|
נשמע כאילו באמת ניסיתם הכל... משמח אותי שהילדים שלי כנראה יגדלו מגיל אפס במשך שנים ארוכות עם החתולים, אבל מעציב אותי גם שהם יצטרכו כנראה גם לראות אותם מתים, ובגיל כל־כך צעיר יחסית. הצד השני של המטבע. תרגול טוב לחיים, אני מניח, כך או כך, עד כמה שזה מטריד לומר.
לגבי "בסופו של דבר בני משפחה אנושיים וחיות מחמד לא נמצאים באותו מקום במדרג", טוב, לזה התכוונתי בתגובה 545723, למרות שברור שזה יותר מורכב מזה.
אולי זה גם עניין של אוטונומיה. לגבי אדם, כברירת־מחדל, מניחים שהוא היה רוצה או בכל אופן אידיאלית היה מסוגל להחליט בעצמו על גורלו (אפילו אם הוא צמח או תינוק בן־יומו), ואנחנו לא מחליטים בשבילו בנושאים כאלה אפילו כשזה מתבקש. לגבי בעלי־חיים אין לנו שום היסוס בעניין כי אנחנו מקבלים כמובן מאליו שאנחנו מחליטים עבורם מיום היוולדם עד יום מותם בכל דבר גם ככה.
|
|