|
||||
|
||||
מן המפורסמות שבמקומות מסוימים במזרח אסיה, מרק סנפירי כריש הוא מעדן יוקרה, עד כדי כך שדיג כרישים רק לצורך סנפיריהם - את שאר הכריש זורקים חזרה לים, למות ביסורים כנראה - יוצר איום קיומי על אוכלוסיות כרישים בעולם. מ-http://en.wikipedia.org/wiki/Shark_fin_soup אפשר ללמוד שהטעם של הסנפירים נייטרלי כשלעצמו, אבל הם אהובים בזכות המרקם וכסופגי טעמים. תהליך ההכנה המתואר שם לא כולל צעדים מיוחדים לניטרול טעם. אולי - אם להצליב את זה עם העובדות הפחות מן-המפורסמות שאתה מביא (תודה!) - בגלל שבנספיר אין דם? בכל אופן, זה מסביר למה את שאר הכריש זורקים. אז אם כבר אתה יודע דברים בתחום, אולי אתה גם יודע מה חושבים בעזה על הסנפירים ומה עושים איתם? אני מזהה כאן פוטנציאל שוק: יש כוח שכנוע מסוים (בהחלט לא מוחלט) לטענה שהעזתים יותר הומנים לכרישים מהאירופים, בכך שהם הורגים את הכריש ומשתמשים בכולו. ואז הסנפירים האלו יכולים לתפוס נישה של צרכנות מוסרית בשוק העולמי (בתנאי, כמובן, שישראל או מצריים תאפשרנה את היצוא, אבל לא, אני לא רוצה לחזור לנושא המקורי של הדיון). ואם לא זה, אז יש פוטנציאל שוק יותר בנאלי, כלהיט אקזוטיקה חדש במסעדות היוקרה בישראל. |
|
||||
|
||||
בעניין דומה: לפני כמה שנים טובות קראתי על רעיון שהיה למישהו – לדוג מדוזות מחופי הארץ, ולשווק אותן ליפן, שם הן נחשבות למעדן. מישהו יודע אם יצא מזה משהו? |
|
||||
|
||||
הרעיון נפל מהסיבה שהיפנים מוכנים לשלם על מדוזות, לא על מים. במילים אחרות: הסכום אותו היו היפנים מוכנים לשלם, ושנראה מבטיח בהתחלה, היה לחומר יבש, מה שנראה מבטיח הרבה פחות, עד (או אף מעבר ל) גבול הכדאיות. |
|
||||
|
||||
מה חושבים העזתים על הסנפירים? איני יודע. בכל אופן כיום הכריש נחשב לדג מוגן וחל איסור מוחלט על הדייג שלו. |
|
||||
|
||||
דרך אחרת להיפטר מהשתן (אבל לא מהריח, אם הבנתי נכון - לא ניסיתי). תגובה 482283 |
|
||||
|
||||
ניזכרתי, פעם אכלתי כריש מעושן, היה טעים מאוד. |
|
||||
|
||||
פעם אכלתי אנטילופה, היה טעים מאד. |
|
||||
|
||||
ידיד צולל שלי מסרב לטעום בשר כריש, וטעמו עמו. הוא רוצה לומר לכרישים שהוא רואה בצלילה בלב שלם ''אני לא טעמתי אתכם, אז בבקשה, אל תתטעמו אותי''. |
|
||||
|
||||
זה הגיוני כשאתה משוחח עם כרישים אידאליסטים כמו כריש הלוויתן הצימחוני מסיבות רוחניות, לא נראה לי שזה יעבוד עם כריש שמסתובב עם שיני כריש של ערסים. |
|
||||
|
||||
יפה, זה מחזיר אותנו לדיון החדשות שתחתיו אנחנו מתנהלים, לתת-הדיון על כך שהפעולה נעשתה מחוץ למים הטריטוריאליים: השאלה הבאמת סבוכה האם חשוב לבוא לעימות בידיים נקיות גם כשזה לא משנה מעשית. |
|
||||
|
||||
(דיאטת פלנקטון זה נחשב צמחוני?) |
|
||||
|
||||
בפעם האחרונה שצללתי ליד כרישים זה לא ממש נראה כאילו יש להם כוונה לטרוף אותי. למען האמת, בלתי-מאיימת ככל שאני נראית, הם בעיקר רצו להתרחק. סתם יש להם שם רע. אני מאשימה את ספילברג. |
|
||||
|
||||
בכל מה שקשור לכרישים ותנינים, הגודל כן קובע... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בחןפי הים התיכון ומפרץ אילת, לא. לתגובתך הקודמת, נכון, הכרישים מעדיפים להתמקד בטרף נוח, מדמם או פגוע. ספילברג כבר היכה על חטא והיום הוא תורם ופעיל באירגונים להגנה על כרישים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כנראה שאת יותר גדולה ממה שחשבת. מחשבה מעודדת לא? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אכן, חשוב לפתור בצורה ג'נטלמנית קונפליקטים של אכילה הדדית בין אנשים לחיות, שלא נידרדר לתגובה 24861 (לא לוותר גם על הלינק של טל מתחתיה). |
|
||||
|
||||
דרך אגב, די מאשים לראות שהקישור לתמונה הזו עדיין עובד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |