|
||||
|
||||
אתה אומר דברי טעם, אך מכיוון שאין לי מושג מינימלי *במספרים* של מה שנדרש כדי להפעיל אתר מסוג זה, אני מהסס להמשיך בדיון ולהציג כאן עמדה נחרצת בעניין זה ואחרים עליהם חשבתי בימים האחרונים. למרות ה-overkill שבפסקה זו אאשר אותה: לפחות בתחום המקצועי, אני יכול להעיד שמה שנדון אפריורי בחדרי ישיבות אצל אנשי חזון, מבלי לראות סטטיסטיקות ודוגמיות מן המטריה, מתברר במקרה הטוב כבעל ערך מועט, במקרה היותר נפוץ כחסר ערך, ובמקרים אחרים כבעל ערך שלילי ביוצרו פילטרים ותיעדופים שגויים על העובדות המתבררות רגע לאחר מכן (ואני חושב שאני יודע מה יהונתן א. יאמר כאן...). |
|
||||
|
||||
למרות הפיתוי, אני לא פותח פתילים רציניים באתר שהולך להיסגר. אני רק עוקב בסקרנות, ומקווה לרגע בו המערכת הישנה תתעורר ותגיד ''לא ידענו שהעבודה שלנו משמעותית לכל כך הרבה אנשים. אז נמשיך בתפקידנו, אולי עם קצת עזרה נוספת מצדכם''. העמותה לקידום תרבות הדיון הציבורי בישראל היא רעיון מעניין בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שקבלת החלטות על סמך הגיגים וניחושים כנ"ל לא תניב תוצאות טובות. אבל הגיגים ולא החלטות, זה מה שאנחנו (טוב, חלקנו) עושים פה וכנראה נשארו לנו רק מספר ימים. אז תן לי לנצל את המנוי שלי עד הסוף. פתאום עלה על דעתי שסוף סוף אנחנו רואים כשל שוק אמיתי, שבו הטכנולוגיה שהתפתחה (על ידי השוק) עד כדי לאפשר לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה - כלומר לפרסם בעצמו מאמרים לא ערוכים בבלוגים עלומים - גורמת לנזק ציבורי כי היא חונקת אתרים קהילתיים ודיוניים כמו זה ועין הדג. במקרה הזה השוק החופשי נכשל - כי כל אחד מקבל מה שהוא רוצה (בלוג) ובכל זאת כולם, או רבים, מפסידים. מישהו יכול לדרוש רגולציה שתבטל את הבלוגוספירה כדי לאפשר דיונים מתמשכים באתר מרכזי - הרי לא ניתן לבעלי ההון לכתוב מה שבא להם ולשחד את הבלוגרים. אפשר גם להקים מפלגה שתסחט מהמדינה תקציבים לרשת "אייל המעין" או משהו כזה. תש"חיסט כמוני כמובן יתנגד לכל אלו. לי זה נראה מקרה קלאסי של המגזר השלישי. מצב שבו הרבה אנשים (כפי שנדמה מהתגובות פה) חושבים שקיומו של אתר כזה הוא טוב ציבורי, בין אם הם משתמשים בשרותיו באופן קבוע או אחר, או בכלל לא. אני למשל מקווה שיום אחד אצליח לגבור על התמכרותי ואפסיק לכתוב פה. אבל אני חושב שקיומו של אתר כזה הוא טוב גם אם אני לא כותב בו (אולי אז אפילו יותר טוב). לכן תהיה לי סיבה לתרום (מעט) בלי קשר למספר הכניסות שלי לאתר. משהו דומה לעמותת ויקימדיה שאוספת תרומות וסיוע בלי קשר למספר הפעמים שהתורמים משתמשים במידע. כמובן, שאין להגיגים אלו שום בסיס אמפירי. ולמשוגע שינסה לבדוק את כל זה תהיה הרבה מאוד עבודה. אבל זה לא סיבה לשתוק, לא? |
|
||||
|
||||
הייתי ממתין בטרם הכרזה על אירוע בודד או על אי התמלאותה הזמנית של גומחה נדרשת כעל כשל שוק. לא שאני מאמין בשו''ח, אבל לא בטוח שזה המקרה. |
|
||||
|
||||
זהו, בגלל שאתה לא מאמין בשו''ח, אתה לא מאמין שהוא נכשל. |
|
||||
|
||||
אני רוצה לוודא שאני מבין את המהלך ההומוריסטי: במקום לפרש את "לא מאמין" כטענה ערכית ("בלתי ראוי") או פרקטית ("זה לא יכול לעבוד"), פירשת זאת כטענה אונטולוגית, ומי שאינו קיים לא נכשל. נשמע כמו הלך רוח אובדני (: |
|
||||
|
||||
איפה יהיה עוד מקום שבו מישהו מספר בדיחה, ונמען הבדיחה מחייך ("(:") אבל מתעקש לקבל אישור שאכן המהלך ההומוריסטי הוא בעצם פירוש אונטולוגי לטענה ערכית/פרקטית לפני שהוא צוחק? |
|
||||
|
||||
אני רציני (שמא חשבת שאני מתלוצץ :) זה לא קשור לאירוע או מחסור רגעי. סוג המוצר/שירות שהאייל מספק - קרי: במה לדיונים חופשיים ויחסית איכותיים - הוא מסוג המוצרים שהשוק באופן עקרוני נכשל בהספקתם, למשל כמו תשתיות. |
|
||||
|
||||
לא, לא חשבתי שאתה מתלוצץ. ייתכן שאתה צודק. כדי להשתתף בדיון מסוג זה אני צריך מוטיבציה אמונית ("אם רק ניתן לשמש השו"ח לעלות, בוקר חדש יאיר על כולנו") ומידע על *המוני* מקרים מרחבי העולם כדי לנסות קודם כל להכריע מה עובד מתי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |