בתשובה לGod eat God, 21/01/02 16:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא דיברתי על גיוס חרדים, אלא על גיוס *בנות* חרדיות לצבא. ושוב, זה לא בגלל ש*אני* או כל אינדבידואל אחר לא מסכים איתה, זה בגלל שקבוצה חברתית שלמה לא מסכימה איתה. אני אנסה להסביר שוב: הקבוצות החברתיות השונות יכולות לדבר על חשיבות הערכים שלהם מכאן ועד הודעה חדשה, אבל זה לא מוביל לשום מקום. אין חשיבות לדירוג ערכי בין הקבוצות השונות, אלא לדירוג ערכי רק *בתוך* הקבוצות השונות. כאמור, לקבוצות חברתיות שונות יש ערכים שונים. הערכים נעים גם הם על סקאלה של חשיבות. על הערכים והנורמות החשובים ביותר, ינסו עד כמה שאפשר לא לערער, ועל הערכים והנורמות החשובים פחות תעשה פשרה במקום שצריך. גיוס בנות חרדיות לצבא ניצב במקום גבוה מאוד בתחום הערכי עבור הציבור החרדי. לכן הקבוצות החברתיות השונות (בינהן החילונים) התפשרו על כך, ונאבקו והצליחו במאבקים אחרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גיוס *בנות* חרדיות לצבא הוא חלק מגיוס חרדים, פר-הגדרה. אם קבוצה חברתית שלמה תחליט שהיא לא רוצה לשלם מיסים, יהיה זה חוקי לשיטתך להשתמט מהתשלום. אין דין ואין דיין. על נושא מוחלטותם של הערכים (כמו כל דבר סובייקטיבי) אני מוכן להתדיין איתך, אבל דע לך שמדובר בפילוסופיה כבדה. אין כל קשר בין ערכים למסגרת מדינית כלשהיא. גם אם הדבר שהכי חשוב בעולם לי ולעוד 100,000 איש זה לאכול את סמילי חיים, עדיין אסור לי (לנו) לעשות זאת. אין לכך כל קשר לא לשאלה אם בודד או מיליונים מבקשים לעשות כך, ולא אם הדבר "ניצב במקום גבוה מאוד בתחום הערכי" שלנו, או פחות ערך. הזכויות שלי (ושל 100,000 תומכי) נגמרים בקצה אפו הטעים (?) של סמילי. הדמוקרטיה היא אוביקטיבית, וככזאת, ניטראלית מבחינה ערכית (סובייקטיבית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם קבוצה חברתית שלמה תחליט שהיא לא רוצה לשלם מיסים, יהיה זה חוקי לשיטתך להשתמט מהתשלום. אין דין ואין דיין." זה לא משנה אם זה חוקי בעיני או לא. חוקי זה מה שמגדירה החברה. והחברה לא תגדיר זאת כחוקי, כיוון שדרישה ערכית כזאת, של השתמטות ממיסים, לא תתקבל על ידי הקבוצות החברתיות האחרות. דרישה כזאת היא דרישה שהקבוצות החברתיות האחרות לא תסכמנה לקבל בשום תנאי. דרישה שלא תוכל להעשות בה פשרה. אי לכך תוסיף את הקבוצת משתמטי המס יחד עם קבוצת הקניבליזם. "גיוס *בנות* חרדיות לצבא הוא חלק מגיוס חרדים, פר-הגדרה." מבחינה ערכית - בראי החרדים, כמובן - יש שוני בין גיוס בנים חרדים לגיוס בנות חרדיות. וזה מה שחשוב, ולא ההגדרות שלך. הרי גם הצבע הכחול הוא חלק מספקטרום הצבעים, ובכל זאת אני יכול לדבר על הצבע הכחול בנפרד. אני לא מדבר על הדמוקרטיה הליברלית כאקסיומה, ומכאן מתחיל את הדיון. אם הייתי עושה כן, הייתי נאלץ לקיים את כל הנגזרות של אותה אקסיומה. מדינת כל אזרחיה, מדינה חילונית לחלוטין, ללא סממן יהודי-דתי וכו'. אני מתחיל את הדיון בקבוצות חברתיות הרוצות לגור יחדיו. אותן קבוצות חברתיות מסכימות שחובה עליהן לוותר כשאפשר. אותן קבוצות חברתיות מגלות, למזלן, שאין לקבוצה אחת ערך או נורמה אשר היא לא יכולה לוותר עליו מצד אחד, והיא בלתי נסבלת לחלוטין על הקבוצה אחרת מצד שני. וראו הקבוצות כי טוב, והתחילו לקיים חיי מעשה תוך פשרה וויתור כשאפשר, וכפיה הדדית כשצריך. ערכים באופן כללי אינם מוחלטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זכור לי שביקשתי לחיות עם החרדים, ולא עושה רושם שהם מאושרים במיוחד מזה שאני מסתובב להם בין הרגליים. מדובר על שתי חברות שנמצאות במאבק זו עם זו - החיים המשותפים די ניכפו עלינו. אין פלא שהם מעוניינים לכפות עלינו את סגנון חייהם. אנחנו יוצאים יותר טוב - אנחנו מעוניינים להבטיח לנו אפשרות לקיים את סגנון חיינו, אבל ממש לא אכפת לנו מה הם עושים עם עצמם. אתה אומר שאנחנו צריכים להתפשר. אם נקבל את הגישה שלך, אז העמדה החילונית צריכה להשתנות - אנחנו צריכים לדרוש (*לדרוש*!) שכל החרדים יחזרו בשאלה, לדחוף להם חזיר לאוכל ולכפות עליהם להדליק את האור פעמיים ביום כל שבת. מעמדת הפתיחה הזו, נוכל לנהל מו"מ חזרה למה שרצינו מלכתחילה - חופש. נו, זה נראה לך הגיוני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו התחכמות כיוון שאני מדבר על המציאות. על מה שקורה, ולא על פלפולים על מה היה קורה לו היינו דורשים כך או אחרת. אם אני אמשיך את הכיוון שלך, אז החרדים מנגד ידרשו שכל החילונים יחזרו בתשובה, יתפללו שלוש תפילות ביום, קריאת שמע על המיטה, נישוק מזוזות ואמירת מאה ברכות בכל יום. ואז מהעמדה הזאת ומהעמדה שהצגת יצטרכו כולם להתפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המציאות היא שהחרדים דורשים ממני, ואני לא דורש מהחרדים. אתה אומר שלפי הגישה הנכונה, צריך לתת חצי ממה שדורשים החרדים. אם כן, הפעולה הרציונלית מצידי היא לדרוש מהחרדים, ואז נתפשר על אפס, בסוף - וקיבלתי בדיוק מה שרציתי. זו לא התחכמות, זה ניסיון לנתח את המצב כפי שאתה מתאר ולנסות לפעול באופן רציונלי על-פיו. אני גם מסכים שכתוצאה מכך, על החרדים יהיה להקצין את עמדותיהם - זו בדיוק הסיבה שאני מתנגד לניתוח שלך, וחושב שהוא שיטה קלוקלת שאינה מסייעת לאיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתבתי שצריך לתת חצי ממה שדורשים. לא דיברתי בשפה של נוסחאות מתמטיות. אתה כן דורש מהחרדים. אתה דורש מהם להתגייס לצבא, לסבול את הימצאותם של וידאומטים עם סרטי פורנו, לסבול את הימצאותם של בתי מסחר ובתי עינוגים בשבת ועוד ועוד. אני לא טוען שאתה לא צודק בדרישות שלך. אני לא טוען שאתה צודק. אני רק טוען שבמדינה אוטופית בראי החרדים המצב היה אחרת לגמרי. יוצא מכך שהמציאות העכשווית היא הסכמה/התפשרות מצידם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד אתה יכול להתנגד לניתוח? האם אתה טוען ששיטות איסוף הנתונים של אסף שגויות? האם אתה מתנגד לאחד הצעדים הלוגיים בדרך למסקנות? נראה כאילו אתה מתנגד *להשלכות* של המסקנות על חייך ולא למסקנות עצמן. כלומר, אתה סבור שיש סכנה אם אנשים ינהגו לפי המסקנות. זה אולי לגיטימי, אבל זו לא התנגדות לניתוח. זה משהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה של החרדים בהקצנה הזו היא שלחילוניים יש הרבה יותר מרווח הקצנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. על פי השולחן ערוך יש דרך מסויימת בה אדם צריך לנעול נעליו. נעילת נעל ימין, נעילת נעל שמאל, שריכת נעל שמאל, שריכת נעל ימין. מרחב ההקצנה של החרדים הוא מספיק גדול. מעוניין למלמל ברכה לאחר כל יציאה מהשירותים? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |