בתשובה לעדי סתיו, 13/06/10 23:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנקדוטה: בבריטניה ובארה"ב המקצוע עם אחוז ההתאבדויות הגבוה ביותר הוא וטרינריה. וכבר שמעתי היפותזות שבגלל שוטרינרים כבר "רגילים" להמית בעל־חיים משיקולים של "סבל", הקפיצה למדרגה הבאה של להמית את עצמם בגלל סבל היא לא כזו גדולה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אפשר להשוות לרופאים, שיש להם מקצוע דומה בהרבה מובנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לידי את הנתונים כרגע, ואני מתעצלת לחפש בגוגל, אבל זו בהחלט אחת ההשוואות הנפוצות- מקצוע הוטרינריה ומקצוע הרפואה דומים בהרבה מובנים, ולשני סוגי בעלי המקצוע יש: א) את הידע הדרוש כדי להמית. ב) גישה לחומרים/כלים היכולים לגרום למוות. ועם זאת, אחוז ההתאבדויות בקרב וטרינרים גבוה משמעותית מאשר אצל רופאים הוםניים, ואפילו רופאי שיניים (שמשום מה מובילים את טבלת ההתאבדויות בקרב רופאים הומניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. לרופאי שיניים לא נשארה אפילו התקווה שמתישהו הם יעשו יותר כסף מאשר הם עושים היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממם. רפואה יוקרתית יותר גם מרפואת-שיניים וגם מווטרינריה. (בכל-אופן, קשה יותר להתקבל אליה, והרבה אנשים פונים לרפואת-שיניים אחרי כשלון ברפואה. אני לא יודע לגבי ווטרינריה). אולי זה קשור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |