|
||||
|
||||
מה הוא עשה? |
|
||||
|
||||
=== ספוילר לקטע שאולי הכי אהבתי בספר === === (בעצם, בתגובה הזו לא כל כך ספוילר, רק בתגובה הבאה בפתיל, שלי או של עדי סתיו, שינחש) === בטיסה הלוך הוא היה עצבני (סין אז עוד לא היתה כזה יעד תיירות). אז הוא חשב על סין, על זן ורוחניות, ובמאמץ לשבור את קונבנציות הרציונליות הוא והחליט לעשות ההפך ממה שהוא רגיל. כשבאה עגלת הדיוטי פרי, במקום לנפנף אותה בהכרגלו, הוא קנה שישה בקבוקי אפטרשייב (לא דאודורנט, מסתבר). כשהם החלו במסע בסין, הוא הבין שזה דבילי לחלוטין, וגם הריח לא משהו, והחליט להיפטר מהבקבוקים אחד אחרי השני בחדרי המלון שהם התאכסן בהם. זה היה קשה, כי כל פעם החדרניות מצאו אותם והחזירו לו. |
|
||||
|
||||
(הקטעים החביבים עליי הם אלו שמסבירים את צורתו של עץ הקוקוס וההסבר על הנחשים הקטלניים) |
|
||||
|
||||
(תרענני את זכרוני על עץ הקוקוס? אני לא זוכר דבר כזה בכלל.) |
|
||||
|
||||
"אגוזי קוקוס מעוציבם בצורה כמעט מושלמת. ראשית מנקבים אותם ושותים את החלב, ואחר מפצחים את האגוז במשטה ופורסים חלק מהקליפה, שמשמש כלי מושלם לחפירה בבשר הקוקוס עצמו. אגוז הקוקוס גורם לתהות על טבעו של הטיפוס הזה, אלהים. אשר לאחר שברא משהו מעוצב בשלמות כזו לרווחת בני האדם הוא תלה אותו בגובה ששה מטרים על עץ ללא ענפים.1 תעלול נחמד. ... אני יכול רק לשער שכל עניין התפוח הרגיז אותו הרבה יותר מכפי ששיערתי." (שלא להגיד - אגוז קוקוס שנופל לך על הראש יכול להרוג אותך) |
|
||||
|
||||
אכן, אדאמס במיטבו. אבל אם אנחנו כבר משבחים את הספר, אני רוצה לציין משפט אחד דווקא לא מצחיק, המשפט שסוגר את הספר (לפני אחרית הדבר). קריירה שלמה של סופר מצחיקן, ועוד ספר שלם שבו הוא מצחיקן, נותנים דווקא למשפט סיום לא-מצחיק, פשוט, חסר כל גינונים וייחוד כשלעצמו, עוצמה נוקבת. (אין טעם לשאול אותי מהו - לא בגלל שזה ספוילר, בגלל שהוא חסר משמעות בלי ההקשר.) |
|
||||
|
||||
אוף, אין לי את הספר ואני לא זוכרת על איזה משפט אתה מדבר.1 תשלח לי במייל את הציטוט? 1יש לי זכרון מעורפל, אבל מעורפל מספיק כדי להציק לי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |