|
לפחות בצד הבנקים - וארגונים עסקיים גדולים וותיקים בכלל - לא הייתה שאלה של חשש מהיווצרות הבאג באיזו מערכת איזוטרית. הבאג שרץ (כמעט שלא יכולת להימנע מלדרוך עליו) באלפי מקומות - שורות קוד ומאגרי נתונים - והחשש היה שלא יאתרו את כולם. בארגונים כאלו יש מליוני שורות קוד באלפי מודולים שחלקם נכתבו בשנות השישים, לחלקם אבד ה-source ובמאות מהם לא משתמשים, אבל לא יודעים בדיוק באילו משתמשים פעם בשנה או פעם בעשור, או אף פעם.
מחוץ לתקשורת, לא היה חשש אמיתי שארגונים כאלו "יקרסו". רק שיפסידו המון כסף. כי אם יש משהו שעושים הרבה בארגונים כאלו, זה לחשב הפרשי תאריכים - למשל כדי לחשב ריבית. החשש היה ברור ומיידי: אם נותרו שורות קוד שעדיין משתמשות בפורמט תאריך ישן, הבנק יקבל או יקח ריבית שלילית במקום חיובית. בשביל בנקאים, אין סיוט נורא מזה.
|
|