|
||||
|
||||
עיינתי בדיון ההוא קלות. (בין השאר) התנהל שם דיון ידידותי בין דב לדורון לגבי הנצילות המירבית האפשרית. הם התייחסו לנצילותם של מנועי חשמל, משאבות וטורבינות שכולם חשובים, אלא שניתן להסתפק בשלושה אלו רק אם המרחק האפקי בין המאגר העליון והתחתון זניח, דבר שמשמעותו שמדובר על הפרש גבהים של הרבה פחות מקילומטר. אם רוצים לשקול שימוש בצבירה הידרואלקטרית בהפרש גבהים של הרבה מאות מטרים (במאמר מדובר על 700+), נכנס גורם חדש לתמונה - הצנרת. גורם זה מסבך את הדברים, גם מבחינת ההקמה עצמה (קרוב לתחתית יש לחץ רב - בדוגמה של קילומטר הפרש גובה זה 100 אט', ואם רוצים הספקים משמעותיים אז זה לא 3 צול), גם מבחינה בטחונית - צינור כזה מהווה יעד אטקרטיבי לחבלה - וגם באובדני האנרגיה שהוא מייצג - הן באגירה והן בהפקה. לכן סביר הרבה יותר להשתמש בתחנה הידרואלקטרית כצובר בתצורה האפיינית: סכר, כשהמרחק האפקי בין המאגר העליון לתחתון קטן מאד או אפילו 0. יתכן שקיימים בעולם אתרים בהם יש (או ניתן להקים) שני מאגרים בהפרש גובה של קילומטר ובמרחק אפקי זניח, אבל לי לא מוכר אתר כזה בארץ. |
|
||||
|
||||
הקישור האחרון שצפריר סיפק מכיל שנים כאלו (או לפחות שנים שמישהו מוכן לשים כסף כדי לנסות לבנות בהם). זה מחוץ לתחום המומחיות שלי, אבל אני מאוד בספק שאכן יהיה לחץ של 100 אט' בתחתית. כל מה שצריך זה סוגרים כאלו או אחרים בדרך כדי למנוע את זה. "ישנם יותר דברים בשמים ובארץ, הורציו, מכפי שחולמת הפילוסופיה שלך." |
|
||||
|
||||
קילומטר הפרש גובה זה 100 אט' לחץ. "סוגרים כאלו ואחרים" סונקים את הספיקה, אבל במידה והם גורמים ירידה בלחץ המשמעות היא הפסדים, דבר שרוצים למנוע, ובכל מקרה אין להימלט מהלחץ בשלב ה"טעינה". (כלומר בזמן שהמתקן צורך אנרגיה כדי לשאוב מים מהמאגר התחתון לעליון). בתצורה של מרחק אפקי גדול ניתן להקטין זאת על ידי בוסטרים בדרך, אבל זה מסבך מאד את כל העניין. כנראה הדבר הנכון הוא ללמוד לחיות עם הלחצים הגבוהים. מהקישור למדתי שברכס רמים קיים הפרש אנכי גדול (700 מ') במרחק אפקי מזערי. לא הייתי מודע לאפשרות (לא מספיק למצוא מצוק - צריך כזה שבראשו ולרגליו ניתן לבנות בריכות שיכילו כמה מיליוני טון מים) אתרים כאלה הם נדירים. לפי מה שהבנתי מההפניה, באתר בו מדובר רוב הצנרת מתוכננת להיות חצובה בסלע, כך שהאספקט הבטחוני כנראה פתור. נשאר לראות מה יקרה בפועל. תיאור הפרויקט אכן מרשים ביותר. האם ידוע לך אם התחילו בעבודות? (במאמר מוסגר: גם התיאור של פרויקט תעלת הימים היה מרשים). |
|
||||
|
||||
מליוני טונות ? כושר היצור של ישראל (2007) הוא 10.8 ג'יגה-וואט. כלומר בהספק מירבי במשך יום אפשר לייצר 933 טרה-ג'אול (12^10~). זה שקול להרמה של 8^10 ק"ג מים לק"מ אחד, או 5^10 טון. רק מאה אלף טון. בפועל הרשיונות שלהם הם רק לחלקיק קטן מזה. |
|
||||
|
||||
יש לך טעות בחישוב של 3 סדרי גודל. 10.8 ג"ו זה בערך 1000 טון בשניה, שזה בערך 100 מיליון טון ביום (על האצבע, ועם הפרש גובה של קילומטר. בפועל מדובר בפחות גובה, שזה יותר מים) מובן שאיש לא מדבר על מלוא צריכת החשמל של ישראל - זה אפילו לא עושה שכל כשמדברים על אגירה. אפילו במצב דימיוני בו הצריכה מלאה 12 שעות ואפס 12 שעות, המאגר צריך לספק רק חצי. עדיין, לפי מה שראיתי מדובר על 8 מיליון טון שזה בהחלט "מיליוני טונות". |
|
||||
|
||||
למה אתה כל כך פוחד ממאה אטמוספירות ? במתקנים להתפלת מים בשיטה המקובלת היום, שיטת האוסמוסה ההפוכה, מפתחים לחץ של כשבעים אטמוספירות, וגם רוצים ספיקות מאד גדולות. (בעצם, זה עובד כך שספיקת המיים המלוחים שנמצאים בלחץ גבוה, שמוחזרים עוד יותר מלוחים אחר כך לים גדולה בהרבה על ספיקת המים המתוקים שמפיקים.) והיות שמבקשים להפיק כמויות גדולות של מים ללא מלח, מדובר בכמויות אדירות של מים מלוחים בלחץ גבוה. לא עושים זאת בתוך ההר אלא לגמרי בחוץ, והכול בסדר, ואני מקווה שהפרוייקט הזה יכפיל וישלש את עצמו לטובת כולנו. |
|
||||
|
||||
ההתייחסות ל100 אט' היתה כשהאלמוני המזוהה דיבר על מאגר עליון\תחתון בגולן\כנרת או ירושלים\ים המלח. (נדמה לי). 100 אטמוספירות בצנרת בתוך מתקן סגור, כמו תחנת כח גרעינית או פחמית, או מתקן התפלה זה לא מאד מרשים - אני התייחסתי למצב בו כדי להשיג הפרש גובה של קילומטר יש מרחק אפקי גדול, ואז הצינור עצמו, בייחוד החלק בלחץ גבוה נראה כאתגר הנדסי (לא בלתי עביר) וכן יעד אטרקטיבי לחבלה (כמו שליברמן שם לב כשהתחיל ללהג על הפצצת אסואן). זו לא הייתה נקודה מאד חשובה ואפילו לא מאד מעניינת, אבל משום מה חזרנו לשם כמה פעמים. בדרך למדתי כמה דברים חדשים לי, בייחוד לגבי התכנון ברמות (רמים?), כך שאני לא מתלונן. הנקודה העיקרית, אני חושב, היא שמתקן הידרואלקטרי שמטרתו צבירה "עושה שכל" כשניתן למצוא מאגרים עליון ותחתון עם קיבולת סבירה ומרחק אפקי מינימלי. כשמדובר במרחק אפקי גדול, הכדאיות צונחת יחד עם היעילות, והאתגרים ההנדסיים מתרבים כמו שפנים. כמו שלמדתי, רכס רמים נותן אפשרות כזו - תמהני האם יש עוד אתרים דומים בישראל. |
|
||||
|
||||
אם כך נראה לי שהפעם אין ויכוח. פעם כבר היה דיון על כך באייל. לי אישית, הגם שברור שלא בדקתי את הדברים לעומק, פרוייקט הארגיה השאובה בגליל כפי שתואר, נראה על פניו פרוייקט נחמד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |