|
||||
|
||||
כמובן- נוטף השאה פסיכולוגיסטית המכוונת למשל להראות שהמנהיגים הישראלים פועלים במנותק מפעולה תכליתית ומוכוונת מטלות (למשל ''פועלים להוכיח צידקת דרכם'' ושאר ירקות-ספה פסיכותרפויטיים מפליגים בהרבה מזה). |
|
||||
|
||||
1) למה הוא פרסם את המאמר בהארץ ולא בידיעות או מעריב (המשך ב-2) סטריאטיפ קוראי הארץ אומר שהם יותר ביקורתיים וסקפטיים, ואם הם נמנים על מחליטי ההחלטות, הם יודעים דבר או שניים על דחלאן 2) רוב המאמר נסוב על פרשנותו (שנלעסה רבות בבימות חשובות כמו הארץ והאייל) על ההתנהלות הישראלית. אם כבר מתאמצים לכתוב משהו לישראלים, היכן הביקורת העצמית, ויותר מכך, היכן האידאות הפלסטיניות 3) ובסוף בא המסר הברור, אבל אחרי אקספוזיציה עימותית כזו, המסר הזה מתגמד. 4) ובכל זאת, איך אפשר לתפוס אותו בדברים ולראות אם הוא יכול לפתח ולאשש את המסר שלו, הפעם מנקודת מבט פלסטינית נטו |
|
||||
|
||||
אולי בורג, המתעתד ברמאללה,לדבריו, לייסר לוחמנית את הפלשתינים על חלק מגישותיהם, יקרא אותו לסדר באותה הזדמנות. אין לדעת והדברים סתומים ונפלאו ממני. |
|
||||
|
||||
בעוד זה יוצא לימין הבמה, והנה בא חברו ועולה משמאלה. למשל את המשפט: "אנחנו הפלשתינאים לא הצלחנו להשיג את מה שקיווינו להשיג בשנה האחרונה באמצעות שימוש בנשק חם." יש לקרוא: צדק הימין הישראלי בטענו שהטרור הפלסטיני היה מתוכנן תוך שימוש מודע ב"נשק חם" קרי רצח נשים, ילדים, זקנים, צעירים, אזרחים ואזרחיות, במטרה לנצל את חמימות המוח של הישראלית שתדרדר את התגובות והקונטרה-תגובות. אבל עכשיו אנחנו רואים שטעינו. אם כבר ה"ה דחלאן ואבו בכר טורחים לכתוב (ודווקא בהארץ) כדי אולי שינסו כוחם בביקורת עצמית !Repent |
|
||||
|
||||
גם ערפאת פרסם היום מאמר בני''ט (וב''הארץ''). משהו מעניין מתרחש פה. |
|
||||
|
||||
הכתבה המרכזית של המגזין של הני"ט מוקדש לדיון בפלסטינאים. כאן או כאן |
|
||||
|
||||
קראתי. את כל שבעת העמודים. גם התמונות היו יפות. במסגרת מתקפת ההסברה הקודמת של הפלסתינים* כתבה הגברת זונטאג מאמר בן 13 עמודים. אולי היא עייפה יותר הפעם. * מדובר על המקהלה המתוזמרת היטב של יולי-אוגוסט 2001, כאשר כל העיתונאים שתומכים בצד הפלסתיני יצאו פתאום באותם "הסברים" עצמם לגבי מה בדיוק קרה בקמפ דייויד. הכול בהסתמך על דו"ח מאלי-אגא, והכול עוד לפני שהדו"ח עצמו התפרסם (ב-9 לאוגוסט). |
|
||||
|
||||
דומני שמדובר גם במתקפה מתואמת של חוגים המתקראים *שמאל* ישראלי (למרות שאין כל קשר בין המדיניות הסוציאלית של השמאל המסורתי, לבין תמיכה וברית עם הלאומנות הערבית, המתקראות אף הן *שמאל* מסיבות כלשהן). מדובר במצג של התקדמות ותנופה במישור הקונפליקט, תוך תרועות תעמולה מכוונים שונים אך מתוזמרים היטב. דומני שניתן לשים לב שתנופה זאת פרצה לאחר בחירת יו"ר מפלגת העבודה, ועשוייה להצביע על מגמה פוליטית כלשהי להחזרת ההגמוניה השלטונית. במקביל, פרץ גם גל שביתות, דבר המסייע אף הוא למצג היסטרי של מצב משבר. |
|
||||
|
||||
דיבור העבודה בשני קולות סותרים -זה הפרו פלשתיני וזה הבטחוניסטי, המנוגד לכאורא (תוך חיבוק יריבים, כפי שקרא לכך חיים רמון) מסייע למגמה זאת, של בלבול הציבור וסחיפתו. |
|
||||
|
||||
Sounds to me like having been written by Sery Nusseyba
Well, if his line is domineering now rather than the extremists, something good may have come out of all this |
|
||||
|
||||
It seems to a product of the English Department in the Arafat Authority Regime. Hanan Ashrawi or Sery Nusseyba, for instance. I suppose those people are in tragic situation, because they can realize the hopeless position which Mr. Arafat is part of it.
A. Mann |
|
||||
|
||||
Then again, they may be, and probably are, completely unrepresentative of the situation in the West Bank and Gaza, which is decentralized in the extreme.
|
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |