|
את הספר לא קראתי. בסרט צפיתי וגם אני התרגשתי מאוד (למרות שיש שם גם ריגוש "מאולץ" קצת. מי לא ידמע למשל מסיפור על אם מדוכאת שנוטשת את בנה מבחירה?). קראתי גם את "עשבי פרא" של אותו המחבר, שגם הוא טרילוגיה, וחלק אחד בה מסופר מנקודת מבט נשית. לא זוכרת שחשבתי שאותו חלק היה תיאור מופתי של עולמה הפנימי של אישה, אבל לפחות תובנה רגשית חכמה אחת לגבי מערכות יחסים לקחתי מהסיפור ההוא. אז בכל זאת יש בו משהו.
אתה שואל מה דעתי על איפיון הדמויות הנשיות ביצירה של גבר? לא יודעת. אין לי (כרגע ;-) ) אמירה גורפת בנושא התחזות ג'נדריאלית ביצירה. יש שיר של מאיר אריאל שמתאר הלך רוח נשי בצורה מאוד יפה: ויש גם את התרגיל המעניין של ג'נט וינטרסון "כתוב בעור", שבו לא ברור בשום מקום בספר אם הדובר/ת הוא/היא גבר או אישה.
|
|