בתשובה לאא, 13/09/10 0:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"במפקד האוכלוסין הראשון שנערך בארצות־הברית, ב-1790, נספרו האמריקאים־אפריקאים כשלוש־חמישיות של אדם, ונכללו בו רק אלו מבין האינדיאנים ששילמו מיסים." דיון 2691 |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדויק. העבדים נספרו כשלוש-חמישיות. אפריקאים-אמריקאים חופשיים (והיו אז כאלו) נספרו כאזרחים מלאים. הנוסח בחוקה, אגב, הוא זה: Representatives and direct Taxes shall be apportioned among the several States which may be included within this Union, according to their respective Numbers, which shall be determined by adding to the whole Number of free Persons, including those bound to Service for a Term of Years, and excluding Indians not taxed, three fifths of all other Persons. כלומר אין כאן התייחסות לעבדים כאל "שלוש-חמישיות של אדם", אלא נוסחה מתמטית לקביעת חלוקת הנציגים (כלומר כח פוליטי).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסיקה של אחד משופטי בית המשפט העליון האמריקאי במחצית הראשונה של המאה ה-19 לגבי עבד שברח לצפון שהוא רכוש ולא אדם. תחשוב מה אמרה הפסיקה הזאת לגבי תפיסת האדם בדמוקרטיה האמריקאית והאם נשאר משהו מהתפיסה הזאת עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון כנראה לפסק הדין הידוע לשמצה במקרה Dred Scott. פסק הדין - שהיה שנוי במחלוקת כבר אז, והתקבל בזכות רוב לשופטים דרומיים בבית המשפט העליון (הוא לא התקבל על ידי שופט בודד) - לא קבע שהעבד הנמלט אינו אדם אלא שאינו אזרח. מכיוון שכך אין לו זכויות. פסק הדין הזה עורר זעם רב בזמנו בצפון ארה"ב, ולינקולן התייחס אליו בצורה מפורשת במספר נאומים (בין היתר בנאום הידוע בו הוא ציטט את ישו בקביעתו ש-A house divided against itself cannot stand). עוד על המקרה ניתן לקרוא כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, זכרון המקרה היה מטושטש אצלי. ברור שהדבר עורר זעם רב אבל דעת השופטים הדרומיים לא הייתה נדירה אלא ביטאה תפיסת עולם נפוצה בדרום ולא רק בדרום. המתח בארה''ב בין החרויות השונות לבין חרות הקניין היה קיים תמיד- וגם היום הוא קיים. ג'יימס מדיסון למשל, הביע את דעתו לא פעם על הצורך להגביל את הדמוקרטיה לבעלי הרכוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם איציק וגם אתה לא מדייקים. 1. העבד סקוט לא ברח ולא נמלט צפונה, אלא שבמהלך דרך חייו רצופת השינויים והמעברים, נמצא מועבר ע"י אדוניו לפחות פעמיים לטריטוריות שבהן כבר היתה העבדות אסורה באותה עת. עם מות אדונו האחרון, ד"ר אמרסון, דרש מביהמ"ש לשחררו סופית מן העבדות. אחד מן התומכים הנלהבים בתביעתו היה בנם של משפחת אדוניו הראשונים, חבר בית הנבחרים ו-abolitionist (תומך בביטול העבדות) נחרץ, הנרי בלואו, (גם בויקי העברית קיימים, אולי בצורה מפורטת פחות, שני ערכים בעניינו - אחד על האיש עצמו ואחד על המשפט והפס"ד) 2. ביהמ"ש בראשות השופט העליון רוג'ר טאני לא הסתפק בקביעה שהעבד אינו אזרח ולפיכך חסר זכויות, ובכלל זה הזכות לייצוג ודיון משפטיים, אלא גם הביע את הסכמתו להשקפת העולם הבאה, לדעת השופטים, לידי ביטוי חוקתי, לפיה העבדים השחורים ש"יובאו", במשמעות העדכנית של המילה (imported), לארה"ב, מיבשת אפריקה, וכן צאצאיהם, בין משועבדים בין משוחררים, הינם "ישויות ממעמד נחות". "Inferior class of beings", ובמקום נוסף, "Inferior order" - שניהם מונחים ששימושם הרווח ביותר (?) כיום הוא סוציולוגי, אך בין שאר שימושיהם, יש להם גם שימוש ביולוגי-טקסונומי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |