|
||||
|
||||
אני מתנצל, טעיתי. השתמשתי בהגיון במקום שהוא איננו תופס. הנה הציטוט המדויק של בג"ץ . נקל לקבוע כי במקרה שבפנינו תכליתן של ההוראות – אשר חלקן מצאו את מקומן בנוסחו של התקנון הנפרד למגמה החסידית, וחלקן יושם הלכה למעשה ללא תקנות רשמיות – כפי שהעיד דוח הבדיקה של עו"ד בס, הייתה אחת ויחידה: הפרדתן של בנות המגזר החסידי מעמיתותיהן הספרדיות. קביעה זו מבוססת בראשיתה על מבחן התוצאה המראה כי הלכה למעשה הופעלו שני אגפים במסגרת בית-הספר. אגפים אלה – אשר נודעו תחילה כשני בתי-ספר נפרדים ממש ולאחר מכן כשתי מגמות – אופיינו בפילוח אוכלוסיה שאינו מקרי, ומצביע כאלף עדים על כוונתם המפלה של יוזמי ההפרדה. זהו בפער אשר "[עליו] ייאמר כי הדבר מדבר בעדו" הביטוי "כאלף עדים" מעיד שמדובר בראיה שלבדה מספיקה כדי לקבוע. מה שאומר שבג"ץ עבר על החוק (או שיש לו תפיסה מאוד מוזרה של המציאות) ושעל פי ראיה זאת בג"ץ (וצה"ל וועדת פרס נובל) הוא גזעני בבחירתו. |
|
||||
|
||||
שמעת ששניים מהאסורים הגישו בג"ץ כנגד מאסרם? אם כן, כנראה אתה קורא בויקיפדיה או ב"מחלקה ראשונה" (או באייל הקורא!) |
|
||||
|
||||
ברור ששמעתי! ידידיה כתב על זה באייל הקורא. אני אצטט את הסעיף שאם הוא נכון אז לדעתי הוא קטסטרופלי "7 זאת ועוד: השאלה אם המבקשים היו מודעים לצו כאילו הוא חל לגביהם היא שאלה עובדתית שבית המשפט יכול להכריעה אך ורק בשמיעת עדות המבקשים, כפי שנעשה בבית המשפט המחוזי בפרשת מוניות הדר. ואולם, בתיק זה לא מצא בית המשפט לנכון לזמן את המבקשים לעדות וקבע לגביהם קביעות עובדתיות ללא כל עדות או ראיה." |
|
||||
|
||||
מסתבר שהיתה כבר עתירה שנדחתה (באדיבות מישהו מרוטר) פשוט מרתיח. |
|
||||
|
||||
ועכשיו מתחילים התירוצים המטופשים למה דוחים עתירות זה פשוט לא להאמין באיזו קלות מוותרים פה לשופטים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |