|
לגבי א: את התגובה הקודמת כתבתי בצורה כללית. מיטוט שלטון החמאס (שהוא אכן מטרת הביניים העיקרית למצור האזרחי) כמו גם צריבת התודעה הערבית ביכולת של ישראל להתמודד לאורך זמן עם אטמוספירה בינ"ל עויינת מבלי להתכופף משמעותית (כמו בלבנון ובמבצע בעזה) מטרתם בסופו של דבר בטחונית. מבחינה זו אגב, ייתכן שהגינויים הקשרים לישראל בהחלט משרתים אותה באזור, גם אם כאן נדמה לנו כל פעם שהעולם (המערבי) חרב עלינו כי לא אוהבים אותנו.
סה"כ אני מאוד מסכים עם תגובתך.
לגבי מדינה דו-לאומית: אני מתחיל לחשוב שזו הטקטיקה החדשה במלחמה נגד ישראל. כאילו שחוקה או פורמליסטיקה אחרת, הן המונעות שלווה וחירות מפינה זעירה זו של המזה"ת. זהו כמובן שקר כפול, כמו ההצהרה של בשארה על כך ש"ישראל היא האימפריה האחרונה בעולם". במקרה ההברקה הדו-לאומית, הבעייה אינה פורמלית וגם אינה באמת בעייה שכן פיסת הקרקע המזערית שלנו היא המקום הכי שליו, שיוויוני וחופשי במזה"ת. מי שרוצה במקום זאת לבנון/עיראק/... בשם ערכים נעלים,... [להשלים].
|
|