בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/03/10 7:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגובה ל תגובה 538315 אני רוצה להסביר את דברי לגבי "כופר בהתחממות מול כופר בהשפעת האדם": אני לא חושב ש"ההתחממות נעצרה בעשר השנים האחרונות". בפירוש הממוצע של 2000-2010 גבוה יותר מהממוצע של 1990-2000, והיתה התייחסות לנקודה הזו בדיון כבר מזמן - ראובן גם הפנה וגם הסביר (אם מסתכלים על השנים 1998-2000 כפיק לוקאלי, תופעה ידועה ומוכרת בשם "אל ניניו" ומחליקים את הפסגה הזו החוצה מהגרף רואים שההתחממות *לא* נעצרה). אלא שכשנכנסים לפינה הזו אתה אומר שאתה בעצם *מסכים* שיש התחממות גלובאלית והפלוגתא שלך היא רק עם הסברה שלפעילות האנושית יש השפעה משמעותית, וכשיוצאים חזרה מהפינה הזו ושבים לדיון הכללי, לפתע צצה מחדש האמירה ש"ההתחממות נעצרה". לזה התכוונתי כשאמרתי בוקי סריקי. >> באותה דת שאומרת שזה נכון שבעבר היו התחממויות והתקררויות בכדור הארץ אבל עכשיו הגענו להתחממות בלתי הפיכה אלא אם כן נחדל להפליץ לא ראיתי מישהו אומר שההתחממות היא בלתי הפיכה. בסקאלות גיאולוגיות צפויות עוד התחממויות והתקררויות רבות. בסקאלות גיאולוגיות צפויים גם מינים להיכחד (כולל המין האנושי) ומינים חדשים להופיע. לי יש עניין בסקאלות אנושיות ולא בסקאלות גיאולוגיות, והשאלה שמעניינת אותי היא האם האקלים בעשרות השנים הבאות צפוי להשתנות באופן שייצור בעיות של ממש לקיום האנושי על הפלנטה הקטנה והמסכנה שלנו. אם למשל שינויים במשטר המשקעים יופיעו מהר יותר מיכולתנו להתאים את כלכלת העולם אליהם, או אם בתקופות המעבר ההתנהגות האקלימית תהפוך בלתי צפויה במידה שתפגע בחקלאות העולמית, אזי אנו עומדים בפני סכנה של רעב, מגפות ומלחמות. האפשרות הזו מדאיגה אותי מספיק שאיני מוכן להסתפק ב"יש גם תאוריה חליפית של מדען רציני מאד בשם שביב שמראה שאין לך מה לדאוג". אני רוצה לראות את מנהיגי העולם מתחילים להתייחס להווה בתור שבע השנים הטובות, ומתחילים להכין את העולם לשבע (או שבעים) השנים הרעות. לצורך העניין צריך לשקול את הסיכונים והתחזיות במנותק ממחויבות רגשית. אתה נכנסת לדיון עם דעה ברורה ופסקנית שאין כאן כלום, אבל כמעט את כל הנתונים הממשיים מהם אתה מסיק *היום* שאכן זה המצב למדת רק אחר כך. אני נכנסתי לדיון במצב של דאגה משום שההשלכות של האפשרות שמה שרוב המדענים אומרים אכן נכון הן מדאיגות ביותר, וללא בטחון מלא בכלום. עדיין לא מצאתי סיבה מספיק טובה להרגע. הצבעה על פגמים בתיאוריה, או עצם קיומן של תיאוריות אחרות זה לא מספיק טוב. אתה ושכמותך גורמים לעולם לבזבז זמן בדיונים מעגליים במקום להתחיל לטפל בשאלה "טוב, אז מה אפשר לעשות". צר לי שהציקו לך בזמן ההיסטריה של באג אלפיים. אם זה מנחם אותך אז גם לי הציקו באותה תקופה, וגם לי זה נראה כמו שטויות של אנשים שמה שמעניין אותם זה כסת"ח. גם אני ניקרתי בסקירות על הנושא וגם אני הבטחתי להנהלה שאנחנו כבר מזמן סרקנו את כל הקוד ואין להם מה לדאוג. כדאי לזכור גם את *סוף* הסיפור על הנער שצעק "זאב" ולא רק את האמצע: בסוף הסיפור הזאב באמת הגיע, ובאמת טרף את העדר. אל תתן לנסיונך בהיסטריה של באג אלפיים לצבוע את שיפוטך לגבי כל שאלה עלי אדמות. לפעמים הזאבים באים באמת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא האמצע של הסיפור על הנער שצעק ''זאב'' די מעניין, ובהחלט אפשר ללמוד ממנו. הסיפור אומר שהנער שצעק ''זאב'', כל אנשי הכפר יצאו בזעקות קרב, חמושים בגרזנים, מקלות ואבנים להרוג את הפולש, אבל לא מצאו שום זאב. מה שהמספר אינו אומר לנו זה מדוע לא נמצא שום זאב. האם זה בגלל שהנער בדה את הזאב מליבו, או שהזאב שמע את זעקות הקרב של אנשי הכפר, קיפל את זנבו בין רגליו, וברח להסתתר ביער. אני, באופן אישי, תומך באפשרות השניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לקחת את האפשרות שאתה תומך בה בתור זו שמייצגת את המציאות, אפשר לשאול: בתור אנשי הכפר, מה האיסטרטגיה הנכונה? למע״ד, אם העדר מספיק חשוב1 (ובמקרה הזה אין ספק שזה המצב), עדיף לצאת עם מקלות ואבנים פעם אחרי פעם, אפילו עם הסיכון שב_חלק_ מהמקרים עובדים עלינו, מאשר להחמיץ את הפעם האחת בה הזאב אכן בא. 1 אולי יש בכפר גם רפתנים ולולנים שבעצם אפילו ישמחו, לפחות קצת, לראות את הכבשים יורדות מהתפריט לטובת הזאבים - הביקוש לעוף ובקר יעלה, ושטחי המרעה יתפנו לגידול תירס וקנביס... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על ההסבר שלך ושל ראובן בעניין הגרף בעשר השנים האחרונות למרות שהוא כולל את המילים הנפלאות "אל ניניו" (זה מזכיר לי קצת את המערכון של אורי זוהר [בטרם היה רב] "פוקר יהודי", שבו אורי זוהר תמיד מנצח ע"י הוספת מלים נחמדות למשחק). בגרף רואים בפרוש עלייה שנבלמת למשהו שעלול להתברר תוך שנים מעטות כנקודת מקסימום ומעבר מעליה לירידה, כשם שהעליה עד 1940 נבלמה והחלה ירידה במשך שנים מספר שהתחלפה שוב בעליה. אני רואה זאת בעיני, וכל אחד יכול לראות זאת כמוני, ולא צריך לבלבל את המראה בעזרת אלניניואים. לא מדובר בכלל בסקלות "גיאולוגיות". אותה התקררות של אחרי 1940 הייתה בסקלות אחרות, כמו שהטמפרטורה הגבוהה מהטמפרטורה היום ששררה בתקופה מסויימת בימי הביינים, לא הייתה קשורה ל "סקאלות גיאולוגיות". ונראה לי שלמרות הסבריי החוזרים ונשנים עדיין אינך מבין למה אני מתכוון כשאני אומר שאני מסכים שיש התחממות בעולם. כל מה שהתכוונתי הוא שאני מסכים למה שרואות עיניי בגרף, והגרף מראה שאכן במאה + השנים האחרונות הייתה בסך הכול התחממות. אבל אם אותו גרף אומר שאחרי 1940 היו מספר שנים של התקררות אז באותן שנים הייתה התקררות. ואם הגרף יראה שבעשרים או שלושים השנים הבאות תהיה התקררות אז תהיה התקררות למרות שאמרתי שאני מסכים שיש התחממות. אני מקווה שעכשיו לפחות אתה מבין מה שאני אומר. איני יודע מדוע נזכרת בבאג 2000. אמרנו בזמנו מה שאמרנו, והוא אינו ראוי ליותר מכך. אני עדיין ממתין לחוות דעתך בקשר לתיאוריה החילופית של ניר שביב, שהעז להציע תיאוריה כזאת למרות שלטענתך איש לא הציע כזאת, ולכן לא השתכנעת. אשר לשאלה "טוב, אז מה אפשר לעשות", נניח שניר שביב צודק וההתחממות על כדור הארץ היא תוצאה אך ורק של פעילות קוסמית בשמש. אם זה נכון, "טוב, אז מה אפשר לעשות ?". להמציא בכוח תיאוריה אחרת שאתה אולי כן אפשר לעשות משהו, ואחר כך לעשות ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלטתי לכתוב עוד תגובה כדי להיות בטוח שלא אצטרך להסביר שוב למה אני מתכוון כשאני אומר שאני מאמין שיש התחממות. הפעם אני מנסח זאת כך, שפשוט לא יכולה ליפול טעות. ובכן, מחק את האמירה שלי "אני מסכים שיש התחממות" ובמקומה כתוב: "אני מסכים שהגרפים שמוצגים לנו שמתארים מדידות ממוצעות של הטמפרטורה בכדור הארץ במאה + השנים האחרונות, כמו אותו גרף מפורסם שהביא ראובן, שאנו דנים בו כל הזמן, משקפים תוצאות אמת ואינם מזוייפים". זה, ו*רק* זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מרבה לבקר אותי שאיני מבין את דבריך, אבל אתה עצמך לא ממש מתאמץ להבין מה אני אומר. אז ככה: למרות שלדבריך אמרתי, הרי ש*לא אמרתי* בשום מקום שאין תיאוריה אחרת. כן חזרתי ואמרתי כמה פעמים שאין תאוריה אחרת *עדיפה* על התיאוריה שמקובלת כרגע על רוב המדענים שעוסקים בתחום. (זה יכול להיראות כטאוטולוגיה, בגלל שכל עוד איני חש עצמי כבר סמכא, "עדיפה" בעיני זה בדיוק "מקובלת על רוב המדענים העוסקים בתחום". מילת המפתח ששוברת את הטאוטולוגיה היא "כרגע". כשרוב המדענים העוסקים בתחום יעדיפו תיאוריה חדשה, זו תהפוך בעיני "עדיפה". אתה קורא לזה בגדי המלך, אבל זה בדיוק המצב גם בפיסיקה, כימיה, תעופה, ביולוגיה או כל תחום אחר בו איני חש עצמי כמומחה). דעתי האישית היא שיתכן בהחלט, ואולי אפילו סביר ששינויים בעוצמת הקרינה מהשמש אחראיים לשינויי האקלים שאנו חוזים לא פחות ואולי יותר משינויים בריכוזי הפד״ח. ההבדל בינינו הוא שאני מעדיף לא להמר בשלומם של ילדי ונכדי על ההסתברות הזאת, ואני רוצה שהיא תהיה הרבה יותר קרובה לוודאות1 ממצבה היום לפני שאחליט שאין צורך במעשה. >>> נניח שניר שביב צודק וההתחממות על כדור הארץ היא תוצאה אך ורק של פעילות קוסמית בשמש. אם זה נכון, "טוב, אז מה אפשר לעשות ?". להמציא בכוח תיאוריה אחרת שאתה אולי כן אפשר לעשות משהו, ואחר כך לעשות ? אני חושב שאתה עושה כאן קפיצה מחשבתית נחשונית ולא מוצדקת: אם ההתחממות היא עובדה, הרי שצריך לבדוק במלוא הרצינות כל אפשרות לפעולה שתשפר את שליטתנו באקלים ותאפשר לנו לווסת את האקלים אופן שיקטין את הסיכוי לאסונות נגרמי אקלים. מובן שאם פעילות אנושית היא האחראית לרוב השינוי (כמו שאני מאמין1) הרי שקל יותר להשתכנע שעל ידי פעולה יזומה בני האדם גם יכולים להפוך, לשנות או לעצור את המגמה. המסקנה ההפוכה אינה נכונה: גם אם האפשרות הפחות סבירה1 היא האמיתית, למשל התיאוריה של שביב, אין להסיק מכך שאין בידינו להשפיע כדי להפוך או לעצור את השינוי. (ורק למען "דברים בשם אומרם": המערכון הוא של קישון, לא של זוהר, למרות שיתכן שגם זוהר ביצע אותו. אני זוכר במעומעם דווקא ביצוע של השמוליקים, אבל על זה אי אפשר לסמוך. לגבי קישון אני בטוח. ראובן כלל לא הזכיר את אל ניניו, הוא רק ציין שיש פיק בגרף באיזור 1998, ואם מחליקים את הפיק הזה רואים עלייה פחות או יותר רצופה. אני הוספתי "אל ניניו" רק כי אני גאה שאני יודע לומר זאת) 1 יאדה יאדה יאדה: יותר סבירה == מקובלת על רוב המדענים העוסקים בתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נמנע מלהגיב על תגובה זו כי חל כאן איזה בלבול קטן, ולא ראיתי תגובה אחרת שלך. אחרי שראיתיה התייחסתי גם לעניין ה''עדיפות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכון על ה''פוקר היהודי'' נכתב בידי אפריים קישון כפיליטון. למיטב זכרוני היה זה פיליטון מצחיק מאוד. הכוכב בסיפור היה ארבינקה, את הסרט ארבינקה לא ראיתי אבל אני מאמין ששיחק שם בתפקיד הראשי טופול ולא הרב זוהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שהמערכון הזה שולב באיזה סרט, בגרסה מאוחרת, אך מה שזכור לי הוא אותו מערכון ששודר ברדיו שוב ושוב. אורי זוהר היה בפרוש ה''תחמן'', וקולו עדיין מהדהד באזניי, ומי היה בן זוגו במערכון איני זוכר. מכל מקום ה''אל ניניו'' במערכון היה ''עמוס חכם'' (שהיה חתן התנך הראשון), השם הזה גבר על כל יתר המלים שאורי זוהר המציא קודם לכן, ואפשר לאורי זוהר לגרוף שוב את כל הקופה בסוף המערכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קונשטטר: "אני אגיד לך ארבינקא, אני נגד משחקי מזל. אתה מסתבך יותר ויותר עד שבסוף זורקים אותך לקלפים". ארבינקא: "מה קלפים? את הפוקר שלי משחקים בלי קלפים בלי כלום, במוח צלול בלבד. אתה חושב על מספר, אני חושב על מספר. ומי שחשב על מספר גדול יותר הוא הזוכה בבנק". ארבינקא: "השחקן המצליח להודיע ראשון על פאגט, זוכה בבנק בלי שים לב ליחס המספרים". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |