|
אני מדבר על אסא כשר, לא על גולדסטון. אתה ראית בעייתיות בעמדתו של כשר ששוללת עונש מוות בדין הפלילי אך התירה את מבצע עופרת יצוקה ומתירה "סיכולים ממוקדים". אני לא ראיתי בעייתיות כזאת מתוך הנימוקים שנתתי.
כשעוסקים במלחמה, עוברים מהתחום הפרטי אל התחום הכללי, כי המלחמה נערכת בין מדינות (או משהו דומה) ולא בין פרטים. לא משנה מה העמדה שלך, או שלי, בשאלת הפגיעה באזרחים, אין סתירה עקרונית בין שלילת עונש מוות בדין הפלילי לבין התרת פגיעה באזרחי האויב בעת מלחמה. אגב, גם בסיטואציה "אזרחית" של בני ערובה תיתכנה נסיבות בהן יוחלט להשתלט על התוקפים בכוח למרות סיכון ("קרוב לודאי") חייהם של חלק מבני הערובה. החלטה כזאת בהחלט יכולה להילקח ע"י מי שמתנגד לעונש מוות בלי שום דסוננס.
מספר הנפגעים הנמוך במבצע עופרת יצוקה ממש לא דורש תיקון (אלא בכיוון אחד: להוריד אותו עוד יותר במלחמה הבאה, אם תהיה), אבל לשיטתך, איך אתה חושב שאפשר לשנות את הקוד האתי כדי שיטפל ב"שינויים דרסטיים כאלו"? אתה חושב שצריך לכלול בו הנחיות לגבי היחס המותר בין מספר ההרוגים בצד שלנו לבין מספר אזרחי/חיילי האויב, או שתסתפק בהערה שצריך לקחת בחשבון גם את המספרים של כל אלה? קוד אתי טוב הוא בדיוק מה שתיארת שם: "מתאים לכל מלחמה ולכל מבצע". הפרטים ואופן היישום, הם אלה שמשתנים. גם בעשרת הדיברות לא תמצא "לא תגנוב אלא אם כן זה נדרש כדי למנוע רצח" וכאלה.
גם אם האסיר מהווה סכנה, יש אמצעים פחות דרסטיים למנוע אותה (אזוק אותו ושים אותו בבידוד), לכן היא לא רלוונטית לעניין עונש המוות. אבל לדעתי זאת נקודה צדדית שחבל להתעסק איתה.
|
|