|
בארז, מהנסיון כששמרתי שם בסוף שנות התשעים, עיקר התור בדרך-כלל נמשך שלוש-ארבע שעות לכל כיוון. המשמרות היו שש-שש, וכל מי שהיה שם היה לרוב עצבני, בין אם ערבי או חייל. כמובן, זה לא אומר שכל מי שהיה שם חיכה שלוש-ארבע שעות בתור, אבל התור נמשך לו את הזמן הזה, ובדרך-כלל הצטברו אנשים לפחות שעה לפני שהשערים נפתחו, כבר לא זוכר באיזו שעה לפנות בוקר. ייאמר שארז היה הארוך והמעצבן במעברים באותה תקופה, בגלל שעברו דרכו כל משמרת בסביבות 20,000 איש, ולפעמים יותר מזה. היו תריסר שערים, ובכל שער שני חיילים ובודקת דרכונים - זה אומר, שכל דקה עברו דרך כל שער שבעה אנשים בערך. כמובן, עשור קודם כל המערך הזה לא היה ממש קיים, והמעבר היה לוקח זמן מאוד מאוד קצר - פיגועים והתאבדויות עשו את שלהם.
|
|