|
לבקשת אסף רומנו.
המאמר שכתבתי יצא מהתובנה הטריוויאלית ש''תשעים אחוז מהאנשים מוכנים לתמוך בחוק שיחייב אנשים אחרים לנסוע בתחבורה ציבורית לעבודה.'' כלומר, שאנשים מוכנים לתמוך בכך שאנשים אחרים ישאו בנטל עבורם. בבחירות בהן לכל מצביע יש קול אחד, יהיה תמיד רוב מוצק של אנשים שיתמוך במפלגות המציעות שמישהו אחר ישלם עבור זכויות נוספות עבורם - והרוב המוצק הזה יתקיים כל עוד אנשים משוכנעים שאכן ''מישהו אחר'' משלם וכל עוד יש כסף בקופות המדינה.
במנגנון כזה חסר איזון שכנגד - מצב שבו כאשר אתה מחליט לתמוך במפלגה המציעה להעביר את רכושו של מישהו אחר אליך ולפטור אותך מהעול, מאזן הכוחות אחרי העברת הרכוש ישתנה לרעתך ולטובת מאבד הרכוש. הצעתי, לפיכך, הייתה ליצירת מנגנון מובנה המבוסס על מילוי חובות - צבא ומיסים - כ''פקטור רך'' במשקל ההצבעה. לדוגמה, אם אתה היום מצביע בעד מפלגת הוורודים, הדורשת להעלות את המס על האזרחים הירוקים - הרי שמחר למפלגת הירוקים יהיה כוח רב יותר, שכן תומכיה נושאים בעול מיסים מוגבר ואותה מפלגה תפעל כדי להעביר את נטל המס על שכם הוורודים, וכן הלאה - מנגנון שבו יש איזון פנימי מובנה.
ולא, לא צנז רכוש.
|
|