בתשובה להקריבו המקוטב, 31/01/02 18:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"חיסלו לדעתי" מרבה דיעה אינו בהכרח מרבה ידע. למה חוזרים הפלשתינים על שם אחד שוב ושוב, אם אכן שורה של גיבורי הנהגה פלשתינים חוסלו אז? ככל הידוע, הבריטים היו ביחסים טובים והדוקים עם בני האליטות הפלשתיניות, ולא עסקו בהשמדתם. זאת בהתאם למדיניות האדמיניסטרטיבית הבריטית ברחבי האימפריה, למשל בהודו. המופתי חאג' אמין אל חוסייני נקט במדיניות פרו נאצית, ולכן הוגלה על ידי הבריטים. עם זאת, היו הבריטים ביחסים מצויינים עם משפחת האליטה חוסייני כמו גם משפחת נאששיבי, משפחת דג'ני בעלי אדמות איזור בית דגן (כאן אני מסתמך על דברי אבי שהיה חבר נעורים של בן המשפחה עדנאן - כמדומני) ואחרות. קצינים בריטים קראו לעדנאן לא פעם כשהלכו ביחד. כשאבי שאלו "מה אמרו לך?" השיב שאמרו לו שהיהודים כוונותיהם רעות, ויש להתרחק מהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם זוהי היפותזה היסטורית. אינני היסטוריון בהשכלתי ומעולם לא עסקתי במחקר היסטורי אמפירי. כול הידע שלי בנושא בא מקריאה בספרות משנית בשעות לילה מאוחרות,כך שהינני לגמרי חובב .ואינני מתימר להגדרה אחרת. המדיניות הבריטית לגבי המצב בארץ ישראל היתה מורכבת ורבת פנים ,והיא נעה כמטטולת בין תמיכה בישוב העברי לבין תמיכה מקבילה באוכלוסיה הפלסטינית.(ולא כול חיסול של שדרה פיקודית הוא השמדה ,ראה מדינות החיסולים הישראלית 2000-????) (למי שרוצה להרחיב ראה ספרו האחרון של תום שגב "כלניות") המרד הערבי אכן חוסל בידי הבריטים ובריטניה נכנסה למלחמה (מלחמת העולם השניה) עם עורף מזרח תיכוני שקט. רק טבעי היה שההנהגה הפלסטינית תתמוך בשלב זה בגרמניה כאופוזיציה לבריטניה. למי שרוצה פרטים נוספים "האינתיפאדה הראשונה: דיכוי המרד הערבי ע"י הצבא הבריטי בארץ ישראל 1936-1939" ,יגאל אייל,מערכות,1998 ואגב על שמועות מבית אבא (שהם מקורי היסטורי מענין) מתנהל עכשיו משפט דיבה הקשור לענין מהימנותם כמקור היסטורי. וראה ותיקי חטיבת אלכסנדרוני נגד עבודתו של טדי כץ על קורות קרבות טנטורה ב48 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אי שקט של חלק ממליון ערביי פלשתין ב-1936 הוא שיצר עורף בעייתי עבור האימפרייה הבריטית? דומה יותר שהיתה כאן המדיניות של האדמיניסטרציה הבריטית להבטיח סדר ושקט לאוכלוסיה, דבר שהווה מדיניות שיטתית ולא "תנועת מטוטלת". הבריטים לא נקטו מעולם בגישה של השמדת שכבות הנהגה, בניגוד לבריה"מ (טבח הקצינים הפולנים ב-39) או הגרמנים. מסיבה זו החזיקה האימפריה שלהם מעמד זמן רב (תוך השענות על כוחות קטנים יחסית), שכן היא היבטיחה סדרים אדמיניסטרטיביים טובים לאוכלוסיה ברחבי האימפריה, ושקט, ולא קוממה אותה נגדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעת המגיב: ב-1936 היה שלטונה של בריטניה הגדולה פרוס על למעלה ממליארד בני אדם בהודו, פקיסטאן, בורמה, ועוד, באיזורי האוקיינוס הפסיפי ובמזרח התיכון. עם כל הכבוד, הערבים לא נחשבו לגורם צבאי עז במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוברים חמש שנים ובריטניה הגדולה נלחמת על חייה באירופה אפריקה ודרום מזרח אסיה בנובמבר 42 ניצלת האימפריה בעור שיניה כשהכוחות הגרמניים נעצרים באל עלמין כ200 (פלוס מינוס) ק"מ מארץ ישראל. כך חולפת תהילת עולם. וברצינות אני אחפש הפניות באשר לפרספקטיבות קצת יותר ביקורתיות על הקולוניאליזים הבריטי ועל שקיעתו כשיהיה לי זמן. ועוד אנקדוטה : ב56' 20 שנה מאוחר יותר בריטניה הגדולה יוצאת לאחת מן המלחמות הקולוניאליות האחרונות נגד מצרים כשהיא חוברת למדינת ישראל הצעירה (מבצע סיני) ולסיום: לפי הלוגיקה (או הפרספקטיבה ) הזאת, איך ב48 הערבים שאינם נחשבים לגורם צבאי עז במיוחד (עד שאינם נחשבים כחלק ממכלול האינטרסים במזרח התיכון של פרה מלחמת העולם השניה), מקבלים שידרוג מסיבי והניצחון על צבאות ערב הפולשים מוצג כניצחון של דוד מול גולית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת, מדובר בישוב מצומצם של 650,000 יהודים. גם גורמים שצבא יעיל, מהיר ותכליתי יכול לפרסם כחמאה (ראה מלחמת המפרץ ב-91) עשויים להפליא את מכתם וטרדתם כלפי אוכלוסיה חמושה בדלילות יחסית. זאת ממש כשם שחוליגנים, רופסים וחדלי אישים ככל שיהיו, עשויים לפגוע באוכלוסיה דלילה בעלת חימוש זעום התחלתית. זכור נא כי הצבא המצרי היגיע עד אשדוד, כ-30 ק"מ מתל אביב, והלגיון הירדני ניתק את ירושלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך סקרנות גרידא: מה הן הסיבות (או מערך הגורמים) המאפשרים את קיומה של מדינת ישראל בתוך מרחב מוסלמי עוין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל עלמיין אינה דוגמא של "בעור שיניה": מונטגומרי ריכז באיזור כוחות בסדרי גודל גדולים בהרבה מאלו של הכוחות הגרמניים. גם מבחינה לוגיסטית, עם בסיסי אספקה במצרים וכד' היה מצב הכוחות הבריטים טוב בהרבה מזה של הפולש מקרוב בא. בנוסף, הצי הבריטי הענק פגע אנושות באספקת הדלק והאמל"ח לצבא הגרמני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כללית, מלחמתו של אדווין רומל במדבר המערבי, תקיפותיו המורכבות, ועמידתו מול צבא חזק בהרבה, כולל המערכה בשלבה המאוחר בצפון אפריקה, הינם אחד הפרקים המדהימים בהיסטוריה הצבאית של גאוניות ויעילות רבת מימדים במצבים לא אפשריים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |