בתשובה לדב אנשלוביץ, 14/05/10 13:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל מה היית עושה לו היית ראש הממשלה בשנות השמונים? הקשר הוא כבר לא עניין קיומי, רק תורם לעליה כזו וכזו ברמת החיים של אזרחי ישראל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני עוד לא אמרתי מה הייתי עושה לו הייתי ראש ממשלה בשנים היותר מוקדמות. רק אמרתי שיש כאן דילמה שלא דומה למצב שבו ההטבה היחידה מהמעשה היא הטבתו הפרטית של עושה המעשה, כמו במקרה גולדסטון. במצב הזה להניח שהייתי כראש ממשלה בוחר בידידות עם דרום אפריקה, ואחר כך מחפש בדיוק את נקודת המפנה, זה עוד יותר מוגזם מחילופי הדברים שהיו לי עם רון בעניין כן או לא להסכים להיות שופט בארצות הברית בשנים כאלה ואחרות. זה לא שייך לדיון הזה, ואני מציע לא להתחיל עם זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא התכוונתי באמת לשאול ''מה היה עושה דב'', אלא להסביר ששיתוף פעולה עם דרום אפריקה בשנות השמונים הוא בעייתי יותר מאשר בשנות החמישים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אתך. ללא ספק. אם כי יש בעיות של ניתוק קשרי עבר בגלל הסכמים חתומים וכדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתכל על זה טיפל'ה אחרת: אפשר להבין מישהו שמסתכל על טענה שזו התנהגות תקינה עבור ישראל לשתף פעולה עם דרא״פ ובאותו הזמן זו התנהגות מושחתת עבור אזרח דרא״פ לשתף פעולה עם מדינתו כטענה עם שיש בה יותר משמץ צביעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו טענה שאינה מתאימה לענייננו, כי גולדסטון לא הואשם סתם ''בשיתוף פעולה עם מדינתו'', משל היה סוחר, משלם מיסים או שוטר תנועה, אלא בגזירת עונשי מוות בשבתו כנציג המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מיקרה ההתקפה הזאת על גולדסטון-נניח שהיא נכונה- השיגה את מטרתה; להסיח את הדעת מתוכן הדו"ח שכתב. זה כמו לומר: המוסיקה של וגנר לא שווה כלום כי הוא היה אנטישמי; השירה של ט.ס. אליוט אינה שווה כלום כי הוא היה אנטישמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שמישהו אמר שהמוסיקה של וגנר לא שווה כלום כי הוא אנטישמי, אבל הודגש, בצדק, שהוא אנטישמי ולפעמים גם היה חרם על המוסיקה שלו בגלל זה. אם שימת האצבע על היותו של וגנר אנטישמי, גרמה למישהו להסתייג מהמוסיקה שלו, אין מה לעשות, ואולי אין בכך כל רע. את האמת אסור להסתיר במקרים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל השקילה הזאת של מידת המוסריות של ישראל בשיתוף הפעולה שלה עם משטר האפרטהייד, לעומת מידת המוסריות של גולדסטון בשיתוף הפעולה שלו עם האפרטהייד, אתה מתעלם מנקודה חשובה אחת: ישראל לא פעילה ב"יומן רייטס ווטש", לא מונתה לכתוב דו"ח שבודק את מידת המוסריות של מדינה אחרת, ובאופן כללי לא מסתובבת בעולם עם הילת קדושה שאותה היא לא הרוויחה. גולדסטון- כן. לכן, הטענה בדבר שיתוף או שיתוף פעולה של ישראל עם האפרטהייד איננה שייכת לדיון הזה, שהוא על קדושים מדומים, כמו גולדסטון, שמתגלים כנבלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שלא תרפו מההזדמנות להראות שדו"ח גולדסטון הוא דו"ח של נבלים. היות שהוא דו"ח של נבלים, אז אלו שבדו"ח כינה נבלים הם צדיקים ולהיפך. את מי כינה גולדסטון כמבצעי פשעים נגד האנושות? נכון, את ישראל והחמאס- צדיקים. כל השיטה של קשירת דו"ח לעברו של האיש ממש איננה ישרה. ואפ גולדסטון רצה לכפר על חטאיו? אם גולדסטון היה מתפטר מהמישפט בדרום אפריקה ויוצא לגלות -הדו"ח שלו היה בסדר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קשר ישיר בין נכונות או אי-נכונות דו''ח גולדסטון, לבין עברו של גולדסטון. הדו''ח הוא דו''ח מעוות בדרך שבה הוזמן, בוצע, ונכתב. והוא היה נשאר מעוות גם אילו נכתב ע''י אדם חף מכל כתם מוסרי. זה יכול לקרות. אך מה לעשות, שבמקרה הזה מדובר בדו''ח מעוות שנכתב ע''י אדם מעוות. מותר לצד המואשם-אוטומטית, ישראל, להראות שגם 'שופט' שפעיל ב'ארגון זכויות אדם' ומקבל משימה מ'מועצת זכויות האדם של האו''ם' איננו ראוי לאמון אוטומטי. ונכון, אפשר גם להסתפק בבחינת הדו''ח עצמו. זה אכן נעשה, ובחינה זו, ע''י משפטנים רבים, הראתה שהדו''ח ראוי -אולי- לשמש כמעצור דלת, ותו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם תחושת צדק כזאת אינני יכול להתמודד. תהנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכל המשפטנים שקראו את הדו"ח כתבו שהוא יכול לשמש כמעצור לדלת? ולא היו משפטנים שביקרו צדדים מסויימים בדו"ח אך קיבלו את הדברים שנכתבו בו ואת מסקנותיו? אתה רוצה עוד דו"חות שנמתחה עליהם ביקורת? על דו"ח ועדת אגרנט לא נמתחה ביקורת? על הדו"ח שבדק את מלחמת לבנון השניה לא נמתחה בכלל ביקורת? אני יכול לומר לך את דעתי הלא מישפטית: גולדסטון אמר בראיונות לא פעם ולא פעמיים שהוא ביקש לבוא לארץ ולראיין אנשים שסבלו מהתקפות החמאס וממשלת ישראל לא נתנה לו. גולדסטון אמר בראיונות שונים שישראל היתה צריכה להגיב נגד התקפות החמאס. הביקורת היתה על המידתיות. הטענות היו שהדו"ח מכור מראש . הסיבות היו שהוא עוד היה עלול לשאול שאלות קצינים של צה"ל ועוד עלול היה להפגש איתו איזה קצין עוכר ישראל ולספר פרטים שהיו מראים שצה"ל החליט לנהל מלחמה עם 0 נפגעים. אפשר לקבל החלטה לנהל מלחמה עם -0 נפגעים -מחיר 0 בחיילים אך מחיר גבוה יותר בדברים אחרים. לכל דבר יש מחיר ואין ארוחות חינם.כל ההתקפות והנאצות על גולדסטון וועדתו נבעו מהפחד אצלנו שמא ההחלטות האופרטיביות בקשר למלחמה עם 0 נפגעים יהפכו לראיות נגד קצינים עם שם או אפילו נגד ברק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא היו מישפטנים שלא פחות משביקרו את דו"ח גולדסטון-ביקרו את התנהגות ממשלת ישראל בהחרמת ועדת גולדסטון. כשאתה מדבר על הביקורת על דו"ח גולדסטון, מן היושר גם להתייחס לביקורת הזאת. אינני זוכר מי אמר ומתי, אך אצל חלק מהמבקרים, רוח הדברים היתה שממשלת ישראל החרימה את ועדת גולדסטון ולא נתנה לה לבוא לארץ, באי שיתוף הפעולה גרמה לחלק מהעיוותים ואחר כך האשימה את ועדת גולדסטון בעיוותים. ממשלת ישראל למעשה העלימה עדים והאשימה את הועדה בחד צדדיות בגביית עדויות. ועדת גולדסטון לא היתה באה לעולם אם היתה ממשלת ישראל מקימה ועדת חקירה שלנו. אף מישפטן בארץ לא הביע את העמדה הזאת? הדרישות הללו נתקלו בהתנגדות חריפה של מערכת הבטחון וברור מדוע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |