בתשובה לימני מתוסכל, 02/09/10 19:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>>> מדבריך משתמע... (בהמשך מופיעים דברים שכלל אינם "משתמעים" מדברי) אז ככה: מה יגאל עמיר סבר כשביצע את פשעו לא מעניין אותי כלל. אין לי שום עניין באיש, בדעותיו, רצונותיו, תשוקותיו או מניעיו. כתבתי את דברי בצורה ברורה ומפורשת, ולא צריך להיות יודע ח"ן כדי להבין. מדובר בהבנת הנקרא באופן הפשוט והישיר ביותר. כיוון שנראה לי שהתקשית במקצת, אחזור על מה שכבר אמרתי במפורש פעם נוספת, והפעם אשתדל להשתמש במילים פשוטות ומשפטים קצרים. אז שוב: מה שאמרתי הוא כי אם ישוחרר עמיר, יש מקום לחשוב כי הוא יקבל בקרב ציבור מסוים כבוד רב. יש אפילו אנשים מבולבלים שמאמינים שרוב היהודים בישראל היו רוצים לראותו זוכה בשחרור מוקדם, ויש אפילו - רחמנא לצלן! - אנשים שחושבים ש"בהחלט יש להעריכו על כוונתו הטובה". אנשים אלו עלולים לראות בשחרור מוקדם מתן לגיטימציה *מסוימת* למעשהו, וחיזוק לחשיבתם השגויה. מה שאמרתי הוא שחשוב להימנע ממתן חיזוק לצורת חשיבה מבולבלת ומסוכנת זו, ומסיבה זו, לפחות כל עוד האקלים הפוליטי בארץ הוא כזה שרצח פוליטי נוסף הוא בהחלט אפשרות שיש להתחשב בה, יהיה זה מזיק לשחרר את עמיר. (ודרך אגב, הצורך למנוע את חיזוק צורת החשיבה הזו בקרב הציבור המסוים הזה היא הצידוק וההצדקה למנוע ממנו קשר עם אנשים אחרים. הבידוד שנגזר עליו אינו עונש על מה שעשה, כי אם הגנה על החברה מן הנזק שייגרם אם תינתן לו יכולת לתקשר עם מי שירצה. אם ניתן היה לבטל את הבידוד תוך מניעת הסכנה הזו, הייתי בעד ביטול הבידוד). >>> עוד אוסיף, כי לדעתי סברתך נובעת מן השנאה לימין בישראל, המולידה את הרצון להציגו באור שלילי. דעתך היא דעתך, אבל לידיעתך אני לא שונא שום ציבור ובכלל זה "הימין בישראל". אני בהחלט חושב שהימין הקיצוני בישראל, כמו גם ציבור המתנחלים גורמים נזק עצום למדינה ולתושביה, ובמקרים רבים מתנהגים בצורה פסולה ומזיקה. הייתי רוצה מאד שהתנהגות זו תיפסק, אבל אין לגזור מכך שאני "שונא" מישהו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא סבור שמאד רלוונטי, לצורך שחרור אדם מכלאו, מה היה המניע לפשעו. דבר אחד הוא, למשל, גנב שגונב כדי לאכול ודבר אחר לגמרי הוא גנב שגונב כדי להעשיר. הוא הדין ברצח ובכל עבירה פלילית. לשיטתך - גם בהנחה שהיתה נכונה, האין זה ראוי, לדעתך, לבדוק אם אכן שחרורו המוקדם ייתן לגיטימציה וחיזוק לאותם אנשים שחושבים, כי רצח פוליטי הינו לגיטימי? האם אתה מאמין שנעשתה בדיקה כזו? האם, לדעתך, יש חשיבות למספרם של אותם אנשים שיושפעו משחרורו המוקדם, או שדי בכך שיהיה חשש שאפילו רק אחד כזה יושפע? האין זה ראוי לאזן בין החשש שאתה מדבר עליו (אפילו היה נכון) לבין הצורך לנהוג בו בשיוויון ביחס לרוצחים אחרים? והיכן לפי החוק הקיים החשש הזה מהווה עילה להמנעות משחרורו המוקדם? לא מצאתי בתגובתך התייחסות לשאלות הללו (ושאלות נוספות הנגזרות מעמדתך) ולכן אני נאלץ להסיק, כי סימנת את המטרה תחילה ואח"כ אתה מסמן את העיגולים. ואין זה משנה אם הדבר נובע משנאה או מכך שדעתך משובשת או מכל סיבה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה כולאת פושעים. לכליאה מספר סיבות. סיבה אחת היא "הרתעה": המחשבה מאחורי סיבה זו היא שהחברה רוצה שאנשים ששוקלים ביצוע פשע יצטרכו להכניס את העונש הצפוי למערכת השיקולים שלהם, והתקווה היא כי תוספת שיקול זה תכריע את הכף, לפחות אצל חלק מאותם אנשים, והם יחליטו שלא לבצע את הפשע ששקלו לבצעו. סיבה שנייה היא הגנה עצמית: אנשים שביצעו פשע נחשבים למסוכנים לחברה, והחברה מגינה על עצמה על ידי כליאתם. קיימות גם סיבות נוספות לעונשים שהחברה מטילה, אך אלו הן הסיבות המרכזיות כשמדובר בכליאה, פרט למקרים נדירים ביותר1. שיקולים אלו עומדים בפני המחוקק והשופטת בהחלטתם על העונש הראוי, כלומר תקופת הכליאה הראויה לפשע מסוים. שיקולים אלו עומדים גם בפני מי שמחליט על שחרור מוקדם. לפי שיקולים אלו רצוי וראוי למנוע מעמיר שחרור מוקדם, ולדעתי אפילו קציבת העונש בשלב זה.2 מובן שקיים גם אלמנט ה"צדק": פרט למקרים נדירים ביותר, החברה אינה יכולה לכלוא אדם רק מפני שמישהו חושב שאדם זה "מסוכן" - יש להראות ביצוע פשע בפועל. הסיבה העיקרית למגבלה זו היא למנוע מצב בו השלטון משתמש באמתלה של "מסוכן" כדי להגביל את חירותם של מתנגדים לו, למרות שיש גם ערך בפני עצמה לעובדה שהאזרחים יודעים שהחברה בה הם חיים פועלת לפי עקרונות של "צדק". למרות זאת, השיקול העיקרי בקציבת עונש אינו דווקא ה"צדק", אלא שני הטעמים שציינתי לעיל. >> האין זה ראוי, לדעתך, לבדוק אם אכן שחרורו המוקדם ייתן לגיטימציה וחיזוק לאותם אנשים שחושבים, כי רצח פוליטי הינו לגיטימי? האם אתה מאמין שנעשתה בדיקה כזו? כן וכן. כמדומני שדברים ברוח זו גם משתקפים בנוסח ההחלטה שניתנה ופורסמה כאשר הוחלט על בידודו. _______________ 1 למשל החוק שנקרא "חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י – 1950" אינו מוּנע דווקא מסיבות של הגנה עצמית או הרתעה. זו דרך אגב כנראה גם הסיבה שלפי חוק זה העונש הראוי אינו דווקא כליאה. אשמח אם איש לא יצעק "גודווין". 2 כמו שכבר אמרתי כאן פעמים הרבה, אם וכאשר יביע עמיר חרטה על מעשהו, יהיה זה ראוי לשקול שוב את נושאי קציבת העונש, תנאי המאסר, ואפילו שחרור מוקדם. הסיבה היא שלתפיסתי הסכנה לחברה שעמיר מייצג תִפחת ואלמנט ההרתעה יגבר אחרי שיביע חרטה באופן פומבי וגלוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |