|
||||
|
||||
מה מיתוס? בטח לא קיומן של האבחנות החברתיות (לפחות עד התקופה האחרונה). אלא אם כן תרצה לטעון שאלפי ספרים וסדרות, מ"כן אדוני השר" ועד לה-קארה קשרו קשר להונות זר בור כמוני. זה אמנם אפשרי, אבל למה להם? אני לא מהווה איום רציני על הממלכה המאוחדת. ולא דיברתי על מעמד האצולה או המלוכה, כמובן, אלא על האפר-קלאס. לא הבנתי כלל את הפסקה האחרונה בתגובתך. מהו הקשר שאתה מבצע בין קיומן או אי-קיומן במציאות של אבחנות חברתיות לבין פרדיגמות תיאורטיות לניתוח חברתי?ומה אומרת הטענה האחרונה? היא סתומה לחלוטין עבורי. |
|
||||
|
||||
אתה כבר יודע שאני לא מאמין בקונספירציות. ופחות סבירה מכולן נראית לי זו שקשרו קשר להונות דווקא אותך. אבל אני ארצה לטעון שהסדרות והסיפורים שאתה מזכיר הם המיתוס או מה שמבנה ומתחזק אותו. אפשר שיש בהם שיקוף של המציאות החברתית כפי שהייתה עד לתקופה האחרונה - לכן זו לא הונאה ואפילו לא טעות של מפיקי הסדרות הללו. אבל להניח שהם משקפים אותה *גם* בתקופה האחרונה זו עלולה להיות טעות או הונאה של מי שמשתמש בהם לניתוח חברתי "מדעי". אשר לאבחנות, מכיוון שאנשים הבחינו אז הן קיימות (לפחות כאידאות) במציאות. הקטגוריות שבינהן הם מבחינים לא קימות עוד, או הרבה פחות ברורות מאשר היו בעבר. לכן, פרדיגמות תיאורטיות לניתוח חברתי אשר מבוססות על הקטגוריות הללו, נראות לי לא מעודכנות (לפחות). |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאני מבין איך נכנס העניין "המדעי" לתמונה. בכל מקרה, ללא-חרדי יש סוג של סמכות בגלל ההיכרות הלא אמצעית שלו עם החברה הבריטית שנובעת ממגורים בבריטניה. לא שאני מטיל ספק בך, אבל מהיכן הידע שלך? |
|
||||
|
||||
רגע, רגע, גם לי יצא לעבוד כמה שבועות ב-natwest בלונדון. אם זה לא מספיק, הייתי עם הילדים ב- London Dungeon. זה בטח נותן סוג של היכרות (לאו דווקא חיובית או עכשווית) עם החברה הבריטית. ובכלל, איזה היכרות היא באמת לא אמצעית? |
|
||||
|
||||
אה, אז היית צריך להגיד את זה קודם. (לא מאמין בהיכרויות בלתי אמצעיות. הכל עובר דרך פרדיגמות או השקפות או שמות אחרים). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |