|
||||
|
||||
עפ"י ויקיפדיה וכן עפ"י דיווחי התקשורת מתקופת הפינוי, בגוש ובצפון השומרון ביחד היו 10,000 איש, מתוכם 8000 בגוש ו-2000 בצפון השומרון. בשני האזורים ביחד היו 4000 ילדים. בגוש פעלו 44 מעונות, 33 גנים, 6 בתי ספר ותלמודי תורה, 3 מוסדות תיכוניים, 6 ישיבות, 4 מדרשות ומכינה קדם צבאית. כמו כן פעלו 6 ישיבות ו-3 כוללים - מוסדות חינוך שלהבנתי שירתו אנשים מעל גיל 18. לגבי ה"פרזיטים" - לא רק מדבריו של הוגג ולא רק מויקיפדיה אלא גם מכתבות תקשורת על ה"הווי היפה" ועל ה"ערכים החינוכיים", וכולי, במשך השנים, ניתן היה להבין כי הגוש מתקיים על אינפלציה רצינית של משרות מלאכותיות וריקות מתוכן, בשלטון המקומי ובתחום החינוך. מתוך ויקיפדיה: כ-65% מתושבי גוש קטיף עבדו במשרות במועצה האזורית חבל עזה, ביישובי מערב הנגב ובחקלאות בתוך הגוש, לעומת כ-30% עובדים במגזר הציבורי בתקופה המקבילה, בישראל. שני ציטוטים: "1,500 מבין 2,300 המועסקים בגוש קטיף עבדו בשירות הציבורי. רובם עבדו במועצה האזורית והשתכרו שכר שהיה גבוה בשיעור ניכר ממה שהשתכרו מקביליהם בתוך הקו הירוק. היו להם הטבות מס מרחיקות לכת, הם קיבלו תוספת ביטחון וגם השכר הבסיסי שלהם היה גבוה יותר מהמקובל בישראל. אני גם לא בטוח, שבכל המקרים היתה קורלציה בין כישורי העובד לבין העיסוק שלו במועצה האזורית." – דן זלינגר, סמנכ"ל שירות התעסוקה "בגוש קטיף עלות הקיום היתה נמוכה ורמת השכר היתה גבוהה. בתוך הקו הירוק המצב הפוך - עלות הקיום גבוהה ורמת השכר נמוכה." "...אני חושב שהגיע הזמן שיפסיקו להתבכיין ויתחילו לחפש עבודה." – יעקב זיגדון, סמנכ"ל לענייני השמה בשירות התעסוקה גוש קטיף [ויקיפדיה] שיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון [ויקיפדיה] |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |