בתשובה לשוקי שמאל, 04/07/10 9:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לוי לא נתקע כעצם בגרונה של המהפכה החוקתית; הוא דוגל בה, רק שהעקרונות שהוא רוצה ליישם בעזרתה שונים מאד מאלה של ברק (מה שהיה צריך להמחיש לברק את הסכנה הטמונה בהשקפתו, אבל נעזוב את זה). דעת המיעוט שלו שקבעה שאין לבצע את ההתנתקות למרות החלטות הממשלה וחקיקת הכנסת היתה בין הבטויים הקיצוניים ביותר של המהפכה החוקתית שנראו כאן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם לסמוך על ''העליונים'' של נעמי לויצקי, השופט אדמונד לוי הקפיד לא להכלל בחבורתו של ברק ולא לקיים איתם שום קשר חברתי. לכן קשה לי לראותו כאקטיביסט שיפוטי או להיפך. אני מנחש שהוא פועל לגופו של עניין. כאשר מדובר בזכויותיו של הציבור הדתי-לאומי הוא אקטיביסט עד כלות, וכאשר מדובר בזכויות של ערבים או של חילונים חופשיים אני מניח שהוא פרידמניסט מובהק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחילה, כבודו טועה. בהזדמנות אחפש כמה דוגמאות, אבל הוא אקטיביסט ובהחלט לא פרידמניסט. שתיים שעולות לי בשליפה - העובדה שבבג''ץ חוק האזרחות גם הוא הצטרף לדעה שהחוק איננו חוקתי, ופס''ד שלו נגד המדינה בנושא הסדר הכבילה של עובדים זרים למעבידיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר היה פה פתיל כזה תגובה 545888 בהמשך הפתיל יש עוד כמה דוגמאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב בעניין זה לא אתווכח. בכל מקרה השופט אדמונד לוי הוא שופט קפדן ומחמיר (ואין כוונתי למאסרי ראווה בני שבועיים). וזהו דבר נחוץ במקומותינו ולכן אין לי רצון דוקא לנגח אותו. אפרופו קפדנותו של השופט לוי, לזכותו תזקף דחיית עתירתו של עורך הדין ישראל פרי. בימים אלו ממש צצה פרשה זו שוב בתכנית הטלביזיה של עמנואל רוזן. נראה שלמקורביו של פרי יש הון רב והם עושים בו שימוש פעם אחר פעם כדי לערער על חומרת גזר הדין של פרי (עשר שנים אאל''ט). מה ש''רודפי הצדק'' הללו אינם טורחים לספר לנו הוא שעוה''ד פרי העסיק כמעט את כל עוה''ד הבכירים במדינת ישראל והללו עברו איתו לאורך כל האינסטנציות של ביה''מ בישראל עד לביה''מ העליון, שם לא ממש הצליחו לשכנע את השופט א. לוי. וכעת בסיועם של מאורות משפטיים כמו עמנואל רוזן וצוותי התחקיר המיומנים שלו אנו אמורים להשתכנע שדוקא לו נעשה עוול משפטי נורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ענין המנעות מקשר חברתי להשקפה שפוטית? אם לוי מאמין שלשופט יש סמכות לפסול חוקים גם בלי שהם נוגדים סעיף מפורש בחוקה כלשהי ובלי שמופיע בחוק במפורש שיש לו סמכות כזו, אז הוא אקטיביסט. אם הוא מאמין ששופט צריך להצמד ללשונו של החוק ולהמנע מביצוע פעולה שהחוק לא הסמיך אותו במפורש לבצע אז הוא לא אקטיביסט. עם מי הוא בוחר לבלות את זמנו ולהסתודד - למה זה רלבנטי? אני תוהה, אגב, אם גם לגבי שופט עליון חילוני היית מניח אוטומטית שהוא מין זיקית משפטית שמשנה את השקפתה השפוטית לפי נוחותה הפוליטית, או שאתה שומר את ההערכה הזו רק לשופטים דתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית לגבי הסיפא של השופט החילוני: אני מניח שכן. כל שופט פועל מתוך מסגרת הערכים וההשקפות שלו. נכון ששופטים/עו"ד אוהבים להסמך/להסתתר מאחורי ספרי החוקים, אבל בסופו של דבר הם מחליטים לפי הערכים והדעות המוקדמות/קדומות שלהם. כל זה אינו בהכרח סותר את היכולת של שופט דתי או חילוני להיות הוגן. ההגינות יכולה להיות עוד אחת מדעותיו הקדומות. לגבי הראשית, אתה כמובן צודק. המחשבה שלי היא פשטנית משהו: אהרון ברק ניסה לגבש קליקה של שופטים עליונים שיקדמו את האקטיביזם השיפוטי. אם אתה שופט שעניין האקטיביזם בוער בעצמותיך, מסתבר שתרצה לשתף פעולה עם הקליקה הזו ולא להתנכר לה. אבל כפי שאמרת זה לא הכרחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוקר ד"ר מירון גרוס בחן את פסקי הדין ביו 1984 ל1994. בין שאר ממצאים מעניינים הוא בחן כמה אחוזים מפסקי הדין של כל שופט היו לטובת המדינה וכמה לטובת האזרח. לפי המחקר לברק יש 73.3 נגד האזרח וללוי 71. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |