|
||||
|
||||
מילא זה, אבל שמת לב לעובדה שב'הארץ' ובויינט היא בכותרת לא עיתונאית בכלל? הכותרת ב'הארץ': "אישום: פקידה לשעבר בפיקוד מרכז העבירה לעיתונאי מסמכים מסווגים". הכותרת ב'מעריב': "העיתונאית ענת קם מואשמת בריגול חמור והדלפת מסמכים". ובויינט: ""חיילת-מרגלת": גנבה אלפי מסמכים מסווגים". ב'הארץ' זה צורם עוד יותר, לאור העובדה שהיא הייתה כתבת ב'וואלה', שקשריו עם 'הארץ' ידועים. |
|
||||
|
||||
דווקא הכותרת של "הארץ" נראית לי יותר מדוייקת מהאחרים. האישומים הם אכן על עבירות שעשתה (לכאורה. לכאורה!) כשהייתה פקידה, ולכן אין משמעות לעובדה שכיום (כלומר, עד לפני חודש) היא עבדה ככתבת.1 אז נכון שהכותרת של מעריב היא לא טעות (מבחינה עובדתית היא אכן עיתונאית והיא אכן מואשמת בריגול והדלפה),אבל היא בבחינת עובדות שלא ממש קשורות לגרעין הסיפור. 1עניין שרק מתחזק לאור העובדה שבזמן מעצר הבית שלה היא המשיכה לעבוד כעיתונאית. זו פריבילגיה לא קטנה - אם היא הייתה ממלצרת או עובדת בתחנת דלק, מעצר הבית היה פוגע באפשרות שלה להתפרנס. |
|
||||
|
||||
אבל גם "הארץ" לא לגמרי מדקדק בפרטים הללו. לדוגמה: למי שרוצה למצוא עיתונאית שנמצאת בכלא הישראלי ואפילו לא זכתה למעצר בית, חפשו: "אמנה רחום נוצריה". |
|
||||
|
||||
עוד דבר צורם הוא העובדה שאורי בלאו ממשיך להיות מועסק ככתב ב"הארץ", תוך שהוא יושב בלונדון ומסרב להחזיר את המסמכים. לספק לבחור פרנסה במצב כזה, זה לתת לו גיבוי. למה הם עושים את זה?! |
|
||||
|
||||
מבחינת הארץ כעיתון, אורי בלאו איננו עבריין אלא עיתונאי ועיתונאי טוב. גם האשמת ענת בריגול חמור הוא הפרזה והיסטריה. |
|
||||
|
||||
סתם סקרנות: מה דעתך על ענת בהשוואה לפולארד? |
|
||||
|
||||
אם כבר אז ואנונו. פולרד מסר מסמכים לנציג מודיעין של מדינה אחרת (גם אם לא בדיוק מדינת אויב). |
|
||||
|
||||
מה זה "הפרזה והיסטריה"? הסעיפים שקם מואשמת בהם (סעיף 113 לחוק העונשין) יושבים תחת הכותרת "ריגול חמור" גם אם הפעולות שהיא עשתה לא מקוטלגות, רעיונית, בהגדרה של "ריגול" כמו שרוב האנשים רואים אותה (כלומר, העברת מידע סודי לאוייב). |
|
||||
|
||||
אורי בלאו הוא חמור חושף מקורות, שאלמלא היה אידיוט מספיק לפרסם צילום של המסמך המודלף, לא הייתה גברת קם נחשפת. בתור עיתונאי, הוא פישל בענק. ולגבי האשמתה - זה הסעיף בחוק, וייתכן שלדעתך גניבת אלפי מסמכים מסווגים כולל התכניות המבצעיות ותכניות מגירה של פיקוד המרכז (אם האישום נכון) ומסירתן לעיתונאי היא מעשה לא מופרז ולא היסטרי, אבל יש כנראה אחרים שחושבים שאפילו לעיתונאית בעבר ובעתיד אסור לבצע אותו. |
|
||||
|
||||
כיף להסכים איתך לגבי המשפט הראשון. את הקף המסמכים שהיא העתיקה שמעתי רק אחה"צ. נכון שהיא הגזימה בענק. אם היתה מעתיקה רק את המסמכים ששימשו את הכתבה של אורי בלאו על פקודות "ליירט" , היה הרבה יותר קשה למערכת הבטחון להאשים אותה לא רק בריגול חמור אלא בריגול בכלל. אני חושב שהיא תואשם וגם תורשע אבל נראה לי שלא בריגול חמור. אנחנו צריכים לזכור ולהזכיר לעצמנו שחלק מהאינפורמציה עלולה להיות ספינים ומניפולציות. אלון בן דוד סיפר שהיא צרבה תכניות אופרטיביות עתידיות וכד'. אם היא עשתה את זה אז זאת מגלומניה שלה, טפשות וחוסר זהירות קיצונית. השאלה היא האם היא אכן מסרה לבלאו את 2000 בהמסמכים או רק 50 שאינם כוללים את התכניות המבצעיות, למרות שמסתבר שהוא ידע על עופרת יצוקה עוד לפני שנקראה בשם זה. אינני בטוח שאלון בן דוד לא ידע על עופרת יצוקה עוד לפני שקבלה את השם. ב"ערב חדש" הוא הסכים שאם היו שופטים עיתונאים על החזקת חומר סודי, הוא היה יכול למצוא את עצמו בכלא לזמן רב. |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה אני יכול לקחת סיכון ולהביע פקפוק בטענות על המסמכים שמאשימים את ענת קם בהחזקתם. אני גם לא מאמין שבלאו מחזיק את המסמכים הללו ועיתון הארץ מגן עליו שזכותו להחזיק אותם. העפרונית: לכך אני מתכוון במילה היסטריה. נעשה כאן כנראה תרגיל לאיים עליה שתסכים להודות בריגול סתם במקום ריגול חמור תמורת הסדר טיעון. החשד שלי שהפגיעה העיקרית כאן היא בקצינים שביצעו מעשים על גבול או מעבר לחוק. |
|
||||
|
||||
לא הפרזה והיסטריה, סתם בדיחה גרועה. מה הקשר בין מה שיא עשתה לבין ריגול בכלל? |
|
||||
|
||||
כבר ענו על זה. ככה נקרא הסעיף הרלבנטי בחוק. |
|
||||
|
||||
כן, בינתיים ראיתי את זה. וצריך לשנות את נוסח הסעיף בחוק. אגב, גם לו היתה מוסרת את המסמכים לראה"מ זה היה עדיין ריגול חמור? |
|
||||
|
||||
בסעיף הרלוונטי בחוק, זה שנקרא ''ריגול חמור'' יש מכשול לא קטן העומד בפני התביעה בכל מקרה של העמדה לדין לפי סעיף זה, ודאי שבמקרה האמור. מדובר בארבעת המילים ''בכוונה לפגוע בבטחון המדינה''. |
|
||||
|
||||
דוקא לא - לריגול חמור יש תת סעיף העוסק ב"השגת" ידיעה סודית ללא כוונה לפגוע בבטחון המדינה (113(ג)) וכן יש סעיפים אחרים שעוסקים בכך - ידיעה סודית (113א) ותת סעיף של "מעשה הכנה" 116(2). |
|
||||
|
||||
זה מה שמופיע בכתב האישום: ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשמת הנאשמת: 1. ריגול חמור (מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בבטחון המדינה) – עבירה לפי סעיף 113 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"). 2. ריגול חמור (איסוף והחזקת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בבטחון המדינה) – עבירה על סעיף 113 (ג) סיפא לחוק. |
|
||||
|
||||
הממ, מעניין אם זה נסיון להפחיד אותה כדי להגיע לעסקת טיעון, או שהתביעה יודעת עוד כמה דברים שלא מספרים לנו. |
|
||||
|
||||
הנסיון מלמד שבשלבים אלה של התביעה מודלפות האשמות כבדות משקל, שבד''כ מתמתנות עד הגשת התביעה לבית המשפט. טלי פחימה וראאד סאלח הן דוגמאות שעולות בזכרוני. |
|
||||
|
||||
אריה דרעי והרמיזות על רצח הזוג ורדבר. |
|
||||
|
||||
לפי מה שהבנתי מחברי המשפטנים, התביעה בדרך כלל נוהגת לעשות כן כדי להגיע לעסקת טיעון על סעיף אחד פחות חמור. כלומר, קח את הסעיף, מצא מה הסעיף הבא בחומרתו - זה הסעיף שרוצים להגיע להסדר טיעון עליו. |
|
||||
|
||||
''אחדים מחברי הטובים ביותר הם אישתי'' - ע.ב. |
|
||||
|
||||
אשתי היקרה היא אכן חברתי הטובה ואהובה עד מאוד, אבל את זמה שכתבתי לעיל דווקא שמעתי ממשפטנים אחרים ששוחחתי איתם בנושא. |
|
||||
|
||||
נו, לפחות קיבלת הרמה להנחתה שכנראה תלד נשיקה או שתיים. מה רע? |
|
||||
|
||||
<בזאת אני פורש מהדיון הקצר, שמלכתחילה לא הייתי מעוניין בו, עם מישהו שאין לי מושג מיהו, בחיי האישיים> |
|
||||
|
||||
בדיוק מאותה סיבה שצה''ל נותן גיבוי לגלעד שליט תוך שהוא יושב שעזה ומסרב להתאסלם. |
|
||||
|
||||
עם פרסום פרשת הדלפת המסמכים הסודיים ע"י ענת קם, ניצבו במערכת "הארץ" לצד כתבם אורי בלאו, אליו הועברו המסמכים שפורסמו בעיתון: "רוצים להבטיח את האינטרסים המקצועיים לעיתונאים, שעיקרם הגנה על העבודה שלהם"... |
|
||||
|
||||
לפני יום יומיים מעתי ראיון עם רון בן ישי שאמר שבשום פנים ואופן עיתונאי לא צריך לחשוף מקורות מידע |
|
||||
|
||||
חוץ ממה שעפרונית כתבה, נראה לי שדווקא להכתיר אותה כ"פקידה בפיקוד מרכז" מעמיד אותה באור יותר שלילי מאשר "עיתונאית": זה מדגיש את העבירה הבטחונית, ומטשטש את האולי-ערך העיתונאי. ובאופן כללי יותר, אחרי בין-עיון-לרפרוף בעמודי "הארץ" שעוסקים בפרשה, הרושם שלי הוא שמצד אחד, העיתון העמיד סוללת פרשנים, שכולם באופן חד-צדדי בעד קם ובלאו ונגד מערכת הבטחון; ומצד שני, החלקים שהם ידיעות ולא פרשנות (וההפרדה ברורה), ובכלל זה הציטוטים של דיסקין ושל משפטנים, הוגנים ומאוזנים מספיק כדי לראות שהפרשנויות חד-צדדיות להחריד. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שאמרתי. כשמישהי שהיא כתבת ב'וואלה', הקשור ל'הארץ', והאחרון בוחר להכתיר אותה כ'פקידה לשעבר', זה נראה די מוזר - אולי כמו נסיון להתחמק מהספקולציה האפשרית על הקשר בין קבלתה לעבודה להדלפה, אולי כמו נסיון למזער את חשיבותה של קם. אבל בניגוד לגיבוי המוחלט שהעיתון נותן לבלאו, ביחס אליה הוא מתנהג אחרת - לפחות בכותרות. ולגבי הקשר לתפקידה - מקובל בעיתונות לציין מה האדם עושה כיום. מישהו מעלה על הדעת שבפרשת איציק מרדכי, למשל, הכותרת הראשונה ב'הארץ' הייתה "אלוף פיקוד צפון לשעבר חשוד בהטרדה מינית"? |
|
||||
|
||||
לפסקה הראשונה - עכשיו הבנתי את כוונתך, אבל זה נראה לי קלוש, בעיקר כשכל העמודים הראשונים מלאים פרשנויות לטובתה. לפסקה השניה - לא השתכנעתי. ציון מה שעושה האדם היום מקובל אם זה רלוונטי לידיעה (או לפחות, כעומק הרלוונטיות כך הבלטת העיסוק). במקרה של מרדכי, הפואנטה בחדשה היא שמדובר באישיות בכירה ומוכרת גם היום. לכן הידיעה צריכה להיות מנוסחת משהו כמו "מרדכי חשוד בהטרדה מינית בהיותו אלוף בצה"ל". לא תופס למקרה של קם. נתסכל על זה הפוך: אם הארץ היה מתנסח כמו מעריב, לא היית חושד בו עוד יותר בהטיה? |
|
||||
|
||||
1. פרשנויות זה דבר אחד, ידיעות זה דבר שני. 2. בד"כ, למיטב זכרוני, מציינים מה שיותר 'חשוב', או את עיסוקו הנוכחי של האדם. 3. לא. בתכל'ס, ציפיתי שזה מה שהוא יכתוב. |
|
||||
|
||||
מי השמאלני המנייאק שכתב את "לו הייתה עוסקת אחרי שחרורה מצה"ל בתחום התובלה, האם מישהו היה מדווח ש"נהגת משאית מואשמת בריגול"? ברור שלא. כל הניסיון לשרבב לכאן את עבודתה היום, ככתבת רכילות לא מאוד חשובה, נועדה להוסיף לפרשה הזו נופך של רדיפת חופש העיתונות. והפטריוטיות העיתונאית הזו היא מפלטם האחרון של הנבלים."? http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/091/221.html |
|
||||
|
||||
כמוך גם אני רפרפתי רפרוף של בוקר על הפרשנויות ב''הארץ'', וכמוך אני מוצא את הפרשנויות פגומות קמעא בעניין האובייקטיביות, מה שאינו מפליא כשמדובר בעיתון הבית של בלאו, עיתון שממילא אינו חשוד בגישה ימנית או בטחוניסטית. למען האמת, הפרשנויות לא התאמצו מדי להיות נאמנות לעובדות, ולפחות עלי הן השפיעו בכיוון ההפוך מסיבה זאת (אם אתה בטוח בצידקתך אין לך סיבה של ממש לעוות את הנתונים) כך שכרגע אני לא חד-משמעי בעמדתי לגבי העניין כולו. |
|
||||
|
||||
לא מהיום סובל ''הארץ'' מהעניין הזה. הדיווחים לא רעים, אבל הפרשנויות, ודווקא אלו של הכותבים ה''בכירים'' (אלדר, מרקוס) הן גרועות עד מבוכה. גרוע מכולם מאמר המערכת. |
|
||||
|
||||
מאמר המערכת הוא הבעת דעה, לא פרשנות. יתכן שאתה לא מסכים עם דעתה של מערכת הארץ, אבל אין לך (או להם) סיבה להיות מובך מכך. |
|
||||
|
||||
כשהמאמר כולל שטויות, הוא צריך להביך את החתום עליו. טוב, גם ''צריך'' אינה מתאימה כאן. מכיוון שאין לי לחשק לחפור במאמרי עבר, אעצור כאן. |
|
||||
|
||||
המילה ''גרוע'' מופיעה אצלך כמשהו אובייקטיבי. היא ההיפך מכך. זהו שיפוט מאד סובייקטיבי שלך שאני למשל, אינני מסכים לו-במיוחד לגבי אלדר. לכן את המרכאות היית צריך לשים מסביב למילה ''סובל''. |
|
||||
|
||||
"גרוע" דווקא לא לגמרי סובייקטיבי. בלי קשר לצדקת הדעה המובעת, או למידת ההסכמה לה, אפשר להעריך במידה לא מעטה של אובייקטיביות את העומק וכוח השכנוע של מאמר דעה (או תגובה באייל). בעיקר, עד כמה הכותב ממעט בכשלים לוגיים, ממעט בטעויות (או הטעיות) עובדתיות, משתמש בנימוקים רלוונטיים, ומעלה נימוקי-נגד צפויים כדי להתמודד איתם. אני מניח שלכל זה אתה מסכים, אבל חולק על ידידיה עד כמה אלדר עומד במטלה. לגיטימי. אבל אני סקרן, האם אתה יכול להצביע על בעלי טורי דעה ופרשנות שמאלניים שלדעתך הם גרועים, ו/או ימניים שלדעתך הם מוצלחים. |
|
||||
|
||||
קשה לי כרגע להזכר בדוגמאות אבל אני זוכר שהיו. אלדר איננו סובל מכשלים לוגיים אלא אולי לדעת כמה, מכשלים (אידאו)לוגיים. בעצם מי שחשבתי שהכתיבה שלו גרועה על פי ההגדרות שלך הוא ארי שביט. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |