בתשובה לידידיה, 11/11/10 10:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ומהי אלף? אסל וזוג דליים! ............."רואה אתה אֵסֶל וזוג דליים?…" "אמת, בחיי ראשי, אסל וזוג דליים…" "הרי זו אל"ף", מעיד הסגן. "הרי זו אל"ף", שונה אני אחריו. "מה זאת?" שואל שוב הסגן. "אסל וּשני דליים", אומר אני ונהנה הנאה גדולה על שהזמין לי הקדוש-ברוך-הוא כאן כלים נאים אלו. "לא, אמור: אל"ף!" חוזר הסגן ואומר, "זכור: אל"ף, אל"ף". "אל"ף, אל"ף…" וּכשירדתי מלפניו פרחה לה מיד האל"ף מלבי וּבמקומה באה מַארוּסיָא, זו השִקצה שואבת המים. כל היום לא זזה מנגד עיני. ראיתיה כמו שהיא: בכרעיה היחפות, במחלפותיה העבות וּבאסל והדלָיַיִם שעל כּתֵפָהּ. והִנֵּה גם הבּאֵר עם השוקת בּצִדָּהּ וּבני האַוָּזים שבשלולים הסמוכה וגנו של ר' אלתר קוּקוּ… "מה זאת?", שואלני הסגן ממחרת וּמראה על האל"ף. "אוי, מארוסיא!…" שָׂמֵחַ אני על המציאה. הסגן זרק את ה"טַיטיל" מידו וּפשק את אצבעותיו; אבל מיד חזר בו, תפס בסנטרי ואמר: "גוֹי, אל"ף, אל"ף!…" "אל"ף, אל"ף, אל"ף!…"................ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
משוררנו הלאומי | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |