בתשובה לאפופידס, 26/01/02 23:55
דבר אחרון על שום דבר 54616
אפופידס • בתשובה לאפופידס יום ב', 28/1/2002, 0:10
האין עצמו חסר כל תכונה (מלבד "תכונה" זו). נראה לי שניתן לבסס זאת על אינטואיציות אנושיות, בטיעונים כשל פרמנידס, אך אסתפק בלקיחת הגדרה זו כאקסיומה (אשאיר זאת כתרגיל, כמה מילים כבר אפשר להשחית על שום דבר?). מכאן נובע גם כי הוא יחיד, שכן אין תכונה שתבדיל בין שניים כאלו לו התקיימו (אך והפלא ופלא, עדיין ניתן לדבר עליהם ואף למספרם, למרות שאינם! איך זה יכול להיות? – קסם על ים כינרת). אך את האין עצמו ניתן לבטא בשפה בהרבה אופנים: ריבועים עגולים, קנגרו כשר, חבר מרכז ש"ס, ועוד... אך כל אלו מתייחסים לאותו כלום.
מי שעדיין אינו מבין את ההבדל בין מסמן למסומן עשוי לראות בזאת דווקא הגדרה/הוכחה להיות האין ישנו והוא יצדק! כי מושג האין קיים, אך הנקודה היא שהמהות אליה הוא מתייחס הינה ריקה, לא כלום, ועייפתי מלטעון זאת. האם אני ניצב לבד במערכה?

סיכום נומרי בסדר יורד:
1) ישנן אינסוף דרכים לבטא כלום.
2) ישנו כלום אחד.
3) הכלום מתייחס לאפס דברים (ולכן גם אנו יודעים עליו הכל).

אה, וישנן לפחות 50 דרכים לעזוב את הדיון הזה. צריך רק להמשיך לחפש.
דבר אחרון על שום דבר 54739
דותן • בתשובה לאפופידס יום ב', 28/1/2002, 23:29
נראה לי שהטיעון שהביא מאוד דומה לשלך אך אתלה בנימוק אחר.

לצורך הניתוח אניח-
1) פרמנידס מדווח אמת.
1.1) קיימים אלים
2) מילה של אל לוקחת מילה של אדם.
3) פרשנות אנשים שונים היא בעלת תוקף דומה.

"וכך כתב אותו פילוסוף מוזר [פארמנידס], את שגילתה לו אחת מאלות יוון:
בוא, אפוא, אני אגיד, ואתה שמור את דברי מששמעתו,
מהן דרכי החקר היחידות להכרה:
האחת – שישנו, ואי-אפשר לא להיות,
היא נתיב השכנוע (כי מלווה היא לאמת),
והאחרת – שאיננו וחייב לא להיות,
וזאת אני מורה לך שבלתי בת הבחנה היא מכל וכל:
כי לא תדע את אשר איננו
וגם לא תורנו

כלומר, על האין ניתן לדעת ולומר רק דבר אחד – שהוא איננו. בנוסף לא נדע עליו מאום. לכן, כדי לחקור את מהותו של העולם, יש לדבר על היש.

והרי כבר אמרנו שהוא ישנו – היש עוד מה שניתן לומר על היש באותה הוודאות שבה קבענו שהוא ישנו? כלום ניתן לומר על היש עוד דברים, הנלמדים באופן ישיר מההיגיון והשכל הישר, ללא צורך בבדיקות נסיוניות, במראה החושים וכדומה?"

קטע זה והוא בלבד מובא מפי האלה כל פרשנות נוספת מבוצעת על ידי פרמנידס האיש (והאגדה).
פרשנותי לדברי אותה אלה קונסרבטיבית מזו של פרמנידס וגורסת כי פרט לאמור בדבר מגבלות בחינת האין והיש בילתי אפשרית כל מסקנה נוספת. משמע "האמת הכללית" הינה בילתי נגישה אך הסקה כי היש רציף אינו משתנה וכו' מהווה קפיצת מדרגה (או שמא היה זה צעד משמעותי קדימה) שאינה במקומה.

קצת כבוד לאלים. לא יפה להכניס מילים לפיהם ומשמעות לדבריהם מעבר לשנאמר.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות