בתשובה לגיל דרור, 20/01/02 22:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו שציינתי, יש שתי גישות, ליברליזם או רב-תרבותיות. ההצגה כאילו יש רק גישה אחת, היא שקרית. גישה (א) אצלך צריכה להיות למעשה "משטר המטפח *משא ומתן* פוליטי אינסופי, בו כל קבוצה מצליחה, בהזדמנויות שונות, *להשפיע* קצת מתפיסת עולמה על הקבוצות האחרות (מכניזם המכונה "פשרה", משום מה)." גישה (ב) "משטר הטוען שלאף קבוצה אין זכות לכפות דבר על אף קבוצה אחרת.", שוות ערך לגישה (ג) כאשר קבעת את הקבוצה (הקבוצה שלא רוצה לכפות ולהכפות), כמו שציינתי, גם אני ליברל (זאת אמרת, תומך בגישה ב), אבל יש לי את היושר האינטלקטואלי, להכיר את הגישות איתן אני לא מסכים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נחזור לדוגמא המקורית: כיצד הדתי יכול לשכנע אותי שתחבורה ציבורית בשבת אינה רצויה, וכיצד אני יכול לשכנע אותו שלימוד כתבי הדת שלו אינו שקול לשירות צבאי? או (וסלחו לי על חוסר הדיוק ההסטורי): כיצד ה"דרומי" יכול לשכנע את "הצפוני" שהעבדות היא נהדרת? לא ניתן לגשר על הפערים הערכיים, ומכך אני מסיק שאופציה הטובה ביותר לחברה פלורליסטית היא הליברלית וכי האופציה אותה כינית "רב תרבותיות" היא הרסנית מטבעה. איני מסכים איתך בקביעתך "גישה (ב) שוות ערך לגישה (ג)". הליברליזם במתכונתו הלקאסית אפשרי רק כאשר כל התרבויות המאוגדות תחתיו מחזיקות בסט ערכים שאינו מחייב כפיה. לא נכון לטעון שרק הליברליזם בעצמו הוא כזה, כפי שבעצם משתמע מקביעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לשכנע, אפשר (1) למצוא "פשרה" בעזרת משא ומתן (כמו דוגמת השבת בישראל). או (2) להתפצל (וגם אז, לא חייבים לגמרי, אפשר להקים אוטונומיות). אני מקבל את הערתך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |