוואה לזמן שמבלה נהג מכונית קונבנציונלית בתחנת דלק). האפשרויות הן: -- בתחנת הדלק _יחליפו_ את הסוללות (במקום לטעון) ויעבירו את אלו שהוסרו לטעינה איטית -- טכנולוגיה מסוג "תא דלק" (כלומר ההטענה מתבצעת על ידי החלפת האלקטרוליט במקום טעינה חשמלית) -- והטכנולוגיה שכנראה היא הראשונה שהולכת לתפוס בצורה מסחרית - plug-in-hybrid. (ראה למשל Chevrolet Volt [Wikipedia]) הכוונה היא לרכב מסוג הייבריד, כשבחנייה מטעינים את הסוללות מבחוץ, ובנסיעות ארוכות מתכולת הסוללה נכנס לפעולה מנוע שריפה פנימית. אם החשמל ברשת הכללית לא מופק לא ידי שריפה (כלומר אפשר למחוק 40% אחד מהחשבון שלך), יש הגיון רב בשימוש במימן לשלב הזה - גם נקי וגם קל וזול להתמיר חשמל למימן). הקושי העיקרי שלא לגמרי פתור הוא אכסון (הן במכונית והן בדרך אליה), אבל כמו שציינתי בתגובות קודמות, יש בנושא הזה התפתחויות מעודדות. ________________ 1 נראה לי סביר שגופים המספקים חניה כמו חניונים בתשלום ועיריות ברחוב יוסיפו אופציית טעינה - כמובן לא בחינם, אבל אטרקטיבי מהרבה בחינות 2 כדאי לזכור שגם בהטענת סוללות יש הפסדים - אני לא יודע מספרים אבל זה לא אפס: אפילו בלי מעבדות, כל בעל נייד יודע שהמכשיר מתחמם בהטענה. |
|
||||
|
||||
לעניין הפקת החשמל ע''י מקורות שאינם צורכים דלק, כאנרגית שמש רוח או אנרגיה גרעינית, הדבר אינו קשור דווקא במכונית החשמלית. חשמל רב מאד נצרך גם מעבר לנושא המכונית החשמלית, וכל הזמן מנסים ללכת לכוון הזה וזה כנראה לא פשוט כל כך. עובדה שרובו ככולו של החשמל מיוצר ע''י צריכת דלק, ולא ברור איך כניסה לשוק של המכוניות החשמליות תקטין את החלק הזה. במילים אחרות כמעט ואין קשר בין שני הנושאים האלה. אם החשמל מיוצר ממקורות כאלה כל עניין הנצילות מאבד את משמעותו. הנצילות היא בעצם החלק של הדלק שעולה לך כסף שאותו אפשר להמיר לעבודה. אם דלק המקור הוא חינמי אפשר למחוק את כל עניין הניצילות, כי לא מבזבזים דלק כלל. לעניין התידלוק התייחסתי, ואמרתי שהפתרונות המוצגים כולל החלפת הסוללה נראים מעשיים וסבירים, וגם לעניין ההיברידי שחוסך דלק התייחסתי ואמרתי שהמרכיב הזה יהיה במכונית החשמלית באופן טבעי כי מנוע חשמלי שהוא המרכיב העיקרי במערכת כזאת קיים ממילא. |
|
||||
|
||||
>> עובדה שרובו ככולו של החשמל מיוצר ע"י צריכת דלק, ולא ברור איך כניסה לשוק של המכוניות החשמליות תקטין את החלק הזה קודם כל לא "רובו ככולו" אלא רק "רובו" - וגם זה לא בכל מקום. כמעט בכל המדינות המתועשות חלק מהאנרגיה מגיע לא משריפת דלק, ויש מדינות בהן גם לא הרוב (כמדומה רוב האנרגיה בצרפת גרעיני - ראה Nuclear power in France [Wikipedia], שלא לדבר על איסלנד שם רוב החשמל מיוצר ממקורות גאותרמיים והידראוליים). כמובן שאתה צודק שיש כאן שתי בעיות: אחת היא הפקת חשמל, והשנייה היא הנעת רכב מוטורי ומטוסים. את תגובתך ניתן לקרוא כאילו אתה אומר "כיוון שעדיין לא פתרנו את הבעיה הראשונה, אין טעם להתעסק עם השנייה", דבר שלדעתי הוא טעות1. מתגובתך גם ניתן להבין שאתה חושב שאם החשמל אינו מופק על ידי שריפת דלק משתמע מכך שהוא בחינם1, דבר שכמובן אינו נכון. ובניגוד למה שאפשר להבין מתגובתך, הרי שגם במצב היום, בו אכן רוב החשמל מופק משריפת דלק, יש משמעות עצומה להנעה חשמלית - למע"ד אין היום על הכביש הרבה מכוניות המונעות בפחם, ומכאן שמעבר לחשמל, אפילו אם אינו מבטל את התלות בדלק, מפחית את התלות בדלק *נוזלי* (כלומר נפט), וכמו שמגיבים אחרים ציינו, מהרבה בחינות יש הבדל בין פחם ונפט (בעיקר מבחינת "למי צריך להתחנף כדי שהאספקה לא תיעצר"). (הבהרה: מבחינת האמור לעיל, כל השיקולים המתייחסים ל"חשמל" נכונים באותה מידה ל"מימן") _________ 1לא נראה לי שכך אתה חושב, אבל כך משתמע מקריאת תגובתך. |
|
||||
|
||||
אני מוכרח להודות שבינתיים המודל של בטר פלייס לא הצליח להרשים אותי. הטעינה בבית/בעבודה עשויה להיות פתרון עבור מי שיש לו בית פרטי שאפשר להתקין בו עמדת טעינה. אני חולק את החניה שלי בבית עם שלושים מכוניות ובעבודה עם מאתיים, כך שאין שום אפשרות להתקין לי עמדה שאוכל להתמקם לידה בקביעות. החלפת הסוללות כל 160 ק"מ היא תכופה מדי - ומה גם שתפוצת עמדות ההחלפה תהיה (לפחות בשנים הקרובות) נמוכה בהרבה משל תחנות דלק, כך שתצטרך לבחור את מסלול הנסיעה שלך לפי המיקומים של התחנות - ענין מאד לא נוח. צריך עדיין גם לראות הוכחות לכך ש-160 ק"מ הם במציאות ולא על הנייר; בינתיים בטר פלייס לא הרשתה לאיש לקחת מכוניות לניסוי מחוץ למתקן שלהם, ואפילו אם היו לוקחים מכונית ומצליחים להגיע ל-160 ק"מ זה לא היה מוכיח שהסוללה תוכל לעמוד בזה גם לאחר מאתיים מחזורי שמוש. |
|
||||
|
||||
עוד יתרון של המכונית החשמלית על פני המכונית בעלת מנוע המימן הוא אותה אפשרות חסכון באנרגיה שקיימת במכונית ההיברידית ללא הוספת רכיב עיקרי נוסף, שכן המנוע החשמלי כבר ישנו. אני מתכוון ליכולת לצבור אנרגיה בעצירות ונסיעה במורדות, שברגיל הולכת לאיבוד. במכונית שבה נהגתי בבטר פלייס לא היה מנגנון כזה, אבל הובטח שבמכוניות שישווקו בעתיד, זה כבר יהיה. |
|
||||
|
||||
מערכת עצור-סע קימת גם במכוניות רגילות מעבר לזה גם מכוניות חשמליות תלויות בבחומרים המיוצרים ע"י דיקטטורה. |
|
||||
|
||||
במכונית חשמלית, כמו זו שנסעתי בה, אין צורך במערכת עצור סע כי כשהמכונית עומדת גם המנוע עומד (אין שם בכלל תבת הילוכים. המנוע פועל ביעילות מקסימאלית בכל מהירות. |
|
||||
|
||||
וואלה, צודק. התכוונתי למערכת שאוגרת את אנרגיית העצירה. נראה לי שגם זה יהיה במכוניות ''רגילות''. |
|
||||
|
||||
להשלמת התגובה הנה לינק |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |