|
||||
|
||||
נכון, גם אני השתכנעתי שהמתחזה הוא אנס לכל דבר ועניין כי גם בלי התחזות שני מקרים לפחות היו עדיין נחשבים לאונס. כך גם היה במקרה אחר שעליו קראתי בו הורשע גבר (שנהג באופן קבוע להסתובב בחניות ולטעון שהוא רופא) באינוס במרמה, הנסיבות הצביעו על אונס לכל דבר ועניין. האם הבנתי מדבריך שפסק הדין בעייתי משום שהוא ארוך וכולל הרבה טיעונים? כי לפחות משופט בית משפט עליון שבוחר להפוך פסיקה ולקבוע תקדים בנושא שגם לדבריך הוא לא ברור, הייתי מצפה להסברים מפורטים. וסוף המשפט זה לא "נדע לזהות כשנראה" (אם כי חשוב להזכיר לפעמים ששופטים הם לא רובוטים שזקוקים למתכנת שיאכיל אותם בנתונים). המשפט הזה מופיע די באמצע. הייתי מסכמת את דבריו בסוף בכך שניתן להבחין בין שקר אחד או שניים (אפילו מהותיים) ובין תכנית פעולה והפעלה שלמה, כלומר מיצג שווא מתוכנן לפרטים ומחושב מראש. |
|
||||
|
||||
לא, ארוך ומלא טיעונים - זה תלוי במקרה. לא בהכרח חיסרון. הבעייתיות היא הפלפולים שנדרשים בשביל להגיע להרשעה בנושא המרמה, מהות המעשה ו'מיהות' העושה, שלפחות בעיני לא משכנעים (אבל היי, אני לא שופט). ולגבי סוף המשפט, התכוונתי לנושא המרמה גרידא. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |