בתשובה לאיציק ש., 15/03/10 13:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבין. איך הפרות העבר של אוסטרליה מצדיקות את הפרות ההווה של קובה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתך מאירה באור יקרות את תגובותי בפתיל זה: הפרות זכויות אדם בהווה או בעבר במקום אחד *לא* מצדיקות את הפרתן במקום אחר. שאלה: איך הפרת זכויות האדם של הטיבטים בסין מצדיקה את הפרת זכויות האדם של הפלסטינים? תשובה: היא לא. מה עוד תבקשי מאתנו מכורה?1 1 כנער המשפט הזה שעשע אותי כי ביני לבין עצמי שרקתי את הוו. בימינו זה נראה לי פחות בדיחה ויותר עצוב: המכורה שלנו באמת התמכרה. התמכרנו לשלטון על עם אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה כששואלים את נשיא ברזיל איפה יש הפרות באמריקה הלטינית היום הוא מזכיר את ההיסטוריה של האבוריג'ינים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא. בדיקת מציאות קצרה: איציק ש. (יצחק?) - מגיב באייל. לולה (לואיס אינסיו דה סילבה) - נשיא ברזיל. הם אולי דומים, וקל לראות מה גרם לך להתבלבל, אבל לא מדובר באותו אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שניה, אם איציק מגיב באייל מי מנהיג את ברזיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LOL
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זהו, שתגובותיך בפתיל זה התחילו מהטענה שהמצב של הפלסטינים *גרוע יותר*, ודברים כמו הקריאה לחרם על ישראל נובעים מהטענה שהמצב של הפלסטינים *גרוע יותר מכולם*, ולכן יש להחרים את ישראל דווקא. וזה לא נעצר פה: כי כשם שאתה טוען שצריך להגביל את חופש הביטוי של מגיבי ימין מחשש רצח, ייתכן שיש כאלה שסוברים שיש איזה קשר בין מצבם של הפלסטינים לפעולותיהם, והם לא רק אובייקטים פסיביים בשרירות הלב הישראלית. ויתרה מזו: גם מגיבים השותפים לדעתך נזכרים פתאום שיש יחסיות, ולא רק היום כי אם גם בהיסטוריה - וכך, למשל, לתקוף את צ'אבז לא מוצדק, או מוגזם או דמגוגי או כל אחד מהביטויים החילופיים, כי פינושה פעם היה גרוע ממנו, והוא "יחסית" "דמוקרט גדול". אז הנקודה איננה רק השאלה 'האם הפרת זכויות אדם במקום אחד מצדיקה הפרתם במקום אחר', אלא גם השאלה 'האם מוצדק לדרוש בצורה סלקטיבית במיוחד את שמירת זכויות האדם', ו'האם מוצדק להתייחס בקריטריונים שונים למדינות שונות, ולפיכך לגנות מוסרית בצורה סלקטיבית' (שלא לדבר על השאלה 'האם בכלל אפשרית מדינה פלסטינית במצב הנוכחי, האם מדינה כזו תקיים את עצמה או תקיים סכסוך אלים גרוע מהמצב כיום, כמה מזה אשמת ישראל, כמה אשמת הפלסטינים, כמה אשמת גורמים אחרים ומה עושים בנתיים'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. אכן אמרתי ועודני אומר שמצבם של הפלסטינים גרוע יותר (עם סייג בקשר לצ'צ'נים - לא שידוע לי ההיפך, אבל קיבלתי טענה של מישהו בעניין כדי לא להכנס לדיון שבעיני אין לו ערך) אך לא תמצא בשום מקום שאני תומך בחרם על ישראל. גם לא אמרתי שה"עובדה" שמצבם של הפלסטינים גרוע יותר משל אוכלוסיות מדוכאות אחרות בעולם היא מהותית. מה שמהותי היא היותם אוכלוסיה מדוכאת. התחרות של "מי מדוכא יותר" היא חסרת ערך, כמו שניסיתי לרמוז בבחירת הכותרת לתגובתי. האם באמת חשוב למי יש חוקן יותר גדול? >> כשם שאתה טוען שצריך להגביל את חופש הביטוי של מגיבי ימין... התבלבלת. לא אמרתי ואיני חושב ש"צריך להגביל את חופש הביטוי של מגיבי ימין". אולי המקור לבלבול הוא אמירתי שהחלטת השופט להמשיך ולהטיל מגבלות כאלו ואחרות על תנאי המאסר של *יגאל עמיר* סבירה בעיני לא כנקמה אלא משום שנימוקי השופט שעמיר מסוכן נראים לי סבירים. אני לא מונה את יגאל עמיר בקרב "מגיבי ימין". אני מונה אותו בקרב הרוצחים. היום בו שתי קבוצות אלו ידמו זו לזו עד כדי בלבול ביניהם יהיה יום שחור באמת למדינת ישראל. באופן טריביאלי יש קשר בין מצב הפלסטינים למעשיהם. איני רואה את הרלוונטיות לדיון של נקודה זו. לבקר את צ'אבס זה סביר כשם שסביר לבקר כל מנהיג אחר. צ'אבס רחוק מלייצג בעיני את התגלמות הרוע עלי אדמות, אך יהיה זה טפשי מצדי לנסות לשים אותו בקופסת האתרוגים ששמורה לאלו שאסורים בביקורת. איני יודע איך חדר צ'אבס לדיון. את פינושה הזכרתי לא כמשהו ש"לאורו" עוולות אחרות מוצדקות, אלא כדוגמה לכך שציפי לבני ואשכנזי הם לא המנהיגים היחידים בעולם שמבוקשים בבית דין בינלאומי, וישראל אינה מסומנת בהקשר הזה. יכלתי להזכיר את מילושביץ במקומו. לגבי "האם מוצדק לדרוש בצורה סלקטיבית במיוחד את שמירת זכויות האדם": למיטב הידוע לי דרישה כזו מופנה לסין, לבורמה, לסודן, לניגריה, לזימבבואה ולמדינות אחרות. להזכיר את קובה בהקשר הזה מראה על עיוורון והתעלמות מהמציאות: כנגד קובה ננקטות מזה עשרות שנים סנקציות קשות בהרבה מאיזושהי סנקציה שאי פעם ננקטה כנגד ישראל. אנחנו ממש *לא* רוצים להזכיר את קובה בדיון הזה. אם כבר, קובה עשויה לשמש לנו אות אזהרה לאן הדברים עלולים להגיע. אכן השתיקה היחסית של העולם בקשר לצ'צ'ניה פסולה בעיני, אך לקום ולדרוש שישראל תקבל את אותו היחס המיוחד בקשר לפלסטינים שרוסיה מקבלת לגבי הצ'צ'נים סתם שם אותנו באור מגוחך, ולא יניב שום תועלת מעשית. כמו שציינת, אכן יש יחסיות בהיסטוריה ולא תמיד מעשים דומים מקבלים תגובה דומה. אז מה? היחסיות הזו לא מבטיחה שישראל *תמיד* תקבל יחס מועדף, למרות שהיא נהנית מיחס כזה כבר הרבה שנים. ההכרה ביחסיות הזו צריכה להכין אותנו ליום בו יתייחסו אלינו באותה החומרה כמו שמתייחסים לאחרים - זה לא כרטיס "צא מבית הכלא" שזכינו בו במונופול ב־1948 וכוחו יפה לנצח. לגבי מדינה פלסטינית: בוודאי שצריך לכלכל את מעשינו בשום שכל. מה שחשוב הוא שנדע לפחות לאן אנו רוצים להגיע. המקום אליו אני רוצה להגיע הוא מקום בו מדינתי אינה מדינה כובשת ומדכאת. יש כמובן לעשות זאת באופן שלא יביא לקיומה של מדינת אויב מסוכנת על גבולנו. אם נסכים שזו המטרה, אזי ניתן וצריך יהיה לפתוח בדיון ארוך ומפורט בשאלה איך מגיעים לכך. כרגע אין בכך טעם, משום שמה שנראה *לי* בתור מטרה מובנת מאליה (כלומר סיום הכיבוש) אינו מה שמקובל על רוב אזרחי ישראל או ממשלתה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |