|
||||
|
||||
אני מסכים איתך שלמעשה כל פעילות שלטונית היא פוליטית -כולל התחום הכלכלי. דוקא הפעילות של בתי המשפט היא הפחות פוליטית בין כל המערכות. עצם העובדה שהיא פעילות מגיבה, מפחיתה את המימד הפוליטי בה. |
|
||||
|
||||
להתייחס לבית המשפט כ''מגיב בלבד'' בעידן העותרים הציבוריים, זו היתממות. |
|
||||
|
||||
בית המישפט פונה לעותרים הציבוריים הפוטנציאליים ומנסה לשכנע אותם לעתור? |
|
||||
|
||||
לפעמים (לצערי לא הצלחתי למצוא סימוכין לתגובה 538847). אבל גם לולא כן, די בהרחבה הבלתי מוגבלת כמעט של זכות העמידה כדי שכל נושא שהוא יגיע לפתחו של בית המשפט. מכאן קצרה הדרך לבחירת הדיונים המעניינים. |
|
||||
|
||||
באחת התגובות הקודמות היה מצורף לינק למאמר בהארץ שמפרט את המריחות שמורח הבג''ץ כדי לא למהר ולפסוק. והוא פונה לכנסת כדי שתפתור את הבעיה הספציפית בחקיקה וכו' ונותן עוד ועוד ארכות למערכת הפוליטית. לפעמים נדמה לי שהפוליטיקאים רוצים שבג''ץ יפסוק כדי שיהיה שעיר לעזאזל ואפשר יהיה לכוון אליו את האש ויאשימו אותו במחדלים שלהם. |
|
||||
|
||||
שים לב היכן הבג"ץ היוזם שלנו בפרשה הזאת. יתכן שאם היתה מוגשת עתירה הוא היה נענה. אבל על פי דבריך הוא בגדר יזם ואקטיביסט. הבגץ אפילו אינו מתייחס לכך שלא מבצעים את הפסיקות שלו. |
|
||||
|
||||
===>"יתכן שאם היתה מוגשת עתירה הוא היה נענה. אבל על פי דבריך הוא בגדר יזם ואקטיביסט". הנה עוד פרשנות חדשה (ודמגוגית) למונח "אקטיביזם שיפוטי": הרי בגץ אף פעם לא הגיש עתירה לעצמו - לכן אי אפשר לומר שהוא יוזם ואקטיביסט. אני יכול להוסיף שבגץ גם לא קבע למי עלינו להצביע - ולכן אי אפשר לומר שהוא באמת אקטיביסט. למי שמתבלבל, אומרים על שופטים שהם אקטיביסטיים כאשר הם מפעילים ביקורת שיפוטית ומבטלים חוקים שאינם תואמים את החוקה או חוקי היסוד. לא אומרים עליהם שהם אקטיביסטיים בגלל שהם עושים התעמלות בוקר. ===>"הבגץ אפילו אינו מתייחס לכך שלא מבצעים את הפסיקות שלו." נו, זו ממש הוכחה לחוסר אקטיביזם. עובדה, שופטים אקטיביסטיים באמת היו תופסים נשק ויוצאים לאכוף את פסיקותיהם. |
|
||||
|
||||
נחמד מאד מצידך שאתה מראש מסדר את האנשים לאלו שמתבלבלים ואלו שחושבים נכון. חברי הכנסת חוקקו את חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק, אחר כך התחילו לחוקק חוקים סותרים ולמה הם מצפים? שהאזרחים לא יפנו לבג"ץ? אל מי הם יפנו? אליהם? אפילו עם לא חוקקו חוק שואפשר ביטול חוקים, הרי את סידור קקפוניית החוקים הזאת הבג"ץ חייב לאזרחים. הרי בתפיסת עולם המטריאליסטית שלנו אנחנו מכירים רק ביקורת אחת על חקיקה: שהיא מופקרת בגלל עלות החוקים. אם יחוקקו חוקים אנטידמוקרטיים וגזעניים אז זה בסדר. יוזמי החקיקה הגזענית זועקים חמס על שהבג"ץ הוא דיקטטור ואנטי דמוקרטי ואקטיביסט גדול. אני חושב שמישהו אחר התבלבל כאן בקשר לשאלה מהי דמוקרטיה ומי מחסל אותה. אם יחוקקו חוק שיחייב אותך להשבע אמונים לשר נחוץ ותסרב אחרת תישלל אזרחותך, הבג"ץ לא יבוא להציל אותך אם לא תפנה אליו. הוא ישב ויסתכל איך שוללים ממך את האזרחות והדמוקרטיה נהרסת. אני נפעם מתמונת המראה העקומה שקיבלו אצלנו המושגים דמוקרטיה, חרות וזכויות אדם אלמנטריות. |
|
||||
|
||||
===>"אני נפעם מתמונת המראה העקומה שקיבלו אצלנו המושגים דמוקרטיה, חרות וזכויות אדם אלמנטריות." "נפעם" זה יפה. רומנטי כזה. אבל זה לא סיבה לבלבל מושגים. ===>"...הבג"ץ לא יבוא להציל אותך אם לא תפנה אליו". אז אני כן אפנה אליו. (או אתה, או העמותה...) אבל אני בטח לא אומר שאם הוא לא פנה אלי, אז הוא לא אקטיביסט. כי שופט אקטיביסט זה לאו דווקא כזה שעושה כל מני אקטים, כמו רובין הוד. |
|
||||
|
||||
תפנה אליו ותאפשר לו להיות אקטיביסט? תפנה לדיקטטור? לא יפה. |
|
||||
|
||||
אני אפנה אפילו לאלוהים, אם זה יעזור לך להבין את ההבדל בין אקטיביסט להיפר-אקטיבי. |
|
||||
|
||||
תכריח את הבג''ץ לקחת ריטלין. |
|
||||
|
||||
רק תזכורת קטנה מאיפה הדיון התחיל, הידיעה עוסקת במקרה שבו "בית המשפט העליון סירב בהחלטתו זו לתפוס את מקום המחוקק" ואז הגיעו שלוש ההודעות הראשונות שניסו להסביר מדוע בית המשפט לא אקטיביסיט במקרה הזה למרות שהוא היה אקטיביסט במקרים אחרים. לאחר מכן אתה מחית שבית המשפט מעולם לא היה אקטיביסט כי הוא לא פונה לאנשים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שכויכוח על אקטיביותו או אי אקטיביותו של בית המשפט העליון מסתובב בשני שדות שאפשר לראות גם חפיפה ביניהם: השדה המישפטי ותפיסת העולם לגבי המשטר הדמוקרטי. בעלי התפיסה הדמוקרטית החלקית טוענים שאל לו לבית המשפט לעסוק בשום דבר פוליטי והכל נקבע על ידי רוב ומיעוט. בעלי תפיסה דמוקרטית רחבה יותר שאינם רואים בדמוקרטיה את שלטון הרוב. שאלת האקטיביזם נוגעת למידה שבית המשפט מתעלם מפניות (עתירות הציבור). האם הקביעה של הבג"ץ שבתחום שלטונה של ישראל, צריך לעשות מאמץ לעצור מבוקשים ולא לחסל אותם- ניסה להגביל את סמכות הצבא כשופט חוץ מהמסגרת של בית הדין הצבאי- היא אקטיביזם? מדוע מי שעתר בנושא אינו זכאי לסעד? הרי אם תקח את כל העתירות בעניין הזה, תחושת הבטן שלי כי לא בדקתי- היא שקבלת העתירה והוצאת צו, היא מקרה די נדיר. הרוב המחלט נדחה. האם לדעתך הבג"ץ היה צריך לא לעסוק בכלל בעתירות בשטחים? הרי המדינה (משרד הבטחון) רצתה שהוא כן יעסוק בזה כדי לתת לכל מה שמתרחש בשטחים מראית עין של לגיטימיות. מה שמערכת הבטחון רצתה זה 100% הצלחה- דחיית עתירות. היא היתה יכולה להגיע לזה אם היתה מאופקת ופועלת באופן מושכל יותר, בקיצור, אם היתה מפעילה יותר את הראש ולא דוחפת בכוח בית משפט עליון די צייתני לחוסר ברירה. |
|
||||
|
||||
אני לא מודד אקטיביזם על ידי אחוזי דחיות אלא עד כמה רחוק השופטים הגיעו בפסקים שלהם. לדוגמה בבית סוהר הפרטי, אתה לא יכול להגיד שזה ייחודי לישראל כי זה לא קשור לא לכיבוש ולא לדת היהודית וחוץ מזה זה קיים בהרבה מדינות. אז אתה יכול להגיד כמו יהונתן שזה "אור לגויים" קשה להגיד שזה לא אקטיביזם. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |