|
||||
|
||||
קראת את פסק הדין שמשה גולדבלט צירף לפוסט? כי אני הגעתי ממנו למסקנות אחרות מהעורך דין הנ"ל. השופט דן שם בפירוט היכן עובר הגבול בין "שקר לבן" ל"אינוס במרמה". בקשר למקרה המתואר שם, הבחור שהציג עצמו כבכיר במשרד השיכון, האם היית טוען שהוא לפי הסטנדרטים שלך *לא* פושע מין? האם זה סוג האדם שהיית רוצה שכולם יבינו שהוא "לא כמו האנס הקלאסי1"? 1 אונס "קלאסי" זה אונס מהתקופה הרומאית? כי התיאור שנשמר מהתקופה ההיא הוא של אישה רמת מעלה שמושפלת על ידי אונס אכזרי ואז מתאבדת בגבורה על מנת להציל את כבוד אומתה וביתה. |
|
||||
|
||||
לא קראתי אולם לאחר תגובתך קראתי את חלקו. בפסק הדין מופיע הציטוט הבא "השופטת שפירא ציינה, כי בשל יחודיות הקשר המיני והמעשה המיני, קיימת חשיבות מיוחדת לגילוי זהותו האמיתית והמלאה של בן הזוג כהכרח לקיומה של הסכמה חופשית: "לא רק השם הפרטי הוא המקיים את הזהות. הרבה יותר מכך חשוב מכלול מיהותו של אותו אדם, יהא שמו אשר יהא" (עמ' 74). צוין, כי אשה היא בת-חורין לבחור את בן זוגה משיקולים "אינטרסנטיים", כלשונה, כגון היות האדם רגיש, בעל הופעה נאה, או בעל רכב; אולם: "לא תמיד שיקולים אלה מוכיחים עצמם והציפיות מתממשות. במקרים כאלה – אין לאשה להלין אלא על עצמה. ואולם, משעה ששיקולים אלה (או האחרים) נגועים בתרמית מצד בן הזוג באשר ל'כלל התכונות הקובעות מי הוא'... הסכמת האשה לאו הסכמה היא" (עמ' 74)." אני משער שאם הינו לוקחים את כל הגברים שהציגו את עצמם כרגישים ואת כל הנשים שהציגו את עצמם כיותר יפות ממה שהן ושמים אותם בכלא, למפלגת הבתולים היה סוף סוף רוב בכנסת. בקשר למקרה הספיציפי מדובר באדם נאלח שלא הייתי מתנגד שירקב בכלא לכל חייו עדיין מה שהשופטים קוראים לו "אונס במירמה" מבחינתי הוא לא אונס. 1 אונס "קלאסי" זה יחסי מין שאחד מהצדדים לא מעונין בהם ברגע התרחשותם, למרות שאני לא יכול שלא לחשוב על התפוז המכני ועל אלימות לצלילי התשיעית אבל זה לא קשור לנושא אז עזבי. |
|
||||
|
||||
קראתי את פסק הדין, ונאמר בעדינות שגם הוא בעייתי. האיש חולרה וראוי לשבת בכלא, ולפחות שניים מהמקרים לפי תיאורם הם אונס גמור, אבל הקטע של 'אונס במרמה' לא לחינם מוציא שם את הפלפולים המקסימליים הן בויכוח של השופט נגד השופטות והן בביהמ''ש העליון שבסוף טורח להזכיר את מסקנת 'נדע לזהות כשנראה'. |
|
||||
|
||||
נכון, גם אני השתכנעתי שהמתחזה הוא אנס לכל דבר ועניין כי גם בלי התחזות שני מקרים לפחות היו עדיין נחשבים לאונס. כך גם היה במקרה אחר שעליו קראתי בו הורשע גבר (שנהג באופן קבוע להסתובב בחניות ולטעון שהוא רופא) באינוס במרמה, הנסיבות הצביעו על אונס לכל דבר ועניין. האם הבנתי מדבריך שפסק הדין בעייתי משום שהוא ארוך וכולל הרבה טיעונים? כי לפחות משופט בית משפט עליון שבוחר להפוך פסיקה ולקבוע תקדים בנושא שגם לדבריך הוא לא ברור, הייתי מצפה להסברים מפורטים. וסוף המשפט זה לא "נדע לזהות כשנראה" (אם כי חשוב להזכיר לפעמים ששופטים הם לא רובוטים שזקוקים למתכנת שיאכיל אותם בנתונים). המשפט הזה מופיע די באמצע. הייתי מסכמת את דבריו בסוף בכך שניתן להבחין בין שקר אחד או שניים (אפילו מהותיים) ובין תכנית פעולה והפעלה שלמה, כלומר מיצג שווא מתוכנן לפרטים ומחושב מראש. |
|
||||
|
||||
לא, ארוך ומלא טיעונים - זה תלוי במקרה. לא בהכרח חיסרון. הבעייתיות היא הפלפולים שנדרשים בשביל להגיע להרשעה בנושא המרמה, מהות המעשה ו'מיהות' העושה, שלפחות בעיני לא משכנעים (אבל היי, אני לא שופט). ולגבי סוף המשפט, התכוונתי לנושא המרמה גרידא. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |