בתשובה לאיציק ש., 24/05/10 7:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חומסקי בזמנו הגן על פול פוט הרבה יותר מאשר הגן אי פעם על איזו ממשלה אמריקאית. ומשום מה הוא תמיד יוצא להגן על חופש הביטוי של מכחישי שואה ושל תומכי טרור, אבל מעולם לא תמצא אותו כותב הקדמה, נניח, לספר של מישהו פרו-ישראלי בשם חופש הביטוי. הוא נדבק רק לאנשים מתועבים (והעובדה שמדינות לכלכו את ידיהן ודאי לא מטהרת את השרץ שלו), וההסבר שלו ב*הקדמה לספר של פוריסון* עלוב להחריד. כנ"ל עלובה ההצדקה הטוענת שהוא בא 'למחות נגד ההפצצות על לבנון'. מלבד העובדה שבמאי 2006 הוא בא לחזק את נסראללה בדרישתו להתחמשות עוד לפני שהיו הפצצות, כל אדם שפוי יכול לחשוב על שיטות אחרות למעט התחבקות עם טרוריסטים. נניח, להיפגש עם *ראש ממשלת לבנון* ולמחות. וטול אתה קורה מבין עיניך: ההצדקות העלובות האלה לחומסקי ולכל מיני ארגוני טרור באיפכא-מסתברא אינן מוסיפות לך כבוד. הן רק מאפשרות להוסיף אותך כנספח לאמירה המדוייקת של פוזנר, היאה והנאה לחומסקי, לאמור: “a successful academic may be able to use his success to reach the general public on matters about which he is an idiot”
|
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פוזנר כבודו במקומו מונח אבל באותה מידה אפשר לבוא בטענות לטל כהן על שהוא מעז לכתוב על משהו שהוא לא בתחום המחשבים. אפשר לחשוב שפוזנר אינו מביע את דעתו בשום דבר חוץ מתחום הפרקטיקה המישפטית.במיוחד מוצאת חן בעיני המילה ''מדוייקת''. על מידת העומק של הביקורת שלך יעיד הכתרתו בתואר כסנגור על מכחישי השואה. מדבריך אפשר להבין כאילו חומסקי הוא מכחיש שואה בעצמו. עדיף להתרחק מסיסמאות ולקרוא את הדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://uchicagolaw.typepad.com/beckerposner/ ממש רק בענייני מישפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב לנסוח, "may be able"? פוזנר לא טוען שאקדמאים צריכים להמנע מהבעת דעה בתחומים שאינם תחום ההתמחות שלהם, הוא רק מצביע על האפשרות לעשות שימוש במוניטין שנצברו בשטח מסויים כדי לקדם רעיונות אידיוטיים בשטח אחר (בינינו, מי היה מתייחס בכלל לחומסקי האנרכיסט אלמלא תרומתו העצומה לבלשנות?). אפשר לטעון שפוזנר עצמו עונה על הקריטריון הזה, אבל בשביל זה לא מספיק להראות שהוא כותב על עניינים שאינם בתחום המומחיות שלו, אלא צריך להראות שדיעותיו אידיוטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו מה שכתבת "במאי 2006 הוא [חומסקי] בא לחזק את נסראללה בדרישתו להתחמשות עוד לפני שהיו הפצצות." ברצוני להוסיף הערת שוליים. השיח התקשורתי נוטה לטפח "שטנים קטנים". התקשורת (וצרכניה?) מוטית מאוד כלפי פרסום התבטאויות קיצוניות ו"ניפוח" החשיבות של המתבטאים. (יש חתן פרס נובל די ידוע במקומותינו האומר פה ושם דברים שניתן לתארם כתמהוניים במקצת. אך מאחר ואותו אדם אינו נוטה לקיצוניות פוליטית, מידת העניין של התקשורת ההמונית בדבריו כמעט אפסית.) מאז שמעתי מפי המלומד המעמיק חה"כ אלדד כי נועם חומסקי זכה להיוולד בארצנו הקדושה, אני נזהר מאוד בדברים הנמסרים על ה"ה חומסקי. אי לכך ניסיתי לודא האם חומסקי אכן נפגש עם נסראללה. א. בקיץ הנכחי נראה כי נסראללה לא מצא מקום בלו"ז הצפוף שלו לאידיוט השימושי הנ"ל ושלח אותו להיפגש עם המפקד הצבאי של חזבאללה בדר' לבנון (כנראה כדי שגם הלז יזכה לכמה דקות נוספות של הופעה בתקשורת הבינלאומית). ב. בויקיפדיה העברית נכתב שחומסקי נפגש עם נסראללה ב-12 במאי 2007. לעומת זאת במקומות אחרים נכתב שחומסקי ואשתו ביקרו בלבנון ב-2006 או שהפגישה היתה בכלל ב-2005. האם יתכן שחומסקי עצמו מפיץ שמועות על פגישה שהיתה או לא היתה על מנת לנפח את משקל הנוצה שלו בזירה המזרח תיכונית? ג. בכל מקרה כדאי לציין את הברור מאליו: החיזבאללה לא זקוק ולא מבקש את האישור המוסרי של חומסקי להתחמשותו. מה שככל הנראה יותר קרוב למציאות הוא שחומסקי מפרסם את דעותיו הקיצוניות כדי לבצר לעצמו עוד כמה עמודים על דפי הפטפטת התקשורתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש צילומים שלו עם נסראללה ממאי 2006. ויקיפדיה העברית טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצילום כאן כדאי לקרוא את תיאור הביקור של חומסקי בלבנון, בידי עיתונאי לבנוני שהתלווה אליו. הפגישה עם נסראללה היתה ב-11 במאי ועם השיח' קאוק ב-13 במאי. נראה לי שכלי התקשורת הממוסדים במערב הצניעו את דבר הביקור, שפורסם ברשת "אל מנאר" ובידי עיתונאים לבנונים. כפי שמעיד המאמר של קפורי, במערב דיווחו על הביקור בעיקר בלוגרים ימניים. זאת ניתן להבין גם מאזכור אגב של מאמר סנגוריה מהאתר הרשמי של חומסקי, אשר נכתב על ידי אחד מאוהדיו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון הפגישה עם קאוק היתה לפני כמה ימים בעוד הפגישה עם נסראללה היתה לפני 4 שנים. כזכור לך, אני לא ממש מופתע מחומסקי. מה שאני מנסה להגיד לך הוא שתמיכתו בחזבאללה היא צפוייה וגם בעלת משקל נוצה. לשם השוואה ראה התנגדותם של אלן דרשביץ, ברנאר אנרי לוי ואלן פינקלקראוט לבנייה הישראלית במזרח ירושליים. מבלי להתיחס לגופו של עניין, נראה לי שהנקודה הזו צריכה להטריד את מנוחתנו הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם התנגדותם של שלושת האנשים צריכה להדאיג אותנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדאיג אותך שזה מדאיג אחרים? אז זה מדאיג אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. דאגה אינה טרנזיטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסובך מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאד. אם ידידינו אינם מבינים אותנו, מה לנו נלין על אוייבינו? בעבר כתבתי פעמים רבות כי הבעיות שלנו אמיתיות ומהותיות ואיוולת גדולה היא לצמצם אותן לבעיות הסברה בלבד. על אף זאת, דברי הימים האלו עם ידידי אמת ששכחו את היחודיות והקדמוניות של הקשר בין העם היהודי לציון ("אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.") ועם ממשלת הבלון היושבת בציון מטילים עליי אלם ובלבול ואיני מוצא בי את המילים הנכונות לומר על התפלות האפסוסית של משרד ההסברה והשר הזחוח שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נפעם מההרצליאניות שלך. הבלון הוא הפומפוזיות סביב ירושלים הנצחית וכד'. אני מסתפק בהצעה של קלינטון בלי שועפט, הר חומה, סילואן וכד'. שלושת האנשים הנזכרים הם ציונים טובים יותר מכל אלו שרק הזכרת השם ירושלים מקרבת אותם לאורגזמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לעצור כל כך קרוב. מה עם ההצעה של שר המושבות הבריטי ג'וזף צ'מברליין ושר החוץ הבריטי המרקיז מלנדסדאון (הנרי פטי-פיצמוריס), בלי תל אביב ועם מזרח אפריקה הבריטית? הרצון הטבעי כל כך של אנשים להמלט מספסל הנאשמים ולהתיישב על כסאות שופטי הארץ ומוכיחיה, גורם להם לומר דברי הבל נוראים. א. ההרצליאניות, הפומפוזיות והעובדה שהזכרת השם ירושלים מקרבת אותי לאורגזמה, לפחות אצלי, אינן עומדות בסתירה לכך שאני תומך בהתנהגות רציונלית, בפשרות ובדחיית מאויים חלומות וסיפוקים. הערתי התיחסה לכך שאפילו יהודים חמים וידידותיים כמו דרשביץ, אנרי-לוי ופינקלקראוט נוטים היום לזכור יותר את העוול הנגרם לפלשתינאי במחסום מאשר את העוול הנגרם ליהודי שאינו יכול להתפלל בהר הבית. מצוקה ועוולות אנושיות אינן נחלקות לפי קוים פוליטיים. ב. אף אחד משלושת האנשים שהזכרנו אינו ציוני ולהשערתי גם אינו טוען כך. הם יהודים השוחרים את טובתה של מדינת ישראל ולא יותר. בימים אלו התואר "ציוני" בגולה הדוויה נשמר ל"ידידים" כמו חומסקי וגולדסטון. בבנין ציון ננוחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, בכלל לא ידעתי שהוא נפגש עם קאוק גם בשבוע שעבר. התייחסתי לפגישה עם קאוק שהתקיימה יומיים אחרי הפגישה עם נסראללה, כפי שעולה מהתיאור של קפורי שקישרתי אליו לעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הקלטה מתוך ראיון מעניין ברדיו שבו מתאר חומסקי עצמו את הפגישה. הפתיעה אותי הכנות שבה מודה חומסקי שהוא מרוצה מכך שהצבא האמריקאי הסתבך בעירק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה לך הבעייתיות שבהפרזה בהאזנה לדבריהם של עוכרי ישראל מקצועיים. "הצבא האמריקאי הסתבך בעירק."? - תלוי איך אתה מגדיר הסתבכות. אם מישהו חשב שטנקים אמריקנים בכיכרות בגדד יהפכו את העירקים למעריצים של גרין בק (הפרשן האויל של רשת פוקס) ושרה פיילין, אז הצבא האמריקני בהחלט הסתבך. ההסתבכות האמריקנית בעירק היא מדינית ולא צבאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוח "הסתבך" היה שלי. האזנת להקלטה? הוא טוען שצ'ייני "הצליח" להפוך את הניצחון הצבאי המזהיר של ראשית המלחמה לכישלון מהדהד, ומציין שהוא שמח על כך מפני שהתנגד מראש ליציאה למלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רון סוסקינד פירסם כתבה מאלפת לפני בחירות 2004 בה הוא ציטט בעילום שם יועץ בכיר לנשיא שאמר שאין כבר צורך ב"קהילייה מבוססת-מציאות" שחבריה מאמינים שהפיתרונות נובעים מלימוד קפדני של מציאות נצפית, "כשאנחנו פועלים", הוא אמר, "אנחנו יוצרים מציאות משלנו", ובזמן שאחרים ינסו להבין את המציאות הזאת "אנחנו נפעל וניצור מציאות חדשה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפרדה בין ''מדינית וצבאית'' היא בדרך כלל יציר כפיהם של הגנראלים וגילה מופלג. אני משוכנע שאתה מכיר הרבה דוגמאות של טיעונים מסוג זה בהיסטוריה. במקומות אחרים כתב חומסקי -ואני חשבתי כך עוד לפני הפלישה, שההסתבכות היא תהליך בלתי נמנע כי ארה''ב נכנסה לעיראק שלא על מנת לצאת. המחשבה שהיא תוכל להיות נוכחת צבאית לאורך זמן ולמעשה לשלוט בעיראק ,היא הנחה נואלת עד מופרכת שמראה על שטחיות מחשבתם של מובילי המדיניות בארה''ב במימשל בוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, אז בראיון הזה הוא מסכים להערכה שארה''ב תישאר בעיראק עוד חמש עשרה שנים לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתם על כך שמבחינתנו שיהיו מסובכים בעיראק עוד מאה שנה. עיראק של היום הרבה יותר סימפטית לנו מעיראק של סאדם חוסיין שהשד יודע לאן היה מגיע לו נתנו לו לחיות שם בארמנותיו ולענות את מתנגדיו בשלווה, ולתת דרור לגחמות בניו המופרעים. לו היו ''מסובכים'' כך גם באיראן זה היה עוד יותר טוב. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז חומסקי הוא ציוני אוהב ישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? חומסקי לא תומך בהישארות בעיראק, גם לא כדי "לתקן", אלא מעריך שזה מה שיעשו הממשלים האמריקאים. הוא הדגיש כמה פעמים שהדבר הנכון לעשות, לדעתו, הוא לסגת מייד ולשלם לעיראק סכומי עתק כפיצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע איך הגעת לכך, וגם כמשפט ציני זה לא נשמע כל כך מובן. אין לי תשובה יותר טובה מתשובתו של ידידיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר. הוא מנסה להזהיר את פדלאללה מפני תגובותיה הבלתי צפויות של ישראל, בניגוד מסויים לדעתו של זה (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3895334,00.h...). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |