בתשובה לטווידלדי, 08/04/10 9:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קרא לזה איך שאתה רוצה. האם המוסר ההוטנטוטי הוא המעשים הלא מוסריים עצמם או זה שלאחד אסור לעשות מעשים לא מוסריים ולשני מותר? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאתה דורש רמת מוסר מסויימת *רק* ממדינה אחת, ומחזיק בתירוצים לגבי השאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאלה שרואים אות ומופת במעשים לא מוסריים של אחרים כהצדקה למעשים שלנו. (למשל ג'נוסייד של אינדיאנים מצדיק נישול של פלסטינים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה צורות של מוסר מעוות. האחת היא כמו שאתה מציג: זה שאתה דורש רמת מוסר מסויימת *רק* ממדינה אחת, ומחזיק בתירוצים לגבי השאר. האחרת היא כמו שהודגמה לעיל: לחזק מותר מה שאסור לחלש. השלישית היא מוסר הוטנטוטי: כשאחר עושה לי עוול - זה רע. כשאני עושה עוול לאחר - זה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. מה שמזכיר לי באמת, יש לך מושג מאיפה בא הביטוי הזה, 'מוסר הוטנטוטי' (למעט כמובן האפשרות של גזענות לשמה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור הביטוי (למע"ד) אינו עברי, והוא בא מהתקופה שהמיסיונרים הבריטים פשטו על אפריקה להקנות לילידים מוסר ואהבת ישו אדוננו. האגדה מספרת על מסיונר ששהה בכפר הוטנטוטי והרביץ בילידים מוסר. לאחר שנים של עבודה בכפר, הוא היה בטוח שמשימתו הושלמה. הבישוף, או מה שלא יהא תוארו של הממונה עליו, בא לכפר, והמסיונר הציג לו את תלמידיו והישגיהם. המקומיים דיקלמו יפה על הצורך לרחוק מרע ולדבוק בטוב. המסיונר פנה לאחד האנשים, וביקש ממנו דוגמא למעשה רע שיש לרחק ממנו. "אם השכן שלי גונב ממני פרה" ענה האיש. ויש לך דוגמא למעשה טוב? שאל הממונה. "כן" ענה האיש, "אם אני גונב מהשכן שלי פרה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה זה לעזעזל "למע'ד" ? כבר נתקלתי בראשי התיבות האלה גם במענים לתגובות שלי, אך רק עתה אזרתי אומץ להפגין בורות ולשאול מה זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב עניות דעתי ___ אל תתביש. אם לא תשאל איך תדע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה הורדת לי נטל כבד מהלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> זה שאתה דורש רמת מוסר מסויימת *רק* ממדינה אחת, ומחזיק בתירוצים לגבי השאר. אתה מתבלבל: אני "דורש" את הרמה המוסרית מכולם. אני למשל "דורש" מהחמאס להפסיק (ומייד!) כל ירי לעבר ישראל. העובדה שבמקרים מסוימים ל"דרישותי" יש יותר משמעות, למשל כשאני "דורש" זאת מנציגי הנבחרים ובמקרים אחרים יש להן פחות משקל היא מצערת מאד - הייתי כמובן רוצה שכוווולם יצייתו באופן מיידי לכל דרישותי - אבל עובדה זו לא מונעת ממני להמשיך ו"לדרוש" במקרים שאני חושב שיש סיכוי שמישהו, גם אם לא יקשיב, לפחות ישמע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו טעות או הטעיה. אילו דרשת מישראל ומהחמס לא לירות קסמים על שוויץ, יכולת לומר שאתה דורש את אותה רמת מוסר מכולם. אבל כשאתה דורש מישראל לספוג קסמים בלי להגיב באופן שיפסיק אותם, אתה דורש ממנה רמת מוסר נוצרית ומהחמס רמת מוסר ברברית - בתואנה שמהחמאס אתה לא יכול לדרוש. מה שיכול (אולי!) להצדיק את מעשיה של ישראל נגד החמס איננו העובדה "שגם האמריקנים עושים זאת", אלא העובדה "שגם האמריקנים צודקים כשהם עושים זאת". הדרישה שישראל תילחם בחמאס תחת אמנת ג'נבה שהוא לא חתום עליה, או שארה"ב תילחם באלקעידה - שמפוצצים 50 איש בשוק - במסגרת חוקי המלחמה, היא מוסר הוטנטוטי. מוסר שצריך למות בשביל לקיימו הוא הוטנטוטי. (אגב, גם התביעה שישראל תחזיק בשטחים הכבושים היא מוסר הוטנטוטי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הצדקת הרג חפים מפשע בשם המלחמה בטרור או שימוש במלחמה בטרור כתירוץ להימנעות מתהליכים מדיניים הוא מוסר הוטנטוטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- להרג מכוון לשמו של חפים מפשע, אין כנראה הצדקה בשום מקרה. - להרג של חפים מפשע, במסגרת מלחמה בטרור, שמטרתה למנוע פגיעה בחפים מפשע אחרים, יש מידה מסוימת של הצדקה. - להרג של חפים מפשע בתוך חברה/עם שממנו יוצאים טרוריסטים שפוגעים בחפים מפשע, יש מידה גבוה יותר של הצדקה. אמנם, על פניו, ערכו של ילד פלסטיני (חף מפשע) שווה לערכו של ילד יהודי (חף מפשע). כך שפגיעה בילד מפה או משם היא עוולה. אבל... במסגרת מלחמה בין שני העמים - אם פגיעה בילד פלסטיני (חף מפשע) היא הדרך היחידה להציל ילד יהודי (חף מפשע), אז ניתן להצדיק פגיעה בילד פלסטיני כדי להציל ילד יהודי. הטעות של האוניברסליסטים היא שהם מתבלבלים בין "כל הילדים שווים" לבין "כל הילדים שווים בעיני". אבל בעיני אדם מוסרי, הילד שלו שווה יותר, והוא רק מבין שככה זה בעיניהם של אנשים מוסריים אחרים. אם אני יורה לעבר הילד שלך בעודי מתבצר מאחורי גבו של הילד שלי, יש לך הצדקה לירות לעברי חזרה, גם אם אתה עלול לפגוע בילד שלי. אם תסתפק בגילגול עיניים ותניח לילד שלך למות, אתה לא מוסרי כפי שנדמה לך. --- בכל זה לא אמרתי שמלחתם של הפלסטינים נגד בכיבוש איננה מוצדקת. היא מאוד מוצדקת. מה שלא מוצדק - אפילו במסגרת מלחמה כזו - הוא השימוש בטרור נגד אזרחים וילדים וההתבצרות מאחורי ובתוך אזרחים וילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהמלחמה נעשית כנגד אוכלוסיה אזרחית ולא צבא אחר (קרי, כיבוש) מטבע הדברים תהיה "הסתתרות מאחורי ילדים" והטיעון בעד פגיעה בחפים מפשע הוא אפולוגטי וצדקני. ניתן להעלות מספר שאלות לגבי הטיעון הזה: האם המידע על מיקומו של המחבל מבוסס מספיק? האם המחבל לא יכול לעזוב את המקום ואז הפגיעה תהיה רק בחפים מפשע? האם כוח האש מוגבל מטיבו למטרה או שאינו מדויק מספיק ולכן יגרום בהכרח נזק סביבתי (כלומר פגיעה באנשים חפים מפשע)? להגיד שהתפיסה המוסרית גורסת פגיעה באוכלוסיה רחבה, מלבד הפיתול הלוגי, היא גם עדות להתקהות רגשותיה של חברה כובשת שלא נגמלה מתפיסת "הכח לבדו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"והטיעון בעד פגיעה בחפים מפשע הוא אפולוגטי וצדקני" אתה חוזר לשיטת הסיסמאות - "אפולוגטי וצדקני", כמו טיפשי ומגוחך וכו' - במקום להתייחס לטיעון עצמו. תנסה תשובה ישירה: האם כאשר אני יורה על ילדך מאחורי גבו של ילדי, אתה ראשי לירות לעברי או שעליך להניח לי להרוג את ילדך? ===>"ניתן להעלות מספר שאלות לגבי הטיעון הזה: האם המידע על מיקומו..." נכון. ניתן וצריך להעלות שאלות כאלו. אבל אתה לא מעלה אותן. אתה קובע באופן גורף שכל פגיעה בחפים מפשע איננה מוצדקת. וזו צדקנות וקהות רגשות. ===>"להגיד שהתפיסה המוסרית גורסת פגיעה באוכלוסיה רחבה..." אבל מי אמר את זה?! להשיב לדחליל שאתה מציב, במקום לדברים שנאמרו לך זה עדות לחוסר יושר אינטלקטואלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצגת הדברים שלך כאילו פגיעה בפלסטיני היא שתמנע פגיעה בישראלי והימנעות ממנה היא הפקרת הישראלי היא דיכוטומיה פשטנית. לזה אני קורא אפולוגטיקה וצדקנות. ''אבל בעיני אדם מוסרי, הילד שלו שווה יותר, והוא רק מבין שככה זה בעיניהם של אנשים מוסריים אחרים. אם אני יורה לעבר הילד שלך בעודי מתבצר מאחורי גבו של הילד שלי, יש לך הצדקה לירות לעברי חזרה, גם אם אתה עלול לפגוע בילד שלי. אם תסתפק בגילגול עיניים ותניח לילד שלך למות, אתה לא מוסרי כפי שנדמה לך.'' זהו הטיעון שאומר שיש צורך או הצדקה באוכלוסיה חפה מפשע. זה לא דחליל. אתה אמרת את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז עכשיו אתה מתרגם את הסיסמה "אפולוגטיקה וצדקנות" לסיסמה "דיכוטומיה פשטנית", אבל עדיין לא מתייחס לדברים עצמם. אני שואל אותך: *אם* פגיעה בפלסטיני תמנע פגיעה (על ידי פלסטינים) בישראלי, אז האם מוצדק שהצבא הישראלי יפגע בפלסטיני? זו שאלה פשוטה - אבל תשובה פשוטה עליה תבהיר את עמדתך המוסרית. מאידך, זה שתגיד שאני צדקן, או פשטני לא רק יסתיר את עמדך המוסרית. ===>"זהו הטיעון שאומר שיש צורך או הצדקה באוכלוסיה חפה מפשע" שוב אתה שם טיעונים בפי. אני לא דיברתי על אוכלוסיה רחבה, אלא על אדם אחד שמסתתר מאחורי ילד אחד, ויורה על ילד אחד - שלך. למה אתה לא יכול להתייחס למה שאני אמרתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלך פשוטה לכאורה אבל התשובה עליה מורכבת: חיסול מבוקש יביא למותו של טרוריסט אבל לא בהכרח ימנע טרור עתידי. במקומו יבואו מחבלים נוספים (הרוסים שנוקשים מאיתנו פי כמה, לא מצליחים לחסל את הטרור הצ'צ'ני) וגם יביא לפיגועי נקמה. הטיעון שחיסול כזה יציל חיי ישראלים הוא לא ברור מאליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, תודה - על ההתייחסות לדברי. ===>"חיסול מבוקש יביא למותו של טרוריסט אבל לא בהכרח ימנע טרור עתידי...הטיעון שחיסול כזה יציל חיי ישראלים הוא לא ברור מאליו." אני גם מסכים עם ההערכות האמפירות - "לא בהכרח ימנע ..." אבל השאלה איננה אמפירית אלא מוסרית: אם *נניח* שחיסול טרוריסטים יפחית או יחסל את את הטרור, האם אז תשובתך לשאלתי הפשוטה היא חיובית. ואם חיסול היורה (ובנו - מגינו) יציל את הילד שלך, למרות שלא יחסל את הטרור כולו, האם לא תירה ביורה כדי להציל את בנך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתאים למה שכתבת צמד המילים "מדרון חלקלק". זה לא שלפעמים קורה שמחליקים במדרון הזה; תמיד מחליקים במדרון הזה. פצצה מתקתקת הפכה להיות גם פצצה מתקתקת וירטואלית. הבעיה עם המדרונות הללו מתחילה כשיש אזרחים שמתנגדים לשיטה הזאת. אז בינתיים מתעללים בהם בשדה התעופה, פורצים אליהם הביתה ובודקים את המחשב וכד'. בהמשך הם עלולים להדרס בתאונת דרכים או להעלם. נשמה הזוי? בהתחלה לקחו את היהודים ואני לא אמרתי כלום כי אני לא יהודי. אחר כך לקחו את הקומוניסטים ואני לא אמרתי כלום כי אני לא קומוניסט. אחר כך לקחו את חברי האיגודים המקצועיים ואני לא אמרתי כלום כי אני לא חבר באיגוד מקצועי. ואז לקחו אותי ולא נשאר אף אחד שידבר בשבילי. מוכר לכם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שורש הפאנטיזם, שהוא לא סובל מדרונות כי עלולים להחליק בהם. אז הפנאטים עומדים רק בקצוות - למעלה או למטה - של המדרון. בוא נראה אם הבנתי את המדרון החלקלק: בהתחלה יריתי במי שיורה עלי, אחר כך יריתי במי שליד מי שיורה עלי אחר כך יריתי לכל הכיוונים ובסוף יריתי בעצמי. מסקנה - אל תירה במי שיורה עליך כי בסוף תירה בעצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצחת. לתשובה מתוחכמת כזאת לא ציפיתי. תשובה ניצחת. היא גם תופסת לגבי אלו שאליהם כוון השיר במקור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |